Skip to content

1VSDAT

Displaying items by tag: תנך
שישי, 28 נובמבר 2014 13:05

ביעור הפרשה עם חז"ל שחבל"ז

בסדרת שיחות קצרות על פרשת השבוע בחורה כשרונית במיוחד בשם נירה עמית חושפת בעזרת ידע מרשים וחוש הומור דק את האבסורדים, הסתירות וההבלים שמציפים את ספרי התורה.  
חמישי, 23 אוקטובר 2014 15:55

איפה מתחבא המבול?

מאמר זה לא נכתב עבור אלו שכבר יודעים שהיקום נוצר לפני יותר משלוש עשרה וחצי מיליארד שנים, שכל מיני הצמחים ובעלי החים התפתחו בהדרגה ושאף מבול לא החריב את העולם כולו לפני פחות מחמשת אלפים שנה. הללו רשאים להתעלם בבטחה מהמאמר כי חוץ מאשר כמה פרטים בעלי חשיבות משנית הם לא יועשרו בשום מידע חדש. מאמר זה נכתב בעיקר עבור אלו שחושבים ששלוש מאות שנה לפני לידתו של אברהם אבינו האל פתח את ארובות השמים, גרם למבול שכיסה את פני כל הארץ למשך שנה תמימה והכחיד 99.999% מכל בני המין האנושי. המבול התנכי אמור היה למחוק את כל התרבויות האנושיות ויש להניח שלאחריו נדרשו כמה מאות שנים כדי לקומם מחדש את המין האנושי כך שיוכל לשוב ולבנות ערים ולהקים ממלכות. מאמר זה מנסה לאתר את עקבותיו של המבול העולמי ולמצוא את מאות השנים בהן אנו לא אמורים לפגוש ערים וממלכות. מסקנותיו העצובות של החיפוש יחייבו את שומרי האמונים להרהר שנית בנכונותם של סיפורי התנ"ך ובאמונות שבגינן הם משחיתים לריק את חייהם.   
 
תגובתו הראשונה של ד"ר אלחנן שילה מתאריך 30.7.14
 
קביעתך שפתרון של תיקוני נוסח "מעולם לא ימצא את דרכו למחשבתם של הפרשנים ושאר גדולי ישראל" איננו נכון מבחינה עובדתית וראוי שתתקן זאת למען האמת והיושר, למרות שזה מקלקל את הראיה הדיכוטומית של שחור/לבן, רבנים פרימיטיביים לעומת חוקרים.
 
ר' רפאל בירדוגו כותב: "ואפשר שבהעתקה שהעתיק הסופר היה כתוב מספר השנים מטושטש [...] והמעתיק העתיק 'בן שנה'" ["שאול במולכו"]. פירוש זה מובא אצל עמוס פריש, "הערכה מחדש של פרשנות המקרא היהודית במאות הט"ז-הי"ט", מחקרים במקרא ובחינוך (תשנ"ו) עמ' 132.
 
באמונות מסויימות למושג 'ריבונו של עולם' יש משמעות לא טריוויאלית. ביהדות – לא.
גויים רבים חושבים שהאל שולט בעולמו שלטון מוחלט וחסר מיצרים. היהודים – לא.
ישנם אנשי דת שמשקשקים ממוראו של אל שאת מחשבותיו ומעשיו הם לעולם לא יצליחו להבין. הרבנים – לא.
להיפך, הרבנים מאמינים שדרכי האל נהירים להם כשבילי נהרדעא וברור להם שהסמכויות הריבוניות דווקא הופקדו בידם והאל נמצא כאן רק כדי לשרתם ולקדם את יעדיהם.
רביעי, 25 יוני 2014 18:20

התכתבות עם 'יהודי שיודע'

ההתכתבות הבאה החלה כשנוצר קשר עם אדם שכינה את עצמו בשם 'יהודי שיודע'. לבקשתו שלחתי לו את המאמר 'ילדיה של מיכל העקרה', אותו בחרתי באפן מקרי מכל המאמרים שדנים בסתירות שמצאו את דרכם לספרי המקרא. משם התפתחה התכתבות שלדעתי חושפת בבירור את ההבדלים בין דפוסי החשיבה של החרדים לאלו של החילוניים. להערכתי, 'יהודי שיודע' מתמצא היטב בכל הנושאים אליהם גלש הדיון ואני שמח שניתנה לי ההזדמנות להחליף דעות עם אדם שמסוגל לייצג בכבוד את הדת היהודית ואמונותיה.
בחלומם הרטוב הכוהנים ראו את עצמם במרכזו של עם ישראל, מוקפים בטבעת של שומרי ראש משבט לוי ורחוק יותר, בשנים עשר שבטי ישראל שהיו אמורים לסור למרותם ולדאוג לרווחתם. בעולם הפנטזיות שהכוהנים טוו לעצמם, המשכן, אוהל המועד שהכיל אותו וכלי הקודש שבתוכו ניצבו בתוך המחנה הכוהני ושימשו רק את המשרתים בקודש. מאידך, מסורות אחרת מדברות על אוהל מועד שהיה נטוע מחוץ למחנה, גם בימים בהם עם ישראל כבר היה אמור לנהוג על פי התרשים הכוהני ונשאלת השאלה אם האל שהכתיב למשה את כל התורה לא באמת ידע היכן הוא נועד עם בכיר נביאיו.
תלאות רבות עברו על רבים מפסוקי התנ"ך: בתחילה התעללו בהם כותבים ועורכים שהתאמצו לצנזר את כל האיזכורים המביכים שניקרו על דרכם, בהמשך באו המעתיקים שהצליחו לעשות שמות בלא מעט טקסטים חפים מפשע ולבסוף הגיעו הרבנים שניסו לפרש ולהכניס קצת סדר והיגיון בשארית הפליטה. אם נחזיר למקומן את הדמויות שהועלמו, נתקן את טעויות ההעתקה ונתעלם מפרשנויותיהם של רבני התלמוד וימי הביניים, נגלה שלא מעט פסוקים תנכיים הם  הרבה יותר פשוטים מכפי שלמדנו לחשוב, כפי שמדגים פסוק בעייתי שכבר פרץ לא רק את כללי הדקדוק אלא גם את גבולות ההיגיון ותכתיבי הטעם הטוב. פסוק זה, 'וַיֹּאמַר יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ', זכה לתילים של פרשנויות אף שלהערכתי הוא בסך הכל מספר על מסע רגלי שיהוה ואשתו ערכו דרך מספר אתרים מדבריים בדרכם לארץ הקודש.
 
 
שלישי, 28 מאי 2013 14:02

באיזו שפה דיברו בתנ"ך?

אין זה סוד שהדמויות התנכיות אהבו לדבר עברית וזאת השפה ששימשה אותם בשיחותיהם עם שאר הבריות, שוכני המרומים, נחשים ואתונות. אחדים מהם אמנם לא נחשפו קודם לכן לשפה הקדושה אבל עובדה זאת מעולם לא הפריעה להם לנסח את עצמם בעברית מקראית משובחת ולהתמודד בנקל עם ניבי לשון שבימינו כבר מסוגלים להכשיל את רוב התלמידים והאברכים שנקרים על דרכם. השימוש המופרז בעברית, גם במקרים בהם הנוגעים בדבר לבטח דיברו בשפות אחרות, מחייב אותנו לשאול אם סיפורי התנ"ך מתעדים אירועים שהתרחשו בפועל או שמא אין הם אלא עיבודים ספרותיים שאינם משקפים במדוייק את קורות אותם הימים. בעקבות זאת עלינו גם לברר אם אנחנו עדיין מאמינים שהתורה כולה נכתבה באצבע אלוהים ושאף גורם אנושי לא עזר לאל לתמצת את הטקסט ולהפכו ליצירה הרבה יותר קלילה ומעניינת.

עמוד 2 מתוך 11

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים