Skip to content

1VSDAT

Open menu
שלישי, 17 ספטמבר 2013 13:29

מלחמת בני החושך בבני האור

דרג מאמר זה
(6 מדרגים)
במדינת ישראל מתנהלת מלחמה בין בני האור, שמבינים שאם קיים לעולם 'בורא' הרי שהוא השתית את הבריאה על חוקי טבע שנשלטים על ידי כללים מתמטיים קשוחים ובלתי מתפשרים, לבין בני החושך שמאמינים שהעולם נברא על ידי אל נוקם ונוטר שבתחילה דרש קורבנות ופולחני דם והיום הוא תובע לימוד מתמשך של הבלים, מילמול מחזורי של תפילות וציות מוחלט לרבנים שמשתמשים בשמו ובסמכותו כדי להשתרר על עם ישראל ולייסרו בהלכותיהם חסרות השחר והתועלת. כרגע נראה שהכף נוטה לצד החשוכים אך אל חשש, עברנו את פלישות הברברים, עברנו את ימי הביניים, עברנו את משפט הקופים. נעבור גם את זה.  
 
 
אופיו המתמטי של היקום
 
מי מבין את אלוהים טוב יותר - אני או כל הרבנים גם יחד? שאלה טפשית. איזו הבנה כבר יכולה להיות לאנשים שמעולם לא טימאו את ידיהם בספר מחקרי ומעולם לא חיללו את מחשבותיהם באף טיפה של ידע מדעי? אני מניח שכל הרבנים הם אריות בנגלה ובנסתר ושעל קצה לשונם מסתלסל בקלילות כל ארון הספרים היהודי אבל אף אחד מהספרים שבשינונם הם שרפו את מיטב שנותיהם אינו מסוגל לפתוח ולו את צוהר הקטן ביותר למחשבותיו של אל שעולמו נשמע אך ורק לתכתיבים המחייבים של חוקי הטבע ולכללים הנוקשים של המתמטיקה.
 
אם יסתבר שלמרות הכל ניתן לטפול על אל כלשהו את בריאתו של היקום אזי לבטח לא ספרי התורה הם אלו שעמדו מול עיניו אלא ספרי מתמטיקה, סטטיסטיקה, אסטרונומיה, פיסיקה, ביולוגיה, כימיה וגיאולוגיה. למעשה, כל מי שנחשף למינימום של לימודי ליבה, ובחר שלא לעצום את עיניו בפני אמיתות לא-רבניות, אינו יכול להתעלם מהעובדה שקיימת חוקיות-על ששולטת על היקום וכופה עליו את התכונות הבאות:
 
1.
תופעות הוליסטיות מתפרקות למרכיבים מדידים
 
 
העולם ההוליסטי חושף בפני חושינו אך ורק תופעות מרוכבות אבל את התופעות הכוללניות והמרוכבות הללו ניתן לפרק לרכיבים נפרדים ומדידים. רדוקציה זאת מאפשרת לנו לתאר כל תופעה הוליסטית על ידי סט של נוסחאות מתמטיות שבאמצעותן ניתן לחזות את ההתנהגות העתידית של התופעה ההוליסטית כולה. אף שיש להניח שלעולם לא נוכל לבצע רדוקציה מושלמת של המציאות ההוליסטית, ותמיד יוותרו אספקטים של הטבע שלא נוכל לתאר באמצעות נוסחאות מתמטיות, המדע ימשיך להגדיר עוד ועוד רכיבים בדידים והשפעתם של האלמנטים הבלתי מופרדים תלך ותעשה יותר ויותר שולית.
 
2.
העולם הריאלי מתמפה לתוך נוסחאות מתמטיות
 
 
ניתן למפות תופעות טבעיות לתוך נוסחאות מתמטיות ולהפכן ל'חוקי טבע'. זאת היא כנראה התגלית הגדולה ביותר בתולדות האנושות שכן בחסותה אנחנו מרשים לעצמנו להחליף תיאורים מילוליים אינסופיים, אותם לעולם לא נוכל לנתח ומהם לעולם לא נוכל ללמוד דבר, בנוסחאות מתמטיות פשוטות שחושפות את ההתנהגות הגלויה והסמויה של הטבע ומאפשרות לנו לנבא את מהלכיו ותגובותיו.
 
כיוון שהמדע מצליח להסביר יותר ויותר פנים של הטבע, וכך לצמצם בהדרגה את חשיבותם של הרכיבים הבלתי מדידים, אנחנו נתקלים בפחות ופחות תופעות אותן לא ניתן להסביר באמצעות החוקיות המתמטית. עלינו, אם כן, להניח שבעתיד חוקי הטבע יסבירו, ויאפשרו לחזות, מספר גדל והולך של תופעות שמתרחשות בעולם הריאלי ובשלב מסויים אפילו אחרון העקשנים יצטרך להודות ששום מציאות על-טבעית אינה משפיעה על המציאות הריאלית.
 
בתחומים מסויימים, דוגמת המכניקה הניוטונית, המדע כבר מבין את כל הרכיבים שהשפעתם על המציאות אינה זניחה לחלוטין ולכן נוכל להניח בביטחה שלעולם כבר לא ניתקל בתופעות בלתי מוסברות וגם אם ניתקל בתופעות כאלו נצטרך אולי לעדכן את חוקי הטבע שלנו אבל לא נידרש להניח שהטבע אינו נשמע לחוקיות הנוקשה של המתמטיקה. בתחומים אחרים, אותם אנחנו עדיין מגדירים בשם 'מדעי החברה' ו'מדעי הרוח', האנושות עדיין לא הצליחה לעשות רדוקציה של המציאות ההוליסטית ולהציג לנו חוקיות מתמטית. עם זאת, ניתן להניח שהתקדמות עתידית במדעי המח תאפשר לנו להפוך את הפסיכולוגיה, ובעקבותיה את הסוציולוגיה, למדעים מדוייקים ומי יודע, אולי בעתיד תימצאנה הנוסחאות שתהפוכנה גם את ההיסטוריה והספרות למדעים בעלי חוקיות מתמטית.
 
3.
הנוסחאות המתמטיות הן תמיד קונסיסטנטיות
 
 
לעולם לא תמצאנה סתירות בין שתי נוסחאות שונות שמתארות פנים שונים של העולם הריאלי ולכן כל נקודות המבט המדעיות הן לגיטימיות במידה שווה. למעשה, המדע עצמו ממהר לפסול כל מודל שנוסחאותיו סותרות נוסחאות שמשמשות במודלים אחרים וממילא כל התורות, התיאוריות והמודלים חייבים לחיות בהרמוניה אלו עם אלו. משמעות הדבר היא שמכונית שנבנית ביפן תוכל לשרת גם את תושבי ריו דה ג'נרו ושחללית שמשוגרת מכדור הארץ תתנהג כמצופה ממנה גם בקרבת המאדים, צדק ושבתאי. 
 
4.
החישובים המתמטיים מחייבים את הטבע
 
 
לאחר שהצלחנו למפות את התופעות הטבעיות לתוך נוסחאות מתמטיות אנחנו יכולים להתעלם מהטבע עצמו ולעבוד רק עם הנוסחאות המתמטיות. את הנוסחאות המתמטיות שבידינו אנחנו רשאים לעבד במגוון רחב של דרכיםמבלי לאבד את התאמתן לתופעות הטבעיות. לשם משל, מותר לנו לבצע פעולות מקבילות בשני צדדי המשוואה או לשתול תוצאות של חישוב אחד בנוסחה שונה לחלוטין והמשוואות שתתקבלנה עדיין תשקפנה את העולם הריאלי. הנוסחאות המעובדות, גם לאחר שביצענו בהן מספר רב של פעולות מותרות, תנבאנה בדייקנות את התופעות שיתרחשו בטבע, כלומר תוצאות החישובים 'כופות' על הטבע את התנהגותו העתידית.[א]    
 
5.
ההתאמה בין העולם הריאלי להצגתו המתמטית אינה מותנית בזמן או במקום
 
 
קיימת התאמה מוחלטת בין התנהגותו של הטבע לבין ההצגה המתמטית של ההתנהגות הזאת וההתאמה תתקיים ללא תלות בזמן או במקום. אותה הנוסחה תקפה בכל נקודה ביקום ובכל רגע בזמן ולכן אנו יכולים להבין אירועים שהתרחשו בעבר העמוק ולנבא את מקצת האירועים שיתרחשו בעתיד הרחוק.
 
אין כמובן שום דרך להוכיח שנוסחה מתמטית כלשהי הייתה תקפה גם בעבר ושהיא תהייה תקפה גם בעתיד. באותו אופן אנחנו חייבים לקבל באופן אקסיומטי שהנוסחאות המתמטיות כופות את עצמן על הטבע גם באיזורים הרחוקים של היקום. עם זאת, כל ההשלכות של אירועים רחוקים בזמן ובמרחב הן קונסיסטנטיות עם תחזיותיהן של הנוסחאות המוכרות לנו ואין לנו שום סיבה להאמין שחוקי הטבע אינם תקפים תמיד ובכל מקום.
 
במצבי קיצון חריגים, דוגמת טמפרטורות או מהירויות גבוהות במיוחד, חלק מהנוסחאות המקובלות מאבדות את תקפותן ואנו נאלצים להשתמש בנוסחאות יותר כלליות. עם זאת, הנוסחאות הכלליות לעולם לא תסתורנה את הנוסחאות היותר שימושיות ותמיד ניתן יהיה לגזור את הנוסחאות המקובלות מתוך הנוסחאות הכלליות.
 
6.
החוקיות של הטבע מגדירה את גבולות המקריות
 
 
למרות כל האמור לעייל, הטבע שומר לעצמו מרחבי תמרון שאינם נשלטים על ידי החוקיות המתמטית אבל המדע מאפשר לנו להגדיר היטב את המצבים בהם הדטרמיניזם מפנה מקום למקריות ולהטוות גבולות להתנהגויות הבלתי-צפויות. כולנו מכירים את חוק אי הוודאות של הייזנברג, את השפעתו ההרסנית של החוק השני של התרמודינמיקה, את שגעונותיה של המכניקה הקוונטית ואת תכתיביה של תורת הכאוס אבל במקרים הללו החוקיות הקשוחה והדטרמיניסטית מפנה את מקומה לחוקיות סטטיסטית שעדיין מאפשרת לנו להבין את העולם ולחזות את העתיד, אף אם לא בוודאות גמורה.
 
כך, לשם דוגמה, החוק השני של התרמודינמיקה ותורת הכאוס מבטיחים לנו מערכות בהן המקריות העיוורת אכן שולטת בכיפה אבל המערכת הכאוטיות הללו מתפתחות לאורן של הסתברויות שמוכתבות על ידי חוקי הטבע ולכן אף שאין אנו מסוגלים לנבא התרחשויות ספציפיות במערכות כאוטיות למדע עדיין יש הרבה מה להגיד לגבי שלבי התפתחותן, הגבולות שתוחמים אותן ומאפייניהן.
 
החוקיות המתמטית חסרת הפשרות שכופה על המציאות לנהוג אך על פי תכתיביהם של חוקי הטבע היא עובדה שאף להטוטנות פרשנית אינה יכולה להעלים או לעוות. זאת היא התכונה הבסיסית ביותר והדומיננטית ביותר של היקום ולכן אם העולם הזה נברא על ידי ישות תבונית הרי שאותה ישות בהכרח כפתה עליו את החוקיות הזאת. ברור, אם כן, שה'בורא' התיאורטי חושב במונחים מתמטיים והוא הנחיל לעולמו חוקי טבע שנשמעים לכל תכתיביה של המתמטיקה. זאת היא האמת לאמיתה וכל מי שלא יפסול על הסף את החשיבה המדעית שהתפתחה במהלך חמש מאות השנים האחרונות יהיה חייב להגיע לאותה מסקנה.
 
אני מכיר בשלטונה הבלתי מעורער של המתמטיקה ולכן נראה לי שאני מבין את מחשבותיו של ה'בורא', או לפחות את כיווני המחשבה שלו. אני איני היחיד. יחד עימי עשרות או מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם כבר הבינו שהעולם הושת על חוקי טבע שנשמעים לתכתיביה הקשוחים של המתמטיקה ורבים מהם בחרו לזנוח את כתבי הקודש העקרים וללמוד את המתמטיקה והמדעים בהם ה'בורא' שיקע את מחשבותיו, תכנוניו ורצונותיו.   
 
מחשבותיו של 'הבורא' הרבני
 
בניגוד לאנושות הנאורה שכבר הבינה שה'בורא' חושב במונחים מתמטיים ומדעיים, לרבנים עדיין נדמה שהוא חושב במונחים הפרימיטיביים של העת העתיקה וימי הביניים. כיוון שהם מעולם לא התקרבו למהפכות המדעית שחשפו בפני המוארים את האידיאות האמיתיות שמאכלסות את מחשבותיו של ה'בורא', אם אכן קיימת ישות כזאת, הם גם לא גילו שהעולם נוצר לפני 13.7 מיליארדי שנים לערך על ידי סדרה של חוקי טבע בעלי חוקיות מתמטית ולכן הם ממשיכים לדבוק באגדות מיתולוגיות, מגוחכות וחסרות כל שחר שמספרות על אל גשמי ומוחשי שלפני פחות מששת אלפים שנה ברא עולם מוגבל, תחום ובלתי משתנה[ב] אותו הוא איכלס במיני יצורים חיים שנבראו במהלך שישה ימים בלבד ובבני אנוש שהשתלשלו מחלציו של אדם אחד שבאפיו האל הגשמי והמוחשי נפח נשמת חיים. בבא היום, האל בחר מכל משפחות האדמה עם שולי אחד וכפה עליו פולחני דם, טכסים שמאניים, מצוות חסרות כל שחר וכוהנים, ואחר כל רבנים, אותם יש לכבד, בקולם יש לשמוע ולרווחתם יש לדאוג.
 
לרבנים שתפסו בעלות על האל נדמה מרום יומרותיהם וחוצפתם שבורא כללי הטבע והחוקיות המתמטית למעשה חושב רק עליהם ורוצה רק בטובתם ונדמה להם שאם בני ישראל לא ימלאו את מצוותיהם ה'בורא' שלהם יתגייס לעזרתם ויעניש את כל הסוטים מדרכם. שאל כל רב חרדי והוא מייד יסביר לך שאם לא תניח על עצמך רצועות עור שנלקחו מפרה מתה, לא תחזור על אותן נוסחאות חסרות משמעות לפחות שלוש פעמים ביום, לא תכלה את ימיך בלימודי סרק חסרי כל ערך ומשמעות, לא תפגין באלימות נגד כל מיני עוולות מדומות, לא תאכל מאכלים בעלי תו כשרות יקר, לא תרכוש חפצי קדושה מהודרים, לא תתרום כסף למוסדות רבניים, לא תשליך פירורי לחם לים, לא תתענה את נפשך ביום כיפור, לא תחוש בסגר בשבת, לא תיתן לרבנים לשלוט בחיי האישות שלך ולא תשמור על אלפי ההלכות ודקדוקי ההלכות שההזיות הרבניות הולידו במהלך אלפיים שנות השתוללות בלתי מבוקרת אזי האלוהים שלהם יעניש אותך בעונש כרת ויגלה אותך למעמקי הגיהנום שם תיצלה בצואה רותחת עד קץ כל הדורות.
 
לרבנים אין כל עניין ב'בורא' האמיתי. הם רוצים שכולם יאמינו רק ב'בורא' המבויית והמאולף שהם המציאו, שתמיד, אבל תמיד, נשמע להוראותיהם, ממלא אחר מצוותיהם ודואג לכבודם, סמכויותיהם ורווחתם. הם מבססים את מעמדם על מיתוס שטוען שכל הידע האנושי והרצונות האלוהיים כבר קופלו בתורה שבידם וכיוון שהם היחידים שהוסמכו לפענח את צפונות התורה הרי שעל כולם להשמע להם ולנהוג אך ורק על פי תכתיביהם. הם טועים. בתורה שלהם אין שום אמיתה שמסוגלת לשרוד את הבדיקה האובייקטיבית הפשוטה ביותר.אדרבה, אם התורה מצפינה בתוכה את כל האמיתות המדעיות שכבר נחשפו, ושעוד ייחשפו, מדוע מעולם לא מצאנו רב שפרסם ברבים איזו שהיא אמת מדעית חדשה ובלתי מוכרת. מדוע הרבנים תמיד מצאו דרכים לנכס לעצמם ולעגן בפסוקים רק את התובנות המדעיות של זמנם, וכשהללו התיישנו מדוע הם מיהרו להפוך את כל דבריהם הקודמים למשלים עמוקים ואלגוריות נפלאות. האם הדעת אינה נותנת שהרבנים שחושבים שהתורה היא המקור לכל הידע האנושי, שמאמינים ש'כך היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה ובורא את העולם'[ג] ושמאמצים את הפתגם הנבוב 'הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ', היו אמורים להגיע לאמת לפני המדענים ולא אחריהם?
 
למעשה קשה לי להבין מדוע הרבנים אינם עוסקים בזה הרגע בפיצוח צפונות התורה ואינם מביאים לאנושות תשובות לשאלות בהן המדע המודרני עדיין מתחבט: כיצד ניתן לרפא את מחלת הסרטן? האם היקום ימשיך להתרחב לנצח או שהחומר השחור והאנרגיה השחורה יעצרו בבא היום את התפשטותו? האם קיימים יקומים מקבילים ליקום שלנו? כיצד משפיע בוזון היגס על הכבידה והאם קיים מודל שמאחד את כח הכבידה עם הכח המגנטי, הכח החלש והכח החזק? מדינות העולם, ובכללן גם ישראל (אם לא יגרשו אותנו משיתופי פעולה בינלאומיים), הרי ישקיעו טריליוני דולרים בחקירת סוגיות שפתרונן כבר נמצא בעומקם של ספרי התנ"ך. לא חבל? לא פשוט יותר להושיב כמה רבנים שיפצחו את הסודות הללו ויחסכו לכולנו את הזמן, המשאבים והמאמצים? מדוע העולם התורני, שלא וויתר על אף רעיון אחר ליניקת תקציבים ממשלתיים, לא הקים מכונים לחשיפת המדע שבתורה ולא דרש תקציבי ענק להפעלתם? רק חשבו על הכספים שניתן להפנות מהמעבדות אל הישיבות, על התגליות הגדולות שהיו מעלות את קרנה של התורה ועל בושת הפנים שתיגרם לכל הספקנים שחושבים שהתנ"ך מכיל רק סיפורי בדים, הבלים והלכות חסרות ערך.
 
מלחמת בני החושך בבני האור ו'חילול השם' של הרבנים
 
לא רק שהרבנים אינם מסוגלים להבין את מחשבותיו של ה'בורא' האמיתי אלא שבעיוורונם הם נוהים אחרי אל שקר, שהומצא על ידי אנשי דת אינטרסנטיים שהיו זקוקים לסמכות עליונה שתגבה את יומרותיהם ותביעותיהם. האל הכוזב הזה מתחזה ל'בורא' ומנכס לעצמו את השגיו ואת יצירתו אבל אלו שעיצבו אותו כצלמם ובדמותם גם הטמיעו בו את בורותם ולכן הוא מעולם לא הצליח להוציא מפיו אף אמירה שאינה מעוררת רעמי צחוק אצל כל מי שכבר נחשף לתורתו של 'הבורא' האמיתי. את האל הכוזב הרבנים לא עיצבו מעצים ואבנים אלא מהבלים ומחשבות סרק אבל איש מהם עדיין לא הצליח לדחוס למוחו של האל המזוייף את מחשבותיו של מי ש'ברא' בכח חוקי הטבע ותכתיבי המתמטיקה.
 
הרבנים אימצו 'בורא' כוזב וקשרו את גורלם בגורלו. בשירותו של אלוהי השקר שלהם הם שלחו מיסיונרים, שטפו מוחות, השכיחו ידע ותובנות קיימות ודחסו למוחות בלתי מעוצבים את הבורות שגרמה לרבבות להצטרף לצבאם של בני החושך ולהקדיש את חייהם למלחמה בבני האור ובנאורות שהם מייצגים. הרבנים מבינים שאורו של ה'בורא' האמיתי מסוגל למוטט את עולם ההזיות והשקרים שרק בו הם מסוגלים להשתרר על נשמות טועות ותועות ולכן הם בנו סביב שפוטיהם חומות בצורות שחוסמות את האור ועוצרות כל טיפה של אמת שעלולה לסכן את הבורות הקדושה. אל המחשכים מפחד מהאור ולכן לכלואים מאחורי החומות אסור להחשף לתכנים נאורים: הם אינם רשאים לקרוא ספרות לא תורנית, יפה ומחקרית כאחת, אסור להם לעלעל בכתבי עת כלליים ומקצועיים ואת העולם הם רשאים לראות רק דרך הפריזמה המעוותת של העיתונות החרדית. רבני החושך סתמו את כל הפרצות דרכן יכלו להתגנב פנימה אפילו קרני האור הקלושים ביותר: לכלואים אסור לראות סרטים, לצפות בטלויזיה ולהקשיב לרדיו לא חרדי ואוי לו למי שמתגנב להרצאות, מוזיאונים, תיאטראות, אולמי קונצרטים ומופעים, ובמיוחד אם נראים בהם נשים או אפילו אם רק נשמע קולן.
 
לפסגה חדשה העפילו אבירי הבורות כשהצליחו לבלום בגבולות ממלכתם אפילו את האינטרנט, פרי המהפכה הגדולה שהפכה את הידע למצרך המוני ואת הדיון הציבורי לחובק עולם. האינטרנט מאפשר לכל מי שרק רוצה להתמחות בכל נושא שרק מעורר את סקרנותו ולהבין לעומקן את האמיתות הגדולות אותן הדת תמיד מנסה להסתיר. האינטרנט גם הפך את העולם השפוי למשכיל יותר, נאור יותר ומבין יותר ובכך הוא הנחית מהלומת מוות על כל האלים המתחזים שהעמידו את עצמם לשרותם של בעלי עניין אלו או אחרים. בעזרתו כבר ניתן לאמת או לפסול כל טענת סרק, כל שקר וכל הזיה ובזכותו ליותר ויותר אנשים מתברר שלשקר לא רק אין רגליים אלא שאין לו שום זכות קיום. עבור הרבנים זהו כלי משחית מסוכן וכיוון שאין בכוחם להשמידו הם נאלצים להסתפק בהרחקתו מקרבת צאן מרעיתם התמים שעלול, בהיעדר בקרה מתאימה, להתבלבל ולאמץ בטעות גם את האמת.  
 
את עמוד השדרה של צבא החושך הרבנים מכשירים ומאמנים בתלמודי התורה שלהם, מהם הם מרחיקים את לימודי הליבה שעלולים לחשוף ילדים ונערים למקצת אורו של ה'בורא' האמיתי, ובישיבותיהם, שם הבליו ושקריו של האל המזוייף מגרשים ממוחות צעירים ובלתי מעוצבים כל תובנה שתאפשר להם להבין את העולם הריאלי ולהתמודד עם אתגריו. בישיבות הללו התלמידים לומדים לפסול כל מה שנאצל מאורו של ה'בורא' האמיתי: ההשכלה, הנאורות, המדע, המחקר האקדמי, השאיפה לקדמה והאמונה בדמוקרטיה, בערכים ליברלים-הומניסטים, בכבוד האדם וחרותו ובשוויון בפני החוק לכל אדם ללא קשר למוצאו, אמונתו, צבעו או מינו. את עיקר עויינותם תלמידי הישיבות לומדים לכוון נגד כל מה שמפריע לרבניהם להשתרר על המדינה ולעשוק את תושביה: האידיאולוגיה הציונית, החינוך הממלכתי והמוסדות להשכלה גבוהה. באידיאולוגיה הציונית, שרתמה את עצמה לשירותו של ה'בורא' הנאור, הם מכרסמים ללא הרף על ידי הפצת שקרים וזריעת סכסוכים במטרה להשניא את המדינה הציונית והדמוקרטית ולהחליפה במדינה תיאוקרטית שתישמע אך ורק למצוותיו של אל השקר והשחור. את החינוך הממלכתי הם מנסים לפורר באמצעות סוכנים חשאיים שמסתננים בתירוצים שונים לבתי ספר בהם, בחסות המסכה היפה והמחייכת של היהדות, הם מפיצים תעמולה תורנית שמושכת את חלשי האופי לצבאו ההולך ומתעצם של השקר. על המוסדות להשכלה גבוהה אין כל צורך לדבר. בהם הרבנים רואים את המבצרים החשובים ביותר של ה'בורא' הנאור ולכן הם עושים כל מאמץ להרחיק מהם את שפוטיהם ולהחליפם במוסדות כשרים בהם כל אמת מדעית נעטפת בשכבות עבות של שקרים ועיוותים רבניים.     
 
כיום קשה למצוא מדען רציני שמאמין שהעולם לא נוצר בעקבות מפץ גדול שהתרחש לפני 13.7 מיליארד שנים אבל המפץ הגדול הזה אינו עולה בקנה אחד עם הסיפורים המיתולוגיים שאנשים נבערים מדעת שתלו בספרים שכביכול הוכתבו היישר מפיו של ה'בורא'. במקום להודות בטעותם, לחזור בתשובה, לזנוח את השקר ולאמץ את האמת הרבנים מעדיפים לברוח מהמדע, לדחות את אמיתותיו ולהשפיל את מי שבאמת היה מסוגל לברוא עולם שנשמע אך ורק לתכתיבי המתמטיקה. החשוכים ממשיכים לדבוק בטיעוני סרק דוגמת בריאה מאוחרת, שהתרחשה במשך שבוע אחד לפני פחות מששת אלפים שנה, במהלכה נוצר עולם שרק נראה כאילו הוא קיים כבר 13.7 מיליארד שנה. כלומר, המתימר להיות 'בורא' בעצם איחז את עיני הבריות ושתל מאובנים עתיקים בסלעים שזה עתה נוצרו, ברא אור שנראה כאילו הוא משייט בחלל מזה מיליארדי שנה, זייף את שכיחותם של אלמנטים רדיואקטיביים[ד] ועיצב את ההרים והגאיות כך שיראו כאילו הם חוו מאות מיליוני שנות שחיקה. 'בורא' אמיתי לעולם לא היה מנסה לאחז את עיני הבריות. ל'בורא' המזוייף אין בעצם אין שום ברירה אחרת.
 
בימינו יש עדויות לכך שבני החושך מצליחים לגבור על בני האור ולגייס לשורותיהם יותר ויותר אנשים שמוכנים לזנוח את הנאורות ולאמץ את הבורות והנבערות. זאת היא רק טעות אופטית. כפטריות שצצות אחרי הגשם גם הישיבות ותלמודי התורה החלו לצמוח בעקבות גשמי התקציבים שנפלו עליהם אבל כשם שהפטריות נובלות בתום הגשמים גם בועת הישיבות תדעך ותצטמק עם התייבשות ההזרמה הממשלתית ועימה תחלוף גם הסכנה החרדית שמאיימת להפוך את ישראל מאחת המדינות המוארות והמתקדמות בעולם למדינה חשוכה, בורה ונבערת.
 
עברנו את פלישות הברברים, עברנו את חשכת ימי הביניים, עברנו את משפט הקופים. נעבור גם את זה.   
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות'.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 
 
 
 
 


[א]             
לשם משל: החוק השני של ניוטון מתואר על ידי הנוסחה F = ma כאשר F מסמל את הכוח שפועל על העצם, m את המסה של העצם ו-a את התאוצה של העצם. מצד שני, את כח הכבידה על כדור הארץ מתארת הנוסחה: F=GMm/(r^2) בה F שוב מציין את הכוח שמופעל על העצם, m את המסה של העצם, M את המסה של כדור הארץ, R את הרדיוס של כדור הארץ ו-G הוא קבוע שאופייני לכדור הארץ. כיוון ששתי המשוואות מתארות את הכוח F נוכל להציבן זו מול זו ולגזור משוואה חדשה:
 
Ma = GMm/(R^2)
 
עתה נוכל לצמצם את הערך m שמופיע בשני צידי המשוואה ולהיוותר עם המשוואה הבאה: 
 
A=GM/(R^2)
 
הנוסחה החדשה, אף שהגענו אליה באמצעות מניפולציות מתמטיות בלבד, עדיין מתארת את המציאות הריאלית בדיוק רב, ללא תלות בטיב העצם ובמרחקו ממרכז כדור הארץ, והיא תנבא, בדיוק רב, את תאוצתו של כל עצם שמושפע מכח משיכתו של כדור הארץ.  
[ב]             
שבתחילה הורכב משלוש שכבות בלבד: שכבת התהומות, שכבת הארץ ושכבת הרקיעים, ובהמשך, בהשפעתם של התוכנים היווניים, הפך לעולם גיאוצנטרי בו כל גרמי השמים מקיפים ארץ מרכזית.
[ג]              
בראשית רבה א:א
[ד]              
היחס בין הערכים הנצפים של פחמן 14 ופחמן 12 מגבה את הנחת העולם העתיק וכך הדבר לגבי היחס בין סודיום 23 למגנזיום 24, איזוטופים של סטרונציום (84, 86, 87 ו-88) לעופרת 82, חמצן 18 לחמצן 16, פוטסיום 40 לארגון 40 וקלציום 40, אורניום 235 לאורניום 238 ותוריום 232, רובידיום 87 לסטרונציום 87 ועוד עשרות יחסים אחרים בין איזוטופים רדיואקטיביים ליסודות אליהם הם מתפרקים.  
נקרא 10560 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

35 תגובות

  • קישור לתגובה חמישי, 01 אוקטובר 2015 12:11 הוסף ע״י עדי אביר

    Roy,

    אני עונה באיחור כי רק אתמול חזרתי מחו"ל.

    בשאלתך חבויה ההנחה שאני מנסה להשפיע על חסידיהם של זמיר כהן, אמנון יצחק והצל. אני לא. את ההתמודדות עם הבורות האינסופית של המאמינים אני מותיר לטובים ומוכשרים ממני שמסוגלים לחדור למוחות שהרבנים כבר חיסנו מהשפעתו של ההיגיון.

    אני כותב לאנשים כמוך בתקווה שדבריי יעזרו להם לגבש את עמדותיהם ויספקו להם את התחמושת הדרושה להתמודות עם השקרים, חצאי האמיתות ואחיזות העיניים שיקרו על דרכם.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 22 ספטמבר 2015 14:48 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    ROY
    אינני בטוח שאתה צודק בעניין ההנגשה.
    החומר, לדעתי, ברור לחלוטין לכל מי שלא החליט מראש שלא להשתכנע ולגבי אלה שהחליטו מראש – שום רמת הנגשה לא תועיל.
    אתה מוזמן לקרוא חלק מהדיונים כאן ולראות שאפילו כאלה שהחליטו מראש שלא להשתכנע נכנסים לאתר ומוכיחים בדיוק מה שאמרתי.
    עיין, למשל, במופע האימים של "פלוני" שהתחיל בתגובה למה שאמרתי כאן:
    http://1vsdat.org/index.php/2011-12-12-19-31-08/2011-12-12-19-53-31/item/463-%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%91%D7%A9%D7%9D-%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99-%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9F#comment14259

  • קישור לתגובה שני, 21 ספטמבר 2015 13:49 הוסף ע״י Roy

    אקדים ואומר שאני מזדהה לחלוטין עם תפיסתך לגבי הסוגיות באתר זה. אך לצערי אתה שוגה בדבר אחד עיקרי וחשוב שמוריד את כל עבודתך הרבה לטמיון.
    החומר באתר אינו מונגש לקורא הממוצע ומטה, ובהתחשב בחתך האוכלוסיה המאמינה במדינת ישראל אני בספק אם מישהו מהם יבין, גם אם ינסה את רוב המאמרים הנ"ל. בצורה הנוכחית אני מעריך שרוב פוקדיי האתר הם בלוא הכי מחזיקים באותן הדעות.

  • קישור לתגובה רביעי, 02 אוקטובר 2013 15:12 הוסף ע״י עדי אביר

    אשרת,

    כל נושא, ובכלל זה הקבלה, אפשר ללמוד משני נקודות מבט: נקודת מבט מחקרית ונקודת מבט אינטרסנטית. הקבלה היא נושא מרתק שהעסיק סדרה ארוכה של חוקרים בעלי שם וראוי לקרוא את הספרים שחוקרים הללו הוציאו לאור. אני הקדשתי לנושא זמן די רב במהלכו שמעתי הרצאות של חוקרים אקדמיים וקראתי ספרי מחקר. נראה לי שיש לי איזה שהוא ידע מינימלי בנושא.

    למרבה הצער תחום הקבלה מושך אליו גם יזמים שמקימים עסקים משגשגים לממכר פסבדו-קבלה ללקוחות תמימים שחושבים שהם נחשפים ל'רוחניות' של הקבלה הקדומה בעוד שכל שהם זוכים להחשף אליו זאת הרוחניות הסינטטית ששרלטנים כמו לייטמן עיצבו עבורם. אצל לייטמן את לא לומדת קבלה, את לומדת לייטמניות ואם היית נופלת בשביו של המרכז לקבלה היית לומדת ברגיות.

    לייטמן הצליח כנראה להוציא את עצמו מרשימת הכתות של המרכז לנפגעי כתות, שם, לצד המרכז לקבלה של הרב ברג, הוא כיכב במשך תקופה ארוכה. עם זאת, הוא לא הפסיק למכור קבלה מזוייפת ולהתעלק על אלו שחושבים שהוא יודע על מה הוא מדבר.

    בקטע הבא נלקח מהערך 'מיכאל לייטמן' בויקיפדיה:

    'הפולמוס סביב לייטמן ובני ברוך

    ללייטמן ולקבוצתו קמה התנגדות מצד אקדמאים, מקובלים ומצד רבנים אורתודוקסים חרדים ודתיים-לאומיים. הביקורת היא כלפי דרך לימוד הקבלה, עומק הלימוד, העובדה שלייטמן מלמד קבלה לפני השלב שהרבנים רואים כמתאים לכך ועל דרך התנהלות התנועה.

    פרופ' משה אידל, חוקר קבלה וחתן פרס ישראל למחשבת ישראל, אמר שהוא "לא יודע מה הוא [= לייטמן] עושה, ולא בטוח שיש מי שמבין. באקדמיה מניחים שיש הרבה סוגים של קבלה, יש היסטוריה לקבלה, יש חילוקי דעות ויש ויכוחים, בעוד שאצלו הקבלה זה דבר מאוחד וברור. אנחנו מאוד משתדלים להבין - והוא כבר הבין”. בתשובה לשאלה "עד כמה התיאור שלהם את הקבלה קרוב למה שאתה מכיר כקבלה?" ענה אידל: “קירבה מינימלית... ודאי שאפשר למצוא בקבלה עניינים של יחסים מתוקנים, אבל יש דברים אחרים שהם לאין ערוך יותר חשובים ולא מופיעים פה בכלל: למשל הדגשה על ייחוד העם היהודי ופרו ורבו”.

    בין הרבנים המבקרים את לייטמן: הרב שלמה אבינר, הרב ארז משה דורון, הרב אורי שרקי, הרב יובל שרלו והרב יעקב אריאל.

    מקובלים אורתודוקסים, בהם דמויות מענפים אחרים של תלמידי הרב אשלג, יצאו, חלקם במפורש וחלקם ברמז, נגד לייטמן וקבוצתו. חלקם כללו את הביקורת נגד לייטמן עם הביקורת על שרגא ברג, ותקפו את פעולתם של השניים לביטול האיזוטריות (ההסתרה) של תורת הקבלה, ואת הפצת סודות הקבלה למי שאינו מקיים אורח חיים אורתודוקסי.

    גם מחוץ לציבור הדתי נמתחת ביקורת על בני ברוך. ארגונים פרטיים כדוגמת המרכז הישראלי לנפגעי כתות, אתר המידע על כתות במדינת ישראל ויד לאחים טענו טענות שונות כנגד בני ברוך. ב-27 בספטמבר 2011 פרסם המרכז לנפגעי כתות הודעת התנצלות בפני לייטמן ובני ברוך בעיתון ישראל היום‏. לדברי לייטמן התנצלות זו היא תוצאה של פסק בית משפט בעקבות תביעה שלו.

    לפי עדויות של חברים לשעבר בקבוצה הפנימית ("בני ברוך") החברים בקבוצה זו נדרשים 20% ממשכורתם לתנועה ולהקדיש לה כשלוש שעות ביום מלבד שעות הלימוד, לעבודה בניקיון, אחזקה, עבודה באתרי האינטרנט שלה ועוד. עדים אלה טוענים כי התקנון של הקבוצה קובע שאסור לדבר עם אדם חיצוני על הקבוצה וכי החברים בה מתחייבים שלא להקדיש לנשותיהם יותר מרבע שעה ביום‏. כשנשאל על כך אמר לייטמן כי הנחייתו לחברי הקבוצה היא להקדיש לפחות רבע שעה ביום לשיחה עם נשותיהם‏.

    לייטמן ממעט במוצהר לפנות לקהל אורתודוקסי‏.'

    רצוי שתקראי מה כותב עליו האתר החרדי 'יד לאחים' בכתובת:

    http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=111&ArticleID=160

    עצתי לך, אם נושא הקבלה מעניין אותך לכי ללמוד אותו באוניברסיטה ולא מאדם שמתפרנס (וכנראה גם מתעשר) מהוראתו.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 02 אוקטובר 2013 14:30 הוסף ע״י אשרת

    הטקסט כתוב יפה ומעניין, ניכרת בכתוב דעתו האישית של הכותב מה גם שנינותו וחומר הלימוד שעדיין בוער בו. עולם גיאוצנטרי לפי שכתבת למעלה נראה לי כמו היפוך אותיות של עולם אגוצנטרי אשר בו החלקים המרכיבים את השלם מלבד היותם שונים זה מזה הם גם נבדלים זה מזה. ממליצה לך לקראו מעט על חכמת הקבלה אשר מלמדת תפישת מציאות אשר בה כל החלקים מחוברים זה לזה וקיימת מערכת השפעה בניהם ותתפלא דווקא בשפה המדעית..(המדען ד"ר מיכאל לייטמן) בהצלחה. ולייקקק!!!

  • קישור לתגובה ראשון, 29 ספטמבר 2013 22:21 הוסף ע״י ש שניאורסון

    כי... כל מי שחושב שאנחנו טועים הוא אנטיוכוס, נבוכדנצר, המן או אדולף היטלר!

    סליחה. *כמו* אדולף היטלר. שלא תעשו מאיתנו מסיתים. אם מישהו חושב שאנחנו צריכים לפרנס את עצמנו, או שאיזשהו רב אי פעם טעה, הוא רק *כמו* אדולף היטלר.

  • קישור לתגובה ראשון, 29 ספטמבר 2013 11:20 הוסף ע״י עמנואל

    עברנו את פרעה, עברנו את אנטיוכוס, עברנו את נבוכדנצר, עברנו את המן, עברנו את אדולף היטלר, נעבור גם את זה.

  • קישור לתגובה שלישי, 24 ספטמבר 2013 15:50 הוסף ע״י ש שניאורסון

    שי פ,
    דומני שפספסת את השאלה שלי למטה, אז אחזור עליה:

    אז מה אם אין סתירה? אין גם סתירה בין חוקי המדע לבין הסיינטולוגיה או בין המדע לבין דת השינטו. למעשה שני האחרונים מתיישבים עם המדע טוב יותר מהאמונה היהודית, וגם הם יכולים להמציא לך תשובות מלומדות להכל.

    אז מה?

  • קישור לתגובה שלישי, 24 ספטמבר 2013 13:50 הוסף ע״י עדי אביר

    שי פ.,

    קראתי קצת את מה שכתבו בנושא פרופסור עמוס פונקשטיין מאוניברסיטת תל אביב ופרופסור אמריטוס אליעזר שביד, לשעבר מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור שביד, בספרו, 'הפילוסופים הגדולים שלנו' אכן מייחס לרמב"ם את הדעות שאתה השמעת וגורס שהניסים שתוכננו עוד בשבעת ימי בראשית שולבו בחוקי בטבע במטרה לשנות את מהלכה של ההיסטוריה שלאחר הנס מתחילה להתפתחת לאורך מסלול אחר. לעומתו, פרופסור פונקשטיין, בחוברת 'טבע, היסטוריה ומשיחיות אצל הרמב"ם', בהוצאת האוניברסיטה המשודרת, מייחס לרמב"ם את הטענה שהטבע אינו דטרמניסטי לחלוטין ולכן יש בו כיסים של מקריות. את המקריות הזאת האל מנצל בכדי לפעול בטבע בצורה שלא תפגע בחוקי הטבע (כלומר, תיאורית 'האל של החורים').

    כך או כך, הרמב"ם התייחס ל'חוקי הטבע' בצורה שונה לחלוטין מהמדע המודרני והיום נהוג להגדיר חוק טבע כתהליך שמוכתב על ידי נוסחאות מתמטיות. לנו כבר צריך להיות ברור שחוקי ההידראוליקה אינם מאפשרים למיים להתייצב כחומה משני צידיה של דרך חרבה דרכה יכלו לעבור שני מיליון בני ישראל. הרמב"ם הניח שהטבע מאפשר נס מעין זה. אנחנו כבר יודעים שאף נוסחה מתמטית לא תסבול זאת.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 24 ספטמבר 2013 13:21 הוסף ע״י שי פ

    עדי,

    אין לפניי כרגע את כל הסימוכין למקורות.
    ככל הזכור לי זה נמצא במורה נבוכים, אולי גם בשמונה פרטים לרמב"ם.
    ניתן למצוא על כך חומר רב בגוגל.
    אולי בהמשך אמצא את הסימוכין ואציג פה.

  • קישור לתגובה שלישי, 24 ספטמבר 2013 01:36 הוסף ע״י עדי אביר

    שי פ.,

    האם תוכל להפנות אותי למקום כלשהו בכתבי הרמב"ם שם אוכל למצוא את הטיעונים הללו? זכור, יש הבדל בין מה שהרמב"ם כתב בפועל למה שאתה קורא בספרים מודרניים שדנים במחשבת ישראל, במיוחד אם אתה משתייך לציונות הדתית. לא אחת גיליתי שאנשי הציונות הדתית אוהבים למצוא במקורות את הדעות שלהם ולאו דווקא את הדעות של המחבר האורגינלי.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 24 ספטמבר 2013 01:08 הוסף ע״י שי פ.

    עדי,

    אכן הגישה שתיארתי היא גישתו של הרמב"ם שהניסים נקבעו בשבעת ימי בראשית.
    על פי איך שהבנתי באופן אישי את שיטתו של הרמב"ם ואת המסבירים אותה, דעה זאת עולה בקנה אחד עם מושג תנאי התחלה.
    ככל הזכור לי הרמב"ם כן הכיר את המושג חוק טבע.

    יש כמובן גם גישות אחרות המסבירות את הניסים באופן אחר. וגם אז לא בהכרח קיימת סתירה מוחלטת לאמונה בחוקי הטבע, כיוון שניתן לומר שחוקי הטבע קימיים בד"כ באופן קבוע למעט מקרים שהבורא מחליט להתערב ולייצר נס. וכן יש עוד מודלים ליישב את העניין.

    לגבי הדוגמאות שציינת, אני מניח שניתן ליישבם גם עם שיטת הרמב"ם.
    כמובן שאיננו יודעים עד תום האם הלכה כרמב"ם בעניין זה, ואם כן כיצד באמת התרחשו הדברים בפועל.
    ניתן להציע השערות שונות במטרה ליישב גם את שיטת הרמב"ם.

    "וחיזקתי את לב פרעה" זה יחסית קל ליישוב.
    למעשה זה תלוי בקשר בין רצון אנושי לחוקי הטבע, ולפילוסופיה של בחירה חופשית ודטרמיניזם. בכל אופן לא צריך להגיע לשם וניתן ליצור תופעות טבע שישפיעו על ליבו של פרעה.

    לגבי עמוד הענן והאש ניתן לתאר תופעה נדירה מאד מאד, אפילו כזאת שקרתה רק פעם בהיסטוריה (ומכאן הניסיות שלה), שמשלבת רוחות, ציפורים, בעלי חיים. אולי האש שבעמוד נאחזה בחומר כלשהו.
    וכן לגבי ים סוף אפשר לשלב גאות ושפל, רוחות עזות שיחזיקו את המים.
    זה מה שעולה לי בשלוף בשעת לילה מאוחרת, אפשר לנסות לחשוב ולמצוא פתרון רציני יותר שיתיישב עם חוקי הטבע.

    למעשה יתכן שכוונת הרמב"ם היא שהבורא הכתיב בימי בראשית זמנים שבהם תהיה חריגה מחוקי הטבע, ואז הדברים מתיישבים היטב!

    בכל אופן אני חוזר ומדגיש שכל הנ"ל הוא ליישוב ספיציפי של שיטת הרמב"ם (או אולי גם רס"ג).
    יש כמובן שיטות נוספות ודרכים נוספות ליישב את הניסים עם חוקי הטבע.
    כך שברמה העקרונית אין סתירה.

    ומה שכתוב מייחס את הניסים לבורא אינו קושיה, שהרי מלכתחילה כל הדיון כאן הוא על בורא ששתל את אותם ניסים בטבע, בין אם על ידי תנאי התחלה ובין אם בדרך אחרת.

  • קישור לתגובה שני, 23 ספטמבר 2013 23:51 הוסף ע״י עדי אביר

    שי פ.

    יש בהכרח סתירה בין אמונה בעולם המושתת על חוקי טבע מתמטיים, לבין אמונה בבורא רבני עם ניסים, השגחה פרטית,מצוות ושכר ועונש. אני מסכים שתנאי ההתחלה בהחלט מעצבים את היקום אבל תופעות מסויימות סותרות את חוקי הטבע ושום סט של תנאי התחלה אינו יכול לגרום להתממשותם בדרך טבעית. במקרה של קריעת ים סוף, לשם משל, לא רק העיתוי הוא ניסי אלא גם התופעה המתוארת במילים 'וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם' היא בלתי אפשרית מבחינה פיזיקלית.

    למעשה אם תיקח את הפרק הזה (יד) בספר שמות תגלה לא מעט תופעות על-טבעיות שאינן יכולות להיות מוסברות על ידי תנאי התחלה כאלו או אחרים. למשל:

    'וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה' - להערכתי אין כל דרך לכפות על הטבע, אלפי שנים מראש, לחזק את לב פרעה.

    'וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם' - איזה חוק טבע יכול להוליך עמודי עשן ואש לפני המחנה או אחריו? אפילו אם נניח שרוחות יכולות לעורר עמודי ענן (יהא מהותם אשר יהא) אבל מה זה עמוד אש? כיצד הוא נוצר באופן טבעי? מדוע הוא אינו מתפזר? ממה הוא ניזון?

    'וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת' - מי הסיר את אופני המרכבות? חוק טבע בעל תנאי התחלה או האל העל-טבעי שהתערב בטבע?

    'וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם' - מים שעומדים כחומה סותרים לא רק את חוקי הטבע אלא גם את השכל הישר, ובמיוחד אם חלק מהמים כבר כיסה את הרכב ואת הפרשים ואת כל חיל פרעה. דברים כאלו קורים רק בסרטים מצויירים.

    אני לא מכיר התייחסות של הרמב"ם לנושא, בראש ובראשונה משום שהרמב"ם לא הכיר את המושגים 'חוק טבע' ו'תנאי התחלה', ונראה לי שבכל מקרה הוא לא היה מאמץ דברי כפירה כה חמורים. המקרא, במקרה זה לשם משל, כותב 'וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף יְהֹוָה אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם'. האם אתה רוצה לרמוז שהמקרא משקר ושמי שהימם את מחנה מצריים היו חוקי הטבע ותנאי ההתחלה? אם חוקי הטבע הסירו את אופני המרכבות מדוע הכתוב מייחס את הפעולה ליהוה? לשיטתך, יהוה לא היה אמור לפעול לאחר קביעת 'תנאי ההתחלה' אז איך זה שהכתוב מייחס להתערבותו את הפעולות הניסיות הללו.

    מי שאולי כן הלך בכיוון שהצגת הוא דווקא הרס"ג שמשום מה קבע שהאל אינו פועל בטבע וממילא כל ההתפתחויות הטבעיות נקבעו עוד בשבעת ימי בראשית, אבל הרס"ג חי לפני כמעט אלף שנים ורעיונותיו באו לו מהפילוסופיה היוונית שהגיעה אליו באמצעות האמןונות של פלגים מוסלמים בעלי גישה פילוסופית וכיום אף אחד אינו מתייחס ברצינות לדעותיו התיאולוגיות. ראה את המאמר 'האל של הרבי סעדיה' בכתובת:

    http://www.1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=184:%D7%94%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F&Itemid=103

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 23 ספטמבר 2013 23:34 הוסף ע״י עלמה

    שי,
    את הידיעות על השקפותיך אני שואבת מתוך התגובות שאתה כותב.
    אני מבינה שהיה חשוב לך לומר ש-"יש תשובות להכל", "לכל שאר הסוגיות וקושיות שבהם עוסק האתר" עוד לפני שלמדת את התשובות או הרהרת בהן אפילו. אז במידה ותחליט לחקור את הנושאים לעומק ותהיה בקיא מספיק כמו שאמרת, אשמח אם תביא את אותן התשובות לכאן לדיון מול המאמרים.

  • קישור לתגובה שני, 23 ספטמבר 2013 22:32 הוסף ע״י שי פ

    עדי,

    אכן אתמול שמתי לב במקרה שיש כאן שי נוסף.
    בכל אופן שי אינו שמי האמיתי אלא כינוי ספונטני שבחרתי, כפי שאני נוהג בד"כ.
    כמו כן אכן אתה צודק שאינני נוהג לציין כתובת אימייל אמיתית לא כאן ולא באף אתר אחר בו אני מתבקש להזין אימייל. בפרט כשאין לזה תועלת ושימוש.

    כדי להבדילני מאותו שי מטריד אקרא לעצמי מעתה שי.פ ואכתוב את כתובת האימייל המצ"ב (שגם היא אינה אמיתית כי אין צורך בכך)

    לגבי שאר הדיון, אין לי כרגע שאלות נוספות או עניין לפתוח דיון חדש.
    הערתי נקודתית על גישתך ביחס לחוקי הטבע והשגחה פרטית, והבאתי דוגמה אחת מרבות לכך שאין בהכרח סתירה, אפילו אם היינו אומרים שחוקי הטבע דטרמיניסטיים לגמרי.
    הנושא עצמו הוא נושא רחב שנידון רבות בפילוסופיה ובמחשבת ישראל, והרוצה להעמיק ימצא את המקום לכך.

  • קישור לתגובה שני, 23 ספטמבר 2013 22:20 הוסף ע״י עדי אביר

    שי,

    לצערי השם 'שי' נוצל על ידי טרול שנהג להציף את האתר בתגובות סרק. היחס שאתה זוכה לו מהמגיבים האחרים מושפע מהזכרונות שהשאיר אחריו אותו ה'שי'. תגובותיך בהחלט ראויות להתייחסות רצינית אך לא אוכל לעשות זאת לפני שאצליח לזהות אותך ולוודא שאינך אותו מטרידן. אודה לך, אם כן, אם תוסיף לשם 'שי' גם את האות הראשונה של שם המשפחה שלך ותזדהה בכתובת דואר אלקטרוני חוקית, אותה אבדוק על ידי שליחת דואר אליך. אם יתברר שאינך אותו 'שי' מזיק כולנו נשמח לפתח איתך את הדיון כל 'אמונה בבורא המשגיח על העולם עם ניסים/שכר ועונש והשגחה פרטית לבין אמונה בחוקי ניוטון וחוקי טבע מתמטיים'. זה נושא מעניין שראוי לדון בו עם כל אדם חוץ מאשר 'שי' המטרידן עליו נאסר להגיב למאמרים באתר. את כתובת המייל שלך, דרך אגב, לא יראה איש חוץ ממני ואם היא תתגלה כלגיטימית תוכל לכתוב באתר כל שעולה על דעתך ללא חשש מחשיפת שמך.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 23 ספטמבר 2013 18:56 הוסף ע״י שי

    עלמה,
    מדובר בהחלט על דיון אחר.
    מאמר זה אינו עוסק בסוגיות האבולוציה,גיל העולם וכיו"ב והקשר בינהם לתורה ולא מצאתי להכנס לסוגיות אלה בתגובתי הנקודתית על יחס בין חוקי טבע להשגחה פרטית, נושא רחב מאד כלשעצמו ורק שפכתי מעט קצה חוט בנושא.

    סוגיות האמונה השונות מורכבות מחלקים שאינם בהכרח קשורים זה לזה וגוררים זה את זה, ואם התכוונתי להשיב לקושיה ספיציפית אותה למדתי זה לא אומר שאני צריך באותו מעמד לספק תשובות גם לכל שאר הסוגיות וקושיות שבהם עוסק האתר (ויש תשובות להכל)


    לא יודע מניין את שואבת את ידיעותייך על השקפותיי, ומה נוח לי או לא נוח לי.
    אולי את מבלבלת עם שי אחר שכותב כאן.

    ולעצם שאלתך, אינני בקיא בצורה מספיק יסודית וממצה בתורת האבולוציה וסוגיות גיל העולם, אבל יחד עם זאת זה לא אומר שאין לדברים אלה תשובה, וכבר נכתבו ספרים ומאמרים שלמים בנושאים אלה, ודשו בכך רבים.
    אולי בהמשך אחקור נושא זה יותר לעומק ואז אוכל להביע דעה מבוססת.

  • קישור לתגובה שני, 23 ספטמבר 2013 16:16 הוסף ע״י עלמה

    שי,

    אני מתייחסת לדברים בהם אתה מאמין ואני לא חושבת שמדובר ב- "דיון אחר". אני חושבת אתה משתמש בביטוי "דיון אחר" בכל פעם שעולה משהו שלא נוח לך להתמודד איתו. אתה פשוט מתחמק.
    בכל מקרה, אשמח לקרוא את תגובותיך בכל אותם דיונים אחרים בהם תשתתף (כך יש לקוות) על שאלת גיל העולם, האבולוציה, הדיון שהוא "בעיקר אינטואיטיבי" לדבריך וכו'.

  • קישור לתגובה ראשון, 22 ספטמבר 2013 00:04 הוסף ע״י ש שניאורסון

    נו שי, ואם ***יכול להיות*** שהבורא ברא את העולם עם כל חוקי הטבע, ודאג שהשתלשלויות טבעיות יקרעו את ים סוף; ואם ***יכול להיות*** שהבורא לא חיבר שום חוק טבע, ובעצם בכל רגע הוא במו ידיו מזיז את השמש לרוחב הרקיע, ומזרים בעצמו את המים בנחלים ודואג שכל הטלוויזיות יידלקו כשלוחצים על הכפתור של ההדלקה; ואם ***יכול להיות*** שבעצם רק אתה קיים בעולם, ואתה כרגע ישן שנת ישרים והבורא מקרין לך בחלומך סרט שהוא כל חייך.

    כל זה ***יכול להיות***. אז מה?
    אם זה יכול להיות זה אומר שזה אמיתי? אם מבין 7 מיליארד תושבי העולם, 14 מיליון מאמינים במשהו ש***יכול להיות***, ומספרים על זה סיפורים על גבי סיפורים, זה אומר שזה אמיתי?

  • קישור לתגובה שישי, 20 ספטמבר 2013 16:07 הוסף ע״י שי

    עלמה,
    את שואלת שאלה אחרת שלא קשורה לנושא הדיון.
    אני התייחסתי נקודתית רק לטיעון העקרוני של מר אביר שאומר (לפי איך שהבנתי אותו) שיש סתירה עקרונית בין אמונה בבורא המשגיח על העולם עם ניסים/שכר ועונש והשגחה פרטית לבין אמונה בחוקי ניוטון וחוקי טבע מתמטיים, והראתי שאין סתירה.

    את מתייחסת לנושא אחר.
    שהדיון בו הוא בעיקר אינטואיטיבי. מה מביא אותך לחשוב ש... מה מביא אותך לחשוב שלא?
    זה נושא לדיון אחר

  • קישור לתגובה שישי, 20 ספטמבר 2013 15:06 הוסף ע״י עלמה

    שי, מה מביא אותך לחשוב שה'גורם' שקבע חוקי טבע מתמטיים גם קבע שיש לשמור שבת או לסקול למוות את מי שמחלל שבת ? מה הקשר בין הטקסים המלאכותיים והמאולצים האלה לחוקי טבע ? מה ההוכחה לכך שאת ההתנהגויות האלה לא בדו בני אדם מדמיונם אלא שהם ניתנו כציווי ע"י סמכות רוחנית כלשהי שאנו לא יכולים לראות אותה ?

  • קישור לתגובה שישי, 20 ספטמבר 2013 11:24 הוסף ע״י שי

    עדו,

    אני שמח שהבנת את כוונתי בדיוק.
    ואכן אתה מודה שברמה העקרונית אין סתירה בין אמונה בחוקי ניוטון ומתמטיקה לבין יתכנות של בורא,ניסים והשגחה פרטית.

    לגבי קושייתך השניה, יש מה להשיב, זה כבר עניין פילוסופי אחר. אולי בהזדמנות אצטרף לדיון הזה במקומו המקורי.

  • קישור לתגובה שישי, 20 ספטמבר 2013 10:34 הוסף ע״י עדו

    ובכן שי. אלוהים יכול לברוא עולם שבו יש חוקי טבע הגיוניים אבל גם ניסים מסויימים, בוא נראה אם הבנתי נכון: חוקי הטבע קובעים שמסות ימשכו אחת את השניה, שמהירות האור תהיה כ300,000 קילומטר בשניה ומצד שני שים סוף יבקע לשניים בדיוק כשבני ישראל עוברים בו (אבל לא יקרה נס כזה בימינו אנו משום מה).
    ובכן, למה בעצם צריך את אלוהים? כפי שטענתי בפני עדי אביר. כל עוד אין לנו דרך להריץ שני יקומים במקביל איננו יכולים לדעת אם יכול להתקיים יקום שאין בו כוח משיכה, קרינה אלקטרומגנטית או חורים שחורים. הסברתי לעדי שלפיכך אין שום דרך לדעת אם יש משהו יוצא דופן ביקום שלנו שמעיד על קיומו של בורא כי אין לנו מושג איך נראה יקום **שאין לו בורא** . אז לפי ההגיון שלך, גם אם התקיימו כל הניסים המדוברים: מעמד הר סיני, קריעת ים סוף, שמש בגבעון דום וכן הלאה. גם אז אי אפשר לדעת אם זהו מעשה ידי הבורא או שככה מתנהג יקום באופן שגרתי ואין מה להתפלא על כך בדיוק כפי שאין מה להתפלא שהשמש זורחת בבוקר.

  • קישור לתגובה שישי, 20 ספטמבר 2013 09:44 הוסף ע״י שי

    עלמה,
    מה הסתירה?

  • קישור לתגובה שישי, 20 ספטמבר 2013 06:24 הוסף ע״י עלמה

    שי,

    מה הקשר בין חוקי טבע מתמטיים לבין, לדוגמה, עשיית כל מיני מצוות, עונש סקילה על חילול שבת או הדרישה מנשים להתלבש 'צנוע' ולתת לגבר להחליט עבורן?

  • קישור לתגובה שישי, 20 ספטמבר 2013 01:00 הוסף ע״י עדי אביר

    שי,

    אנחנו יכולים להתעלם מכל מה שלא מתאים לשיטתך: גיל העולם, התפתחות אבולוציונית, התפשטות היקום, העובדה שהארץ סובבת סביב השמש ולא להיפך, היעדרו של הרקיע שמוזכר בבראשית א:ו-ח, היעדרם של ה'גלגלים' שמציפים את כתביו של הרמב"ם (שטעה כמעט בכל קביעה אסטרונומית שהוא העלה על הכתב), ממצאים ארכיאולוגיים, המחקר ההיסטורי, העובדה שכל דת מייחסת לעצמה ניסים כאלו או אחרים, העובדה שכל הניסים מתרחשים הרחק מעיניהם הבוחנות של המדענים ועוד אלפי הבדלים בין הדת למדע.

    אני מבין היטב על מה אתה מדבר ואף כתבתי מאמר שמרחיב על הנושא בשם 'מדוע אני לא אתיאיסט' אבל אם תקרא אותו עד סופו תגיע גם לפיסקה המסיימת שאומרת:

    'בשנת 1798 נפוליון תכנן לפלוש עם צבאו הבלתי מנוצח לחופי אנגליה המבודדת. גדודיו של המלך ג'ורג' השלישי שמרו באותה עת על מחוזותיה הרחוקים של האימפריה והממלכה יכלה להעמיד בדרכו של הקיסר הצרפתי רק את אניותיו של הצי הבריטי. החברים המודאגים של בית הלורדים פנו לאדמירל ג'רויס, הלורד הראשון של האדמירליות, וביקשו לדעת אם אניותיו אכן יוכלו לעצור את הפלישה הצפויה. תשובתו של ג'רויס הפכה לאבן בוחן לדיוק מוחלט: 'איני אומר, רבותי, שהצרפתים לא יגיעו לאנגליה. אני יכול רק לומר שהם לא יגיעו דרך הים.' בנושא חשוב כמו האמונה איני רשאי לבטא עמדה פחות מדויקת ולכן אומר שלפי דעתי בהחלט יש גורם מתכנן על-טבעי אבל את הדמיון בינו לבין יהוה, אלוהים, אלוקים, אל שדי, אל צבאות, הקדוש ברוך הוא, המקום, אבינו שבשמיים, השם יתברך, עצמות אינסוף או כל אל אחר שהכוהנים והרבנים המציאו במהלך הדורות יש לייחס רק לטעויות אנוש מצערות או למקריות העיוורת.'

    במילים אחרות, אני מוכן להניח שיש לעולם 'בורא' אבל הבורא הזה אינו יכול בשום פנים ואופן להיות בן חסותם של הרבנים הבורים שלבטח אפילו אינם מסוגלים להבין על מה אני מדבר. בקיצור, 'בורא' - כן, 'אלוהים' -לא.

    http://www.1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=313:%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%9C&Itemid=126

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שישי, 20 ספטמבר 2013 00:52 הוסף ע״י שי

    בהמשך לתגובה הקודמת
    אני הגבתי נקודתית רק לטיעון שלך שרואה סתירה עקרונית בין אמונה בעולם המבוסס על חוקיות מתמטית, לבין אמונה בבורא רבני עם ניסים,שכר ועונש וכו'. לא נכנסתי לקושיות אחרות על הדת היהודית ויחסה למדע (שגם להם יש תשובות)

    אין לערבב דיון זה עם שאלות אחרות על סתירות בין תורה למדע כגון גיל העולם, אבולוציה וכו' - מבלי להתייחס לעצם השאלות, הרי שאלו 2 דיונים שונים שלא תלויים זה בזה ולא גוררים זה את זה.

  • קישור לתגובה שישי, 20 ספטמבר 2013 00:44 הוסף ע״י שי

    עדי,

    בוא נתעלם לרגע משאלת גיל העולם, זה נושא לדיון אחר.
    אני טוען שאין בהכרח סתירה בין אמונה בעולם המושתת על חוקי טבע מתמטיים, לבין אמונה בבורא רבני עם ניסים, השגחה פרטית,מצוות ושכר ועונש.

    אתה שואל - כיצד ילכו שניהם יחדיו?
    אני עונה - תנאי התחלה. מושג שאתה בוודאי מכיר מלימודי הפיזיקה והמתמטיקה.

    אפשר שהבורא שברא את העולם עם חוקי הטבע הידועים, שם תנאי התחלה כזה שיצור את כל הניסים העתידיים, והשכר והעונש.
    הוא יצר אותו ככה שים סוף אכן יקרע בזמן,
    שהאדמה תרעד בזמן בסיפור עם קורח/אנשי סדום, וכן לגבי היענות לתפילותיהם של האנשים וכו' וכו'.
    כלומר מהות הניסים הוא בעיתוי שלהם. קריעת ים סוף אינה בהכרח חריגה מחוקי הטבע, גאות ושפל כלשעצמו הוא תופעה טבעית.
    הנס מתבטא בעיתוי של התופעה (דוקא כשמשה הרים את ידיו הים נקרע...) ואת העיתוי הבורא הטביע בתנאי התחלה ובכך הכתיב את כל מקרי ההשגחה העתידיים, כולל מצוות, שכר ועונש וכו'. אפשר שהשכר והעונש הם בדרך הטבע והוטבעו בתנאי התחלה.
    לפי הבנתי הגישה שאני מתאר היא גישתו של הרמב"ם.
    מה שאני בא להגיד זה שברמה העקרונית לא חייבת להיות סתירה בין עולם שמבוסס אפילו רק על חוקי ניוטון וחוקי טבע דטרמינסטיים, לבין אמונה באל רבני עם השגחה פרטית, תפילות, ניסים ושכר ועונש.

  • קישור לתגובה שישי, 20 ספטמבר 2013 00:17 הוסף ע״י עדי אביר

    שי,

    יש בהכרח סתירה בין עולם שנשלט על ידי חוקי טבע מתמטיים לבין אמונה בבורא התנכי/רבני. חוקי הטבע מלמדים אותנו שהעולם התפתח בהדרגה במהלך 13.7 מיליארד שנים בעוד שהדת מלמדת שהעולם נוצר תוך שבוע אחד לפני פחות מששת אלפים שנה.

    ניתן להניח ש'בורא' כלשהו הנחיל לעולם את חוקי הטבע ותנאי ההתחלה שאפשרו לו התפתח מהמפץ הגדול ועד ימינו אבל זה אינו ה'בורא' שלך, זהו 'בורא' שונה לחלוטין וה'בורא' הזה לא בחר בעם ישראל מכל העמים ולא המיט עליו מצוות שאינן משרתות שום מטרה חוץ מזאת של הרבנים.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 19 ספטמבר 2013 21:14 הוסף ע״י שי

    עדי,

    אין בהכרח סתירה בין אמונה בעולם שמוכתב על ידי חוקי טבע מתמטיים לבין אמונה בבורא,ניסים והשגחה פרטית.
    ניתן לדעתי לקשר בינהם בין היתר על ידי "תנאי התחלה" - אפשר שהבורא שברא את העולם עם החוקים המתמטיים הכתיב תנאי התחלה מסויימים, שגורמים להיווצרותן של כל הניסים העתידיים, לרבות קריאת ים סוף (שדוקא ברגע שמשה הרים את ידו את התרחשה גאות ושפל) וכן כל שאר הניסים.
    דומני שזאת גם גישת הרמב"ם

  • קישור לתגובה חמישי, 19 ספטמבר 2013 19:43 הוסף ע״י yasmin_mazur

    רגיש רגיש...
    אז אין לך תשובות טובות לנקודות שהעליתי - חבל.
    מכיוון שהחלטת להתעלם ממני על סמך זה שאין לי זקן, אני רק אמליץ לך על דבר אחד:
    אל תסתמך על אקסיומות. אם זה לא ניתן להוכחה, זה לא משהו שאפשר להסתמך עליו ולהגיד "זה תמיד נכון".
    מכיוון שכל נקודת מבט יוצאת מלפחות אקסיומה אחת, קשה להתבסס על איזו נקודת מבט שהיא.
    בשביל זה אני זורקת דברים שהם לא ברמה שימושית - זה לא ניתן להוכחה, זה לא נותן ערך מעשי וזה לא משמעותי אם זה נכון או לא? יש מספיק נושאים אחרים שהתשובות לשאלות האלה הן כן, ושווה להתעסק בהן בהרחבה.

    עיקרון אי הוודאות לא תקף למערכות מקרו, כמו ששרודינגר ניסח בצורה כל כך מעניינת. החתול מת או חי, בלי קשר לצופה התאורטי.
    קבועי פלאנק, לא התעמקתי, אבל לפי מה שאני רואה, המרת יחידות זה נושא שתמיד שנאתי בביה"ס. מה שאני רואה שם לא רומז אפילו על יקום בדיד - רק על משהו שאולי נוכל לתת לחייזרים בתור בסיס תקשורת (למרות שזה דורש הנחה שהקבועים הללו תקפים בכל היקום - משהו שעדיין לא ניתן להוכחה לכאן או לכאן).

    אני חוזרת לפייסבוק - אם יש לך משהו שאתה כן רוצה להגיד לי, המייל שלי בפוסט ואתה יודע איפה למצוא אותי.

  • קישור לתגובה חמישי, 19 ספטמבר 2013 00:58 הוסף ע״י עדי אביר

    יסמין,

    את כנראה בחורה מאד מאד צעירה. אחרת לא היית יודעת כל כך הרבה. כשאני הייתי בגילך גם אני ידעתי המון וגם אני אהבתי להגיד לאנשים שיש להם 'טעות בסיסית בהבנה'. לקח לי עשרות שנים להבין שיש לא מעט דברים שאני לא ממש מבין.

    קשה לי להתווכח עם מי שיודעת כל כך הרבה בצורה כל כך פסקנית ולכן לא נותר לי אלא להמתין למישהו שיודע פחות ממך, או אפילו לך עצמך בעתיד הלא רחוק בו תצליחי לשכוח מעט מהידע הוודאי שלך ותיפתחי גם לרעיונות חדשים.

    עם זאת, אם אני הייתי במקומך, הייתי מנסה ללמוד קצת יותר על עקרון אי הוודאות וגדלי פלאנק. אלו אינן תיאוריות סתמיות. המושגים הללו נמצאים בלב ליבה של התורה הקוונטית ואיני חושב שניתן לפסלם כלאחר יד. באותה הזדמנות הייתי גם יורד קצת מפסגת הטוהר האתיאיסטי ולא הייתי ממהר להשוות כל דבר שאיני מבין על בוריו לאמונה באל או במפלצת הספגטי המעופפת (האם באמת קראת את הספר?)

    הדבר היחיד בעל הערך שהעלית בדבריך נוגע לשילובן של תופעות לא פיזיקליות במודל 'המחשב של הטבע' שפירטתי עבורך. יש לי לכך תשובות ממצות אך כיוון שבחרת להרצות לי במקום לבקש את הסבריי אחסוך ממך את התייחסותי לנושא.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 19 ספטמבר 2013 00:31 הוסף ע״י yasmin mazur

    OK - נפרק את זה אחד אחד עד כמה שיש לי כוח לענות, שבשעות כאלה - לא הרבה...
    1) יקום רציף מול בדיד - אני שמעתי תיאוריות לכאן ולכאן, וגם אחת שאומרת שהיקום בדיד, אבל אף פעם לא נגיע לחלקיק הקטן ביותר כמו שאי אפשר לספור עד אינסוף. לדעתי - אחרי המבוכה המדעית שנקראת "א-טום", אני לא מעוניינת להמר על יקום בדיד. אולי יש איפה שהוא מצב 0-1 ביקום, אבל אנחנו לא נגיע אליו, אפילו לא הפלאנקים.
    2) ניתן להסביר את כל הדברים הללו גם באמצעות מושג שנקרא "אלוהים", "מפלצת הספגטי" ו"כוח החיים של היקום". הבעיה עם שמות הן שאנשים מתחילים לייחס להם אישיות. זה טבעי לחלוטין לעשות זאת, אבל זה פשוט לא נכון. אין שום דבר כמו מה שאתה מתאר - אולי ברמה התיאורטית - מטאפורית - אבל בטח שלא בשום רמה מעשית - אמיתית. אתה פשוט מחליף הזיה אחת באחרת, וזה לא חכם. איך אתה יכול להימנע מדברים כאלה? תימנע מלתת מניעים לכוחות היקום - הדברים הללו פועלים או שלא פועלים. הם לא חושבים או מרגישים.
    3) תוכנה תיאורטית שמורכבת מנוסחאות מתמטיות - זה נחמד, אבל אתה שוב מחיל משהו מהניסיון האישי שלך על הדרך שהיקום פועל, וזה פשוט לא נכון. נוסחא מתמטית היא דרך לתאר מצב מעשי, לא המצב המעשי עצמו. אנחנו אומרים משהו כמו: "כוח הכבידה מושך עצמים זה לזה בגלל משוואה כזאת וכזאת", אבל העצם שנופל למטה לא עושה את זה ככה. הוא פשוט נופל, בלי לבדוק אפשרויות אחרות.
    4) המצב הבא של היקום נקבע על ידי המצב הקודם לו, ולא שרשרת שלמה של מצבים - סביר אם הייתי קונה את היקום הבדיד, לא כ"כ הגיוני ביקום רציף, ומאוד לא הגיוני בביולוגיה ופסיכולוגיה. זה לא שאני מאמינה בנשמות או משהו כזה, אבל ליצורים חיים יש זיכרון, ולחלק מהם אפילו יכולת תהיה בסיסית לגבי העתיד. אתה יכול לטעון שהצורה בה הזיכרון מאוחסן נקבעת ע"י הצורה בה הוא היה מאוחסן בחלקיק הבדיד הקודם, אבל זו צורה לא שימושית להסתכל על העניין בהקשר הזה. מכיוון שכל מה שאנחנו עושים זה לחפש את הצורה השימושית ביותר להסתכל על העולם, כדאי לחפש משהו שלוקח בחשבון קיומו של עבר ממושך ועתיד הנגרר ממנו.
    5) לגבי מה היה או לא היה לפני היקום - עוד טעות בסיסית של הבנה. לא היה שום דבר לפני שהיקום התחיל. אפילו לא "ריק" או "תוהו ובוהו". השאלה חסרת משמעות מתוך היקום. אתה יכול לשאול אותה אם הייתה לך דרך לצאת החוצה ולהסתכל על המצב מבחוץ, אבל כאן בפנים, אי אפשר לדבר על "משהו היה לפני תחילת היקום". לא היה לו זמן להיות, ולא היה לו מקום להיות. נקודה סינגולרית היא בדיוק זה - נקודה אחת בודדת.
    עכשיו - שמעתי כמה תיאוריות נחמדות על המצב הזה, ולמה אוסף של קבועים פיזיקליים הם בערכים שהם נמצאים - אהבתי אחת שאומרת שאנחנו לא על נקודה אלא על איזו צורה מורכבת, ואנחנו לא באמת זזים בזמן אלא רק עוברים (מילה לא נכונה, אבל שיהיה) בין נקודה לנקודה לאורך הצורה. בכל נקודה, יש יקום אחר עם ערכים אחרים, ואחרי שעוברים אותה, אין לו זכר ביקום הבא שנוצר. זו תיאוריה נחמדה שמסבירה למה הרבה דברים הם ככה - פשוט כי כל דבר אפשרי בנקודות ואנחנו פשוט בנקודה שבה הדברים הם ככה.
    שוב - תיאוריות על מה נמצא מעבר ליקום הן רק דרכים להסתכל על העולם, ולא המציאות שמאחורי זה. אין הבטחה שהתיאוריה נכונה, וזה לא המדד שצריך לשפוט אותה. צריך לקבוע עד כמה זה שימושי.
    6) המחשב של הטבע לא קשור לחוקים האנושיים - כאן אנחנו מסכימים, אבל אני חושבת שזה מונע את השימוש במונח "מחשב" לתאר את התופעה. מילים מעבירות רעיון מסויים, המילה הזאת מעבירה רעיון שפשוט לא מתאים. תקרא לזה "יקום", תקרא לזה "חוקי הטבע", אלו גם מילים, אבל אני מוצאת את התמונה שהן מעבירות יותר שימושית מ"מחשב".
    7+8) דטרמיניזם - בעיקרון אני דווקא בעד. הבעיה שלי היא שאני לא חושבת שיש דרך לחזות את המסלול הזה מבחינה עקרונית. זו מערכת כל כך מורכבת, עם כנפי פרפר שמשפיעות לא רק על הסופה בצד השני של העולם, אלא גם על אחת בצד השני של הגלקסיה. בשביל לחזות משהו כל כך מסובך צריך להסתכל על זה מבחוץ, ולצאת מהיקום זה אוקסימורון. כדאי לפשט את הבעיה, אבל צריך לזכור שהפישוט מוציא פרטים קטנים, שתמיד יכולים להפתיע.
    זה יסביר את התופעות הכאוטיות ברמה הגבוהה, אבל לא ברמת התופעה הכאוטית עצמה. למה הפריט הזה פעל בניגוד לצפוי ולא הפריט השני?
    9) עכשיו - לגבי דטרמיניזם בתור תורה לחיים - "הכל ידוע מראש והרשות נתונה", כלומר הרשות להגשים את המהלך הדטרמיניסטי. מבחינת מוסר - אם אנחנו מתנהגים כאילו אנשים פועלים לפי השפעות חיצוניות בלבד, אנחנו לא נוכל לשנות את ההתנהגות שלהם לטובה באותה מידה אם נפעל בהנחה שאנשים אחראים על ההתנהגות של עצמם.
    היות והדטרמיניזם לא שימושי בקטע הזה, אפשר לעבור למשהו יותר שימושי.
    לגבי דברים שלא דורשים התערבות אנושית - צריך לרדת די נמוך בשרשרת המזון בשביל להגיע למשהו שלא מושפע ישירות ממחשבות של פריט זה או אחר. עד שמצליחים להגיע לרמה כזאת, מתחילים להיתקל בעקרונות שמונעים מאיתנו חיזוי התנהגות של פריטים בודדים גם כאן.
    בקיצור - דטרמיניזם, אפילו אם נכון, פשוט לא שימושי.
    10) הקטע הזה של graininess של היקום - זה בדיוק הסיבה למה אי אפשר לעשות חיזוי ברמה כל כך מדוייקת. זה נהיה לא רלוונטי מה נמצא מתחת הספרה ה 46 או 47 או איזו ספרה שלא תהיה - אף פעם לא נגיע לאינסוף בכל מקום. עקב כך - יותר שימושי למצוא רמה יותר גבוהה לעבוד בה, ולסבול את חוסר הוודאות הנגרם מהממוצעים האלה.
    11) אנחנו יכולים לקבוע איך הירח יתנהג בהיעדר כוחות אחרים המשפיעים עליו. היות והמצב הזה לא תקף לעולם האמיתי, זה שווה ערך לתשובה שלילית. כשמכניסים את הגורם הביולוגי לסביבה הדברים נהיים הרבה יותר מסובכים - אנחנו לא יכולים לחזות איפה נהיה בעוד שנה, בטח שלא מה יקרה לאנושות בעוד מליוני שנים.
    בספרי המוסד של אסימוב מצאו שיטה לחזות התנהגות אנושית ברמת קבוצות (ולא בודדים), וגם שם נתקלו באותה בעיה - גורם אחד אקראי יכול לשבש את כל המערכת די בקלות.
    האבולוציה מסתמכת על השיטה הזאת - אתה יכול להסתכל על קו אחד של התפתחות, ולחזות איפה הוא יהיה אם כל התנאים קבועים, אבל התנאים משתנים מתוך המערכת ומחוץ לה (אסטרואיד קטלני לדוגמה). גורם משפיע אקראי הורג את הפרט הזה במקום ההוא, וכל הסיפור משתנה.
    כל יתר הנקודות שלך - מה שאתה מתאר היא הסיבה למה אני לא קונה את התיזה שלך. יותר מדי משתנים שאי אפשר למדוד, ולא יהיה אפשרי למדוד, ואין מה לעשות בנידון.
    ה"מחשב" שלך זה מודל תאורטי לא יעיל, מכיוון שאף פעם לא נוכל להגיע אליו. זה לא אומר שאי אפשר לשאוף לתאר את העולם בנוסחאות מתמטיות - אחרי הכל, זו הדרך הנוחה ביותר להסתכל על הדברים - אבל צריך לזכור שזה פשוט לא אמיתי. הנוסחאות לא מנהלות את היקום - היקום פועל (IS), והנוסחאות מתארות חלקים קטנים ממנו לנוחותנו.

    עכשיו - איך אני יודעת שכל העסק נידון להשתבש? יש לנו 10 אצבעות. אנחנו סופרים בבסיס 10. פעם ניפגש עם אילו חייזרים עם 13 אצבעות, ונשתגע בלנסות לדבר איתם במתמטיקה על הבסיס הלא נכון...
    במקום זה, אנחנו צריכים להתכונן בשיטות שונות - ביולוגיה כנראה לא תעבוד, ואפילו לא בסיס פחמן, אבל אולי הטבלה האטומית תעזור...
    הכל מסובך ביחד, כל דבר תלוי בדברים שמסביבו. אם יש צורות חיים אי שם בגלקסיה, לא נוכל אפילו לזהות אותן בתור חיים אם הן שונות מספיק מאיתנו.
    והחיים תמיד יכניסו את הגורם האקראי ההוא, שלא תלוי במצב הקודם אלא הולך בזווית חדשה לחלוטין...

    לילה טוב

  • קישור לתגובה רביעי, 18 ספטמבר 2013 17:52 הוסף ע״י עדי אביר

    יסמין,

    בכדי לענות על ההשגות שלך אבקשך לזרום איתי לפחות למספר דקות ולפסול את דבריי, אם עדיין תרגישי צורך לעשות כן, רק לאחר שתגמרי לקרוא את כל הסבריי.

    להלן מחשבותיי בנושא:

    1. הזמן והמרחב אינם רציפים אלא בדידים והם מחולקים למנות שגדלם נקבע על ידי עקרון אי הוודאות של אייזנברג ונמדד ביחידות פלאנק. משמעות הדבר היא שכל שנייה מתחלקת לכ-10 בחזקת 44 פעימות וכל סנטימטר לכ-10 בחזקת 37 מקטעים.

    2. ניתן להסביר את הטבע באמצעות 'מחשב' תיאורטי שבכל פעימה מקבל נתונים מכל חלקיק, כוח או תופעה, מעבד את הנתונים הללו ומכתיב לחלקיק, לכוח או לתופעה כיצד עליהם להתנהג בפעימה הבאה.

    3. ה'מחשב' התיאורטי הזה מעבד את הנתונים באמצעות 'תוכנה' תיאורטית שמורכבת אך ורק מנוסחאות מתמטיות.

    4. המחשב מתנהג כשרשרת מרקוב, כלומר, אין לו זכרון והוא תמיד מכתיב את שיקרה בפעימה הבאה על פי הנתונים שהתקבלו בפעימה הנוכחים, ללא כל תלות בפעימות הקודמות.

    5. ה'מחשב' הזה קדם לעולם שכן הוא החל לעבד נתונים ולכפות על הטבע את התפתחותו עוד לפני הפעימה הראשונה של המפץ הגדול. במילים אחרות, כללי המתמטיקה, בין אלו שאנו כבר מכירים ובין אלו שעדיין לא גילינו, 'כפו' את עצמם על חוקי הטבע לפני, או יחד עם, היווצרותו של העולם.

    6. ה'מחשב' התיאורטי הזה מעבד את הנתונים ומכתיב לטבע את התנהגותו העתידית ללא כל תלות במודלים המדעיים והמתמטיים שפותחו על ידי האנושות. כל המודלים האנושיים, אם הם תקפים, קונסיסטנטיים ומניבים תוצאות שניתן להשליכן על העולם הריאלי, יניבו בסופו של דבר תוצאות זהות לאלו של ה'מחשב' של הטבע, ללא כל תלות בפריזמה דרכה בני האדם רואים את התופעות הללו. לפיכך, תוצאות של חישובים שמסתמכים על קואורדינטות אוקלידיות תהיינה נכונות בקואורדינטות האוקלידיות ותוצאות של חישובים שמסתמכים על קואורדינטות לא אוקלידיות תהיינה נכונות בקואורדינטות הללו. כלומר, להתמרות האנושיות אין שום השפעה על ה'מחשב' של הטבע.

    7. כיוון שמצבו של הטבע מוכתב על ידי הפרמטרים שנקבעו פעימה אחת קודם לכן אזי, בהכרח, הטבע מתפתח באופן דטרמיניסטי בין כל שתי פעימות. במילים אחרות, ה'מחשב' של הטבע תמיד מעבד את נתוני הפעימה הנוכחית וכופה על הטבע את תנאי הפעימה הבאה. זהו דטרמיניזם נוקשה שאין כל דרך לעקפו.

    8. אם הטבע מתנהג בצורה דטרמיניסטית קשוחה בין כל שתי פעימות כיצד אנחנו בכל זאת נתקלים בתופעות מקריות וכאוטיות? בכדי לענות על שאלה זאת עלינו להוציא מהמשוואה שני סוגים של תופעות:

    א. תופעות דטרמיניסטיות שבהעדר ידע מקדים נראות לנו כאקראיות. למשל, המטאור שלפני 65 מיליון שנה השמיד את הדינוזאורים עשה זאת בצורה דטרמיניסטית ומי שרק רצה, ונהנה מהידע והמידע הרלוונטיים, יכול היה לחזות את האירוע מאות מיליוני שנים קודם לכן.

    ב. תופעות מסובכות או מרוכבות (Complex phenomena). תופעות אלו אינן בהכרח כאוטיות אלא שאין בידינו את הכלים, ואת יכולת המיחשוב, באמצעותם ניתן לנבא את ההתנהגות העתידית. למשל, אם תכניסי 100 ג'ולות בצבעים שונים למגירה ותנענעי את המגרה 100 פעמים האם סידור הג'ולות על קרקעית המגרה בתום הנענוע יהיה כאוטי או דטרמיניסטי? להערכתי הסידור יהיה דטרמיניסטי אף שכרגע רק מחשבי על חזקים במיוחד יצליחו לנבא אותו מראש.

    9. בני האדם אינם משתמשים במונח 'דטרמיניזם' לתאר התנהגות שנכפית על הטבע לאחר פעימה אחת אלא התנהגות כפויה, ולפיכך ברת-ניבוי, לאורך מספר כמעט אינסופי של פעימות (בשניה אחת, כזכור, יש כ-1,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000 פעימות). בסדרי הגודל הללו עקרון אי-הודאות של אייזנברג נכנס לפעולה ולמרות שהוא תקף רק בגדלים תת-אטומיים השפעתו המצטברת מבטלת את הדטרמיניזם ומביאה את הכאוס.

    10. כפי שפתחתי ואמרתי הטבע אינו רציף והוא מתחלק למנות בדידות של מרחק, זמן, אנרגיה וכדומה. בתוך המנות הללו אמצעי המדידה כבר משפיעים על המדידות ולכן הם אינם מסוגלים להבחין בהבדלי זמן ומרחק אבל מסתבר שהמנות הללו נקבעות גם על ידי חסמים מובנים של הטבע עצמו. הטבע פשוט אינו מסוגל לדייק מעבר לספרה מסויימת אחרי הנקודה העשרונית, בואי לשם הדיון נניח שמדובר בספרה ה-45 אחרי הנקודה, ולכן מבחינתו הספרה ה-46 היא מקרית לחלוטין. במונחים של מחשב נאמר שלכל מספר שמוחזק במחשב יש מנטיסה בת 45 ספרות בלבד (בהצגה עשרונית. בהצגה בינארית מדובר על הרבה יותר ביטים.) ולכן כל דיוק שדורש 46 ספרות ומעלה פשוט הולך לאיבוד.

    גם מבלי להתעמק בסוגייה ניתן להבין שעומדת בפנינו בעיה גדולה. למשל, אם נחלק את המספר 1 ל-3 נקבל ...0.3333 כאשר הספרה '3' משתרכת עד אינסוף. אם נכפיל את המספר הזה ב-3 נקבל ...0.9999 אבל כיוון שחלוקת מספר ב-3 והכפלתו בשלוש אמורים להחזיר אותנו למספר האורגינלי הרי שהמספר ...0.9999 חייב להיות שקול מתמטית למספר 1. השאלה היא מה יקרה אם לרשותנו עומדות רק 45 ספרות. במקרה זה המחשב שלנו יחשוב שהמספר 1 זהה ל-9...0.9999, כלומר למספר בו יש רק 45 תשיעיות לאחר הנקודה העשרונית ואם נעלה את המספר הזה בריבוע נקבל מספר חדש שדומה אף פחות למספר 1, אותו אנו אמורים לקבל אם נעלה את המספר 1 בריבוע. במילים אחרות, הטעות שנגרמת עקב קיצוץ הזנב רק הולכת ומתעצמת.

    11. השפעתה של המקריות בספרה ה-46 אחרי הנקודה היא לרוב חסרת כל משמעות כשמדברים על תופעות מאקרו-פיזיקליות. לשם משל, אנחנו מסוגלים לחשב היום, בדיוק כמעט מוחלט, היכן יהיה הירח בעוד שבעים מיליון שנה מהיום ולכן, בהיעדר תופעות שעל קיומן אנחנו עדיין איננו יודעים (ראי האמור בסעיף 8.ב לעייל), אנחנו יכולים לקבוע שהירח מתנהג בצורה דטרמיניסטית לחלוטין.

    12. אי-הודאות באשר לערכה של הספרה ה-46 לאחר הנקודה העשרונית מתחיל להשפיע כשאנחנו דנים בתופעות תת-אטומיות ובתופעות שחוזרות על עצמן מספר רב מאד של פעמים בפרקי זמן קצרים יחסית. במקרים הללו המקריות בספרה ה-46 מתחילה לטפס במעלה המנטיסה עד שהיא מגיעה למקום בו היא כבר משפיעה על התופעה כולה. הטבע עדיין ממשיך להתנהג בצורה דטרמיניסטית בין כל שתי פעימות אבל אלו שבודקים את התופעה על פני מספר רב של פעימות יתחילו להבחין בהתנהגות שאינה תואמת את תחזיותיהם הקודמות, כלומר בהתנהגות שבעיניהם תחשב ככאוטית ולא דטרמיניסטית.

    13. הטעויות בספרות האחרונות של המנטיסה משפיעות גם על האטומים הבודדים שעל הירח אבל שם מדובר במספר אסטרונומי של אטומים ולכן חוק המספרים הגדולים מבטיח שהטעויות תתקזזנה ושהנתונים שהתופעה מעבירה ל'מחשב' של הטבע בכל פעימה ופעימה יתאימו במלואן לתחזיות שלנו.

    14. להמחשת הסוגייה אבקשך לדמיין שולחן ביליארד חלק לחלוטין וחסר כל חיכוך שנמצא בתוך ווקום בחללית שאינה מושפעת מכח הכבידה. עתה הקטיני את הכדור לגודל אינפיניטסימלי והכי בו כך שיפגע באחת הדפנות בזוית של 90 מעלות בדיוק. תיאורטית אם הכדור פגע בדופן בזוית של 90 מעלות בדיוק ה'מחשב' של הטבע יורה לו לחזור בזוית זהה, להכות את הדופן הנגדית בזוית של 90 מעלות לחזור לדופן הראשונה באותה זוית וכך הלאה שוב ושוב, ובהיעדר חיכוך, כבידה או התנגדות אויר, עד קץ כל הדורות. האם להערכתך תנועת הכדור תהיה דטרמניסטית או שבשלב זה או אחר היא תהפוך לכאוטית? להערכתי הכדור ינוע במסלול דטרמיניסטי במשך זמן רב אבל לאחר מספר זה או אחר של איטרציות, במהלכן הטעות בספרה האחרונה של המנטיסה תנוע שמאלה, הוא כבר לא יחזור בזוית של 90 מעלות בדיוק אלא בזוית קצת שונה ומרגע זה והילך התנהגותו תהפוך לכאוטית. זכרי עם זאת של'מחשב' של הטבע אין שום עניין בתחזיות ארוכות טווח ולכן הוא מעולם לא היה שותף לתחזיות שלנו ומבחינתו התופעה עדיין מתנהגת בצורה דטרמניסטית לחלוטין.

    מה שאנחנו מגדירים בתור 'כאוס' הוא תוצאה של הדיוק המוגבל של ה'מחשב' של הטבע ולכן הוא אינו שולל את תקפותו של ה'מחשב' התיאורטי הזה אלא מחזק את התחושה שהטבע נשלט על ידי 'מחשב' שמכתיב לו את כל מהלכיו.

    15. לסיכום:

    א. אנחנו נוכל להבין טוב יותר את התנהגותו של הטבע אם נניח שהוא נשלט על ידי מחשב שמעבד את נתוני המצב הנוכחי ומכתיב את המצב בפעימה הבאה.

    ב. ה'מחשב' הזה מעבד את הנתונים שהטבע מזין לתוכו אך ורק באמצעות נוסחאות מתמטיות.

    ג. ה'מחשב' מתנהג כשרשרת מרקוב ואין לו שום זכרון מהעבר.

    ד. בין כל שתי פעימות הטבע מתנהג בצורה דטרמיניסטית לחלוטין.

    ה. המקריות היא תוצאה בלתי נמנעת מהדיוק המוגבל של ה'מחשב' של הטבע. כיוון שלמחשב הזה אין זכרון הוא אינו יכול לתקן את חישוביו לאור המצבים הקודמים והוא חייב להתייחס אך ורק לנתונים של המצב האחרון. לכן הוא לרוב מעצים את אי-הדיוקים שהתגנבו לתוצאות דרך הספרות האחרונות של המנטיסה.

    אנא התייחסי לכל מה שאמרתי לעייל בתור תיאוריה שבנוייה על גב תיאוריות של אחרים. לא זכור לי שנתקלתי אי פעם במונח 'המחשב של הטבע' אבל הוא משרת אותי היטב גם אם מדובר ב'מחשב' תאורטי לחלוטין.

    אנא הרגישי חופשית לשאול אם תמצאי בדבריי נקודות לא ברורות ולפסול אם תמצאי בדבריי סתירות.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 18 ספטמבר 2013 14:01 הוסף ע״י Yasmin Mazur

    זה לא שיש לי כוח לחזור על כל ההתנגדויות שלי מהקבוצה של הפייסבוק, אבל נישאר עם זאת העיקרית:
    הטבע הוא אקראי - דברים כמו מבנה הגוף האנושי או מחצית החיים של חלקיק תת-אטומי הינם אקראיים, ולא ניתן לחזות אותם מראש. בקושי ניתן להסביר אותם בדיעבד, וגם זה לא תמיד עולה על רמת הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו כדי להבין תופעות שאין להם הסבר פשוט.
    לפי דברים שמוצגים בצורה נחמדה ע"י משהו שנקרא "הנמלה של לנגטון", יש סיכוי גבוה מאוד שהיקום שלנו נופל תחת הקטגוריה של "אפילו אם אתה יודע 100% מהחוקים שמשפיעים על המערכת, לא תוכל לנחש את התצורה הסופית שלה בלי להריץ את התוכנית מנקודת ההתחלה ועד הסוף".
    בקיצור - לנסות להאמין שהיקום ככלל ניתן להסברה על ידי איזה חוק אנושי, לא נראה לי סביר. אפשר להסביר במידת וודאות מספקת תופעות מקומיות, אבל למצוא כלל שיסביר את הכל - צריך משהו גדול יותר מהיקום, שזו סתירה.
    לגבי תופעות מקומיות - החוקים שאנחנו קובעים נותנים "הסבר מספק", כלומר - זה מספיק טוב לעבוד איתו, זה נותן תוצאות שימושיות, אבל זה לאו דווקא נכון בכל הרמות. ניוטון הוא דוגמה טובה לחוקים כאלה - הם עובדים טוב ברמה הבסיסית, אבל כשעולים למהירות האור זה פשוט לא עובד.

התגובות האחרונות