Skip to content

1VSDAT

תנך
שלישי, 03 אוגוסט 2010 11:37

שלמה האהוב

קשה להבין את הנפש האלוהית גם כשמגיעים למלך שלמה שכן המלך האהוב לא בחל בפשעים שונים ומגוונים דוגמת מסירת שטחים מארץ ישראל לידי נוכרים, רציחות פוליטיות, דיכוי עם יהוה בשוטים ובניית במות לשיקוצי הגויים. הדעת גם נותנת שאלמלא תושייתה של אחת הנשים הוא היה עוד ממשיך וגוזר תינוק חי לשניים. כמו אביו, גם שלמה היה חתרן לא קטן ובעזרת אימו, הממסד הדתי ושכירי החרב הזרים הוא הצליח לגזול את המלוכה מאחיו הבכור ולהפוך למלך מיתולוגי, בעל חכמה כמעט אינסופית שבנה לעצמו היכל ענק ולאלוהיו מקדש מעט יותר צנוע שבלט בין כל הבמות שנשותיו הקימו לאלוהיהן. למרות שהמקרא מתאר את חטאיו בצורה ברורה וחד-משמעית, הרבנים סרבו לקבל את האפשרות ששלמה לא היה צדיק גמור ולכן גם במקרה שלו הם הניחו שהציבור לא יזהה את התרמית ויאמין ש'שלמה המלך לא חטא'.

שלישי, 03 אוגוסט 2010 11:12

דוד הנערץ

התנ"ך רומם את דוד המלך והפך את הבריון האלים וחסר המעצורים למודל של אמונה ודבקות באל. קשה להבין מדוע בורא העולם הנצחי בחר לדבוק דווקא בפושע מלחמה, רוצח, סחטן, נואף, מורד במלכות ועובד עבודה זרה אבל כנראה שלא הייתה לו ברירה. החצרנים והכוהנים היו תלויים בחסדיהם של מלכי יהודה והללו ציפו שמייסד השושלת יוצג בכתביהם לא רק כמנהיג אידיאלי אלא גם כמלך צדיק שנהנה מתמיכתו וחסדיו של האל. בעלי המקראות לא יכלו, כנראה, להתעלם מסיפורי עם מוכרים שהציגו את המלך באור פחות חיובי אבל הם שיפרו את האגדות הנושנות על ידי הוספת נופך אמוני שהפך את המלך לבן בריתו הקרוב ביותר והאהוב ביותר של האל. מאוחר יותר הרבנים השלימו את המלאכה, ניקו את הכתמים שהמקרא הדביק לדוד והכשירו את המלך לשמש כאחת הדמויות המופתיות ביותר והנערצות על כל עם ישראל.
שלישי, 03 אוגוסט 2010 10:51

משה עבד האמת

 

משה היה האדם היחיד שזכה לדבר עם אלוהים 'פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ' אבל מסתבר שלמרות יחסיו הקרובים עם האל הוא עדיין נאלץ לשקר, להונות ולדכא בכוח את העם עליו הוא השתרר. המקרא מנסה לתאר את משה כצדיק שנשלח להציל את בני ישראל מבית עבדים, לתת להם תורה ולהוביל אותם לארץ המובטחת אבל באותה המידה נוכל לראות בו מנהיג ציני שהמיט עלינו תיאוקרטיה רודנית והשתמש במיליציה פרטית כדי לכפות את על עם ישראל את מרותו ואת שררת בני משפחתו. האם משה ניצל את סמכותו הרוחנית כדי לקדם את האינטרסים של בני משפחתו או שמא לא היו הדברים מעולם וכל הסיפור הומצא מאות שנים מאוחר יותר על ידי כוהן אלמוני שרצה לעגן את היומרות של כוהני המקדש הירושלמי בציוויים אלוהיים ובתקדימים היסטוריים?

שני, 02 אוגוסט 2010 17:57

הלכות סותרות

האל רוצה שנקיים את מצוותיו והלכותיו ולכן יהודי מאמין שרוצה לגרום לאלוהיו אושר חייב להקפיד על קלות כחמורות ולמלא אחר כל הדקדוקים שנלמדו מכל הקוצים והתגים שבתורה. חבל רק שהאל שהשית עלינו את כל המצוות הללו לא ממש הקפיד על ניסוחיו והותיר לעם ישראל להתמודד בעצמו עם ההוראות הסותרות והמנוגדות שהוא הצליח לשתול בתורתו הקדושה.
פורסם ב מאבקי גרסאות
שני, 02 אוגוסט 2010 17:54

בעיות גיל

לתנ"ך סברות שונות באשר לגיל עליתם למלכות של מלכים אלו או אחרים ולפרשנים הסברים טובים לכל אי ההתאמות. לאל אין ברירה אלא לאמץ באהבה את כל הלהג שהוטל על פתחו שאם לא כן עוד ימצאו כאלו שיעלו על דעתם שלפחות חלק מהתנ"ך הקדוש לא נכתב בהשראתו או על דעתו.
פורסם ב מאבקי גרסאות
שני, 02 אוגוסט 2010 17:46

אניות יהושפט

הרפתקאותיהם הימיות של יהושפט מלך יהודה ואחזיה מלך ישראל תוארו בשני סיפורים סותרים, האחד בספר מלכים והשני בספר דברי הימים. הפרשנים, כהרגלם, מייחסים את התיאורים השונים לאירועים שונים אך על ידי כל הם מעלים שתי שאלות מציקות: מדוע בעל ספר דברי הימים בחר להשמיט את האירוע שתואר על ידי בעל ספר מלכים ומדוע בעל ספר מלכים החליט להתעלם מהאירוע שתואר בספר דברי הימים, במיוחד לאור העובדה שאירוע זה מבליט את הצורך להישמע לדברי הנביאים.

שני, 02 אוגוסט 2010 17:45

עבדי שלמה

בעל ספר מלכים רוצה להתל בנו ולכתוב 'וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד כִּי הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַעֲבָדָיו', שיבושם לו, אבל כיצד הוא יכול לטעון בפנים חתומות ששלמה התייחס בכבוד אל בני ישראל כשהוא עצמו כותב 'וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הַמַּס שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ'. האם גם הוא, כטובי הפרשנים, העדיף לגלגל עיניים ולהסתתר מאחורי משחקי מילים חסרי כל שחר?
שני, 02 אוגוסט 2010 17:44

עונשו של דוד

גם בדוגמה הבאה הניסוחים המפורשים החליט להתייצב בנחישות נגד הפרשנים ולהפריך את כל תירוציהם. מעניין עם זאת לראות שהפרשנים חושבים שעזרא הסופר היה רשאי להכניס את פרשנותו לפיו של האל ולכתוב 'כֹּה אָמַר יְהֹוָה' כשיהוה עצמו שם בפיו של גד הנביא מילים אחרות לחלוטין.
שני, 02 אוגוסט 2010 17:43

מפקד דוד

 ספר שמואל מייחס ליהוה את ההסתה שהניעה את דוד לפקוד את בני עמו. דבר דברי הימים, לעומת זאת, טוען שהמסית הגדול היה דווקא השטן. הפרשנים היו אולי מצליחים לרכך את הסתירה אלמלא עמדו להם לרועץ הניסוח הברור והנקי של הפסוקים המפורשים.
שני, 02 אוגוסט 2010 17:43

שאול ודוד

שאול מצביע על דוד ושואל את אבנר בן נר, 'בֶּן מִי זֶה הַנַּעַר' בדיוק פרק אחד לאחר שהכתוב מספר 'וַיָּבֹא דָוִד אֶל שָׁאוּל וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד וַיְהִי לוֹ נֹשֵׂא כֵלִים'. האם שאול לא זיהה את נושא כליו האהוב? האם הוא לא ידע עם מי יש לו עסק? הפירושים מיהרו להעלות תירוצים מתירוצים שונים אבל כולם יחד אינם מסוגלים להרחיק את התחושה שבידנו שתי מסורות שונות שבני תמותה כמוני כמוכם מיזגו יחד לטכסט מבולבל אחד.
 
 
עמוד 6 מתוך 9

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים