Skip to content

1VSDAT

Displaying items by tag: תנך
שני, 02 אוגוסט 2010 17:43

מפקד דוד

ספר שמואל מייחס ליהוה את ההסתה שהניעה את דוד לפקוד את בני עמו. דבר דברי הימים, לעומת זאת, טוען שהמסית הגדול היה דווקא השטן. הפרשנים היו אולי מצליחים לרכך את הסתירה אלמלא עמדו להם לרועץ הניסוח הברור והנקי של הפסוקים המפורשים.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:43

שאול ודוד

שאול מצביע על דוד ושואל את אבנר בן נר, 'בֶּן מִי זֶה הַנַּעַר' בדיוק פרק אחד לאחר שהכתוב מספר 'וַיָּבֹא דָוִד אֶל שָׁאוּל וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד וַיְהִי לוֹ נֹשֵׂא כֵלִים'. האם שאול לא זיהה את נושא כליו האהוב? האם הוא לא ידע עם מי יש לו עסק? הפירושים מיהרו להעלות תירוצים מתירוצים שונים אבל כולם יחד אינם מסוגלים להרחיק את התחושה שבידנו שתי מסורות שונות שבני תמותה כמוני כמוכם מיזגו יחד לטכסט מבולבל אחד.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:42

מינוי שרים ושופטים

מי העלה את הרעיון למנות שרים ושופטים שיקלו על משה את הנטל השלטוני – יתרו, משה או האל בכבודו ובעצמו. הפרשנים פותרים את הבעיה בנוסחת פשרה ששומרת על כבודם של כל הנוגעים בדבר.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:41

שמו של יהושע

הפרשנים לא היססו להעלות תירוצים מבדחים שמסבירים מדוע שמו של הושע בן נון הוחלף ליהושע בן נון אבל איש מהם לא טרח להסביר מדוע משה החליט להסב את השם שנה אחרי שהאל עצמו כבר קרא לנערו של משה בשמו החדש.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:40

משה וארץ ישראל

מדוע נאסר על משה להכנס לארץ ישראל: בשל החטא שחטא בהכותו את הסלע במי המריבה שבמדבר צין או בשל העונש הקולקטיבי שהאל גזר על כל קטני האמונה שסרבו להכנס לארץ המובטחת? לפרשנים היה ברור שמשה לא נענש פעמיים ועונשו נגזר עליו רק משום שהכה את הסלע במי המריבה. כיוון שכך, משה לא יכול היה להענש בשנית יחד עם כל אלו שפחדו להכנס לארץ ישראל ובפסוק 'גַּם בִּי הִתְאַנַּף יְהֹוָה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם' הוא רק הזכיר לבני ישראל את הגזירה הקודמת שנגזרה עליו. כאן מתעוררת בעיה חדשה שהרי לעם לא היה שום חלק בהחלטה של משה להכות את הסלע ואין שום סיבה לטפול עליו את העונש שהושת על משה. לפרשנים לא קשה להדחיק גם את הבעיה הזאת ולנו לא קשה להיווכח במבוכתם ההולכת וגדלה.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:39

האבות והשם המפורש

האל, בסתירה גמורה לעשרות פסוקים מפורשים, אומר למשה: 'וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם'. הבלבול האלוהי חייב את הפרשנים לצלול לעומקם של הדברים ולחפש את התירוץ שיגאל את האל מהבור שהוא כרה לעצמו. שפע הפירושים שב ומלמד אותנו שברשות גדולי ישראל לא היתה שום מסורת קדומה שמסוגלת להסביר את הסתירה ושכל פרשן רשאי למעשה להמציא כל תירוץ קלוש שרק עולה על דעתו.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:39

תיבת נח

ארבעה פסוקים לא ממש מתואמים מפרטים את הציוויים שאלוהים/יהוה הנחית על נח לאחר שהוא מינה אותו כמצילם של הבהמות הטהורות, החיות, העופות והרמשים. רבים מאיתנו תולים את הבלבול במיזוג קצת מרושל של שני מקורות שונים, אחד שנוהג להשתמש בשם 'אֱלֹהִים' והשני בשם 'יְהֹוָה'. הפרשנים היותר מסורתיים לא יכלו לתלות את הבלבול בסיבה הגיונית כלשהי וכן הם חיפשו את ההתפתלות שתפשר בין הציווי להעלות לתיבה שבעה זוגות מכל זוג של בהמה טהורה לציווי להעלות לתיבה זוג אחד בלבד. על מידת הצלחתם ישפוט הקורא.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:35

מקום מתן התורה

התורה, כך ניתן להסיק ניתנה גם בחורב וגם על הר סיני. יותר נכון: ספר דברים אוהב לכנות את מקום מתן תורה בשם 'חֹרֵב' בעוד שכל שאר הספרים נוהגים לכנותו בשם 'הַר סִינַי'. חכמינו, שהבינו מייד שהתורה יכלה להינתן רק במקום אחד, היו חייבים לזהות את חורב עם סיני אף שעל ידי כך הם כפו על למעלה משני מליון גברים, נשים וטף לפרק את אוהליהם ולנטעם בשנית במרחק קטן מאד מהמחנה שהם זנחו כמה שעות מוקדם יותר.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:34

מקום מותו של אהרון

האם אחיו של משה רבנו מת בהור ההר או במוסרה? השאלה אתגרה את הרבנים והם רקחו לפחות ששה הסברים שונים – וסותרים. ריבוי הפרשנויות מלמד אותנו ששום מסורת קדומה לא עמדה מול עיניהם של הפרשנים וכל אחד מהם טווה את הסיפור שנראה לו כהגיוני ביותר. עתה, כשמסתבר שהדלת יכולה להיפתח גם בפני ההגיון, האם נוכל להמשיך ולהסתמך רק על הפנטזיות של רבנים אינטרסנטים שמעולם לא חששו לדלג בקלילות אל מעבר לרף האבסורדיות? האם לא הגיע הזמן שניקח את העניינים לידיים ונתחיל ליישם את החשיבה הלוגית גם בעת שאנו באים לקרוא את ארון הספרים היהודי?
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:33

מקום לידתו של בנימין

אין שום כלל שכופה על הרבניים להיעצר בגבולות הסביר ולא אחת הם נאלצים להגן על כבודה של התורה על חשבון כל זיקה אפשרית למציאות המוכרת לנו. בדוגמה שלפנינו פסוק אחד טוען שבנימין נולד בדרך לאפרת ופסוק אחר מתעקש שהוא נולד דווקא בפדן ארם. האם ניתן לפשר בין השניים? כמובן שכן. כשלא בוחלים באבסורד הכל הוא בעצם אפשרי לחלוטין.
עמוד 8 מתוך 11

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים