Print this page
שלישי, 18 יוני 2013 12:12

האם הלוגיקה היא אמת מידה מוחלטת?

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)
 
עשרות מאמרים באתר הזה הוקדשו לחשיפת הסתירות הפנימיות שמציפות את הדת היהודית ואין לי ספק שמנקודת ראותו של ה'היגיון' שלי הצלחתי להוכיח שהדת נשענת על יסודות רעועים ורקובים. הבעייה היא שאין לי שום אפשרות להוכיח שההיגיון שלי עדיף על פני ההיגיון התורני וללא הוכחה שכזאת לא אוכל לפסול את הלגיטימיות של הדת ויהיה עלי לשקול ברצינות את האפשרות שקיימות שתי רשויות לא חופפות, שכל אחת מהן אוחזת ב'אמת' פרטית משלה, אותה איש לעולם לא יצליח להפריך. למרבה המזל הרבנים גייסו את ה'היגיון' שלהם כל אימת שהם נתקלו בסתירה, מבוכה או דבר הבל שקודמיהם שתלו בארון הספרים היהודי ובלון התירוצים שהם ניפחו הגיע למימדים כאלו שאין כל דרך למנוע ממנו להתפוצץ ולחשוף את כל השקרים והאינטרסים שהסיסמאות הרבניות מנסות להסתיר.
 
 
 
במאמר 'האם קיימת אמת מוחלטת' טענתי שלאנושות אין שום אמת מידה אבסולוטית ממנה ניתן לגזור 'אמיתות' וודאיות ומוחלטות ולכן, בהכרח, כל האמירות שלנו חייבות להיות יחסיות והן תהפוכנה לנכונות בצורה וודאית ומוחלטת רק לאחר שנצרף אליהן את כל הנחות היסוד עליהן הן נשענות. בעקבות הטענה הזאת עלתה השאלה אם הלוגיקה האנושית אינה יכולה לשמש כאמת מידה אבסולוטית שתסנן את האמירות ה'סבירות' מתוך האמירות ה'לא סבירות' ותאפשר לנו לקבוע איזו תורה היא עקיבה ו'נכונה' ואיזו תורה מכילה סתירות לוגיות שמחייבות אותנו לפסלה על הסף. אם הלוגיקה האנושית היא נכונה בצורה וודאית ומוחלטת אזי גם קביעותיה חייבות להיות וודאיות ומוחלטות והנה יש לנו שיטה שמאפשרת לנו להעדיף את המדע, שמכפיף את עצמו לכללי הלוגיקה, על פני הדת שאמירותיה סותרות את ההיגיון האנושי על כל צעד ושעל.
 
הבעיה בקו מחשבה בריא זה נעוצה בכך שהמונח השגור 'היגיון' מקפל בחובו את ההנחה הסמויה שמדובר בהיגיון המערבי שפותח על ידי הוגים מערביים ועתה הוא משרת את הפילוסופיה, המדע והטכנולוגיה במדינות שאימצו את התרבות המערבית. למרבה הצער, ההיגיון הפילוסופי/מדעי אינו בהכרח השיטה הלוגית היחידה ולצידו קיימות שיטות נוספות שמאפשרות לנתח את המציאות בכלים אחרים ולהגיע למסקנות שונות בתכלית. שיטות הניתוח הללו, שבלית ברירה נאלץ לכנותן בשם 'לוגיקות מקבילות', אינן משתמשות באותן הנחות היסוד שמשרתות את החשיבה המדעית/פילוסופית ובמקום זאת הן מתבססות על הנחות אקסיומטיות משלהן ועל מושגים המוגדרים אחרת מהמקובל במערכות שנשענות על הלוגיקה המערבית.
 
לשם משל, העולם התורני, ובמיוחד הזרמים הפונדמנטליסטים שמציפים היום את העולם הזה, אימצו לעצמם את הכללים הלוגיים הבאים:
 
1.
האלוהים ברא את העולם ולכן הוא היסוד לכל המציאות.
 
2.
העולם שנברא על ידי האלוהים כולל גם את המציאות החומרית וגם את המציאות הלא-חומרית והעל-טבעית.
3.
האלוהים הוא המקור לכל ה'אמיתות' ולכן כל אמירה שנבעה ממנו היא בהכרח נכונה בצורה וודאית ומוחלטת.
 
4.
משה רבנו קיבל את התורה היישר מפי הגבורה ולכן תורת משה משקפת ומסבירה בוודאות מוחלטת את המציאות כולה.
 
5.
לכל אמירה שלכאורה סותרת את דברי האל יש הסבר. חלק מההסברים הללו כבר מוכר לנו וחלק עדיין לא. בבא היום כולנו נגלה שדברי התורה הם נכונים במלא מאת האחוזים והמדע מאז ומעולם הפיק רק אמירות מוטעות ושגויות.  
6.
כל האמירות שנגזרות מדברי האלוהים, ואינן סותרות את הנורמות החרדיות, הן בהכרח נכונות.[א]
 
אלו בפירוש אינם כללי הלוגיקה המערבית אבל האם אנו מסוגלים לפסלם על הסף? אנחנו אמנם מצפים משיטה לוגית שתהיה עקיבה, שלמה ונאותה אבל אין לנו שום דרך לכפות את הדרישות הללו על הלוגיקה התורנית שהחליטה לאמץ לעצמה דרישות אחרות לחלוטין, למשל:
 
1.
אין צורך בעקיבות קשיחה וניתן לחיות עם סתירות בידיעה שבסופו של דבר יימצא הסבר מספק שיעלים אותן.
 
2.
הדרישה לשלמות אינה מחייבת ובכל מקרה של סתירה ניתן להעשיר את התשתית האקסיומטית בהנחות יסוד חדשות ובעזרתן להסיר את הסתירה מסדר היום[ב]. בסיס אקסיומטי שמתרחב ללא הרף לעולם לא יוכל להיות שלם באופן שישביע את רצונם של חסידי הלוגיקה המערבית אבל דעותיהם של חסידי הפילוסופיה והמדע אינם מחייבים את החרדים ואיש מהם אינו מעניק לדעות הללו משקל כלשהו.  
 
3.
הלוגיקה החרדית אמנם מכירה במספר כללי הסק, דוגמת 'קל וחומר', 'גזירה שווה' וכדומה אבל כללי ההסק הללו אינם עומדים לשימושם החופשי של כל המאמינים והמסקנות שנגזרות בעזרתם חייבות לקבל 'תו הכשר' רבני לפני שהן הופכות לאמירות תקניות של הדת החרדית.[ג]
 
להערכתי, כשם שאין כל אמת מידה חיצונית שמסוגלת לקבוע אם אמירה היא 'נכונה' או 'שגויה' כך אין גם שום דרך לקבוע שלוגיקה אחת היא 'תקפה' והשניה 'הזויה'. גם מידת התאמתה של לוגיקה זו או אחרת למציאות תוכל לשמש כקריטריון רק לאחר שכולנו נאמץ הגדרה מוסכמת למושג 'מציאות' אבל כל עוד הפילוסופיה והמדע מניחים שאין שום השפעה על-טבעית על המציאות החומרית והחרדים מניחים שהמציאות העל-טבעית משפיעה עלינו באופן שוטף וקבוע, לעולם לא נוכל להגיע לעמק השווה וממילא לא נוכל לסכם על כללי לוגיקה אחידים ומחייבים.
 
אין כמובן שום דרך להפריך באמצעות ניסויים מדעיים את קיומו של העל-טבעי והאל עצמו כבר הודיע מראש שהוא מתכוון להכשיל כל ניסוי, מבחן או בוחן פתע:
 
לֹא תְנַסּוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה.[ד]
 
ולכן אנו חייבים להודות שכל עוד העל-טבעי יחליט להישאר במקומו, מבלי לפלוש לתחומו של העולם החומרי, לא תהיה לנו שום אפשרות להפריך אף אחת מהטענות החרדיות וגם אז חזקה על האנשים המוכשרים והמיומנים הללו שיגיסו עוד כמה הנחות אקסיומטיות, כאלו שלעולם לא נוכל להוכיח או להפריך, ובעזרתם הם יגבשו את התירוצים שאמורים להשיב את השד לבקבוקו.
 
למרות כל זאת הבעיה אינה נמצאת במגרשם של המדע והלוגיקה המערבית אלא במחוזותיהם של המאמינים בכלל והמאמינים הפונדמנטליסטים בפרט. הרבנים הם אלו שבחרו לאמץ כללים לוגיים שפוגעים באינטליגנציה הטבעית של כל האנשים החושבים שמצליחים להתעלות מעל לסיסמאות הנבובות ולנתח את הדברים בכוחות עצמם. האנשים הללו במוקדם או במאוחר יבינו שלפני 5773 שנים אלוהים לא ברא תוך שישה ימים עולם שרק 'נראה' כבן 13.7 שנה, שלתיבת נח לא יכלו להידחס כל מיני היצורים החיים בעולם, שלמיכל העקרה לא נולדו חמישה בנים, שבנימין לא נולד גם בדרך אפרתה וגם בפדן ארם, שאהרון לא מת גם במוסרה וגם בהֹר ההר ושכל שאר הסתירות, המבוכות וההבלים שמציפים את התנ"ך, שאמור היה להימסר מפיו או בהשראתו של האל, אינם יכולים להיעלם רק בגלל שאיזה שהוא רב מתוחכם מצא תירוץ שמצליח לעבור את סף הגיונם של המסומאים.  
 
המתפכחים גם יבינו שהתירוצים התמוהים של הרבנים מביאים לאל ולתורתו יותר נזק מאשר תועלת. אם העולם נברא לפני פחות מששת אלפים שנה עם סימנים מטעים שמצביעים על מיליארדי שנות התפתחות הרי שהאל שברא אותו הוא פשוט שקרן, שרלטן ומאחז עיניים. לי אישית אין כל עניין באל שכל כך מתאמץ לרמות אותי ואני מניח שניתן למצוא אפילו חובשי כיפות ושטריימלים ישרי דרך שבסופו של דבר יתחילו לחשוב כמוני ויחליטו להשליך מאחורי גבם את האל ששיחק עם בהונותיו בשעה שחיות אדם רצחו שישה מיליון תינוקות, ילדים וילדות, נשים זקנים ומאמינים ישרי דרך ומאריכי פאות. גם לפשע נגד האנושות שהאל ביצע באנשים שנשאו אליו את עיניהם יש כמובן תירוצים רבניים נפלאים, ומי שמוכן לבלוע את כל מה שהרבנים מאכילים אותו מוזמן להמשיך ולהתענג עליהם, אבל בלון התירוצים וההטעיות שהלוגיקה הרבנית מצליחה לנפח אינו יכול לשרוד לנצח ובבא היום אפילו גדולי המאמינים יבינו שאין בו דבר זולת שקרים, עיוותים, הבלים והרבה מאד אינטרסים כלכליים.
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות'.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
האמירה התלמודית 'אלו ואלו דברי אלהים חיים הן' (עירובין יג:ב, גיטין ו:ב) מבטיחה ששתי אמירות סותרות, המתייחסות לאותו עניין בדיוק, יכולות להיות נכונות בדיוק באותה המידה.
 
[ב]             
למשל, כשהסתבר שכל ממצאי המדע מצביעים על כך שהיקום נוצר לפני מיליארדי שנים ולא לפני פחות מששת אלפים שנה בלבד העולם החרדי הוסיף לעצמו הנחה אקסיומטית חדשה האומרת שהעולם אמנם נברא לפני פחות מששת אלפים שנה אבל עם כל הסימנים שמלמדים שהוא קיים כבר מיליארדים רבים של שנים. כלומר, קרני האור נוצרו עם התכונות שהמדע מצפה שיהיו לקרנים שמשייטות בחלל במשך עידני עידנים, המאובנים כבר נשתלו בשכבות המתאימות בתוך הסלעים, קרינת הרקע הותאמה לדרישות 'מפץ גדול' שכביכול התרחש לפני 13.7 שנים, ערוצי הנהרות עוצבו באופן שישקף שחיקה של מיליוני שנים והגנום של אנשים, צמחים ובעלי חיים נשתל בתאים באופן שיצביע על 4.5 מיליארד שנות התפתחות.
 
[ג]              
השימוש בהקשים לוגיים הוא כמובן מסוכן ביותר ומי שלא נזהר עלול להגיע למסקנות בלתי רצויות. למשל:
 
1.
מה אשתי שאני מותר בה אני אסור בבתה, אשת איש שאני אסור בה אינו דין שאהיה אסור בבתה? (מסכת דרך ארץ רבה פרק ראשון)
 
2.
ומה נחש שממית ומרבה טומאה – טהור, שרץ שאינו ממית ומרבה טומאה אינו דין שיהא טהור? (סנהדרין יז:ב)
 
3.
מה אשתי שמותרת לי, אסורה לך. אשתך שמותרת לך, לא כל שכן שתהיה מותרת
לי. (בדיחה בין החבר'ה)
 
4.
מה אתה שאסור לך להכניס את ידך לכיסי, מותר לך להכניס את ידך לכיסך, אני שמותר לי להכניס את ידי לכיסי, אינו דין שיהא מותר לי להכניס את ידי לכיסך? (שם)
 
לכל הדברים הללו יש כמובן מענים תורניים אבל משתמע מכך שקיימת סמכות שעומדת מעל להיגיון והיא זאת שקובעת איזה הסק הגיוני מחייב ואיזה לא.
 
[ד]              
דברים ו:טז
נקרא 4859 פעמים

פריטים קשורים לפי תג

26 תגובות