הדוגמאות הספורות שראינו במאמרים הקודמים ממחישות את העובדה שהרבנים לא אטמו את עיניהם בפני עולם הטבע ואכן רבות הן האבחנות החדות שהפכו לנכסי צאן ברזל של האמונה היהודית. קחו למשל את האמונה ביצירת חיים באופן ספונטאני, ללא כל צורך ברבייה מינית, אותה יכול כל מי שעיניים לו בראשו לאמת בכל רגע ורגע:

אמר ליה ההוא מינא (אמר לו אותו המין) לרבי אמי[א]: אמריתו דשכבי חיי והא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי (אתם אומרים שהמתים עתידים לחיות אך הם הרי כבר הפכו לעפר ואפר וכיצד ייתכן שהם יקומו לתחייה)?

אמר ליה (לו, רב אמי): אמשול לך משל:

למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: לכו ובנו לי פלטרין (ארמונות) גדולים במקום שאין מים ועפר. הלכו ובנו אותו (אותם). לימים נפלו (הארמונות). אמר להם: חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים. אמרו לו: אין אנו יכולין. כעס עליהם ואמר להן: במקום שאין מים ועפר בניתם עכשיו שיש מים ועפר על אחת כמה וכמה (שאתם יכולים לבנות)!

 
ואם אי (אין) אתה מאמין - צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר וחציו אדמה למחר השריץ ונעשה כולו בשר. שמא (ואם) תאמר: לזמן מרובה (יצירת חיים מהאדמה דורשת זמן רב) - עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות.[ב]

הסכלים שבינינו ימהרו להמעיט במעלת משלו של רב אמי שהרי אין כל פשר ומשמעות לסיפור המוזר על המלך, העבדים והארמונות וקשה להבין מדוע העבדים שבתחילה בנו ארמונות במקום צחיח, שאין בו מים ועפר, סירבו לעשות כן במקום הרבה יותר מתאים וסימפטי. החכם, לעומתם, מבין שהמשל כולל חידות פליאות וחמודות נפלאות ועל כן יש בו תבונה גדולה ומשמעות אדירה. הדברים בעומקם, כך יסביר הוא לנו, אינם עוסקים במלך בשר ודם ובארמונותיו אלא במלך מלכי המלכים ובבריותיו והמשל מלמדנו שכשם שיותר קל לבנות ארמונות חדשים משיירי ארמונות שקרסו כך פשוט יותר להעמיד על רגליהן את גויות המתים מאשר לברוא את גוף האדם מתוך התוהו הקדמון שהומשל לאותו מקום צחיח שאין בו עפר ומים. במילים אחרות, תחיית המתים, המשולה להקמתם מחדש של הארמונות, היא פשוטה יותר וטבעית יותר מהבריאה הראשונית. דברים אלה אינם קשים ואינם רחוקים, אדרבה, צאו אל השדה וראו את העכברים מתהווים מן האדמה, היום הם עדיין בחזקת חצי עכבר וחצי אדמה אך מחר כבר תוכלו לראותם רצים ומקפצים באחו כעכברים חיים לכל דבר ועניין.

כלכל פן אחר של חיינו, גם העכברים המתהווים מעפר הארץ גררו לא מעט הלכות, דיונים ומחלוקות שהעסיקו דורות רבים של עבדקנים יראי שמיים. כבר במשנה אנו מוצאים:

עכבר שחציו בשר וחציו אדמה: הנוגע בבשר - טמא. באדמה - טהור. רבי יהודה אומר: אף הנוגע באדמה שכנגד הבשר – טמא.[ג]

דברים אלה חייבו כמובן את התערבותם של המפרשים שהסבירו:

יש מין עכבר שאינו פרה ורבה אלא מעצמו נוצר מאדמה כאשפה המשרצת תולעים ואם עדיין לא נברא העכבר אלא צידו אחד, הימני או השמאלי, הנוגע בבשר – טמא, באדמה שכנגדו – טהור.[ד]

לרמב"ם[ה] היו אולי ספקות כאלה או אחרות באשר לאפשרות של יצירת חיים באופן ספונטאני אבל אפילו הוא נאלץ לקבל את הממצא כלשונו שכן רבים לאין ספור העדים שהעידו בפניו שראו במו עיניהם כיצד העכברים מתהווים מאליהם מתוך האדמה:

והויות העכבר בלבד מן האדמה עד שימצא קצתו בשר וקצתו עפר וטיט, והוא ענין מפורסם מאד אין מספר לרוב המגידין (המספרים) לי שראו זה אף על פי שמציאות בעלי חיים כזה דבר מתמיה ולא נודעת בו טענה בשום פנים.[ו]

אם בנשר הגדול נפלה שלהבת מה יגידו הבולבולים הפשוטים? אכן, רבים סרבו לוותר על 'עניין מפורסם מאד' זה ובספר 'ידיעות הטבע שבתלמוד', שמהדורתו השנייה פורסמה בשנת 1969(!), אנו עדיין מוצאים כי 'יש סוג מסוים של עכברים שנולד היישר מהאדמה. היום הוא עדיין חצי אדמה וחצי בשר אבל מחר הוא כבר יהיה כולו בשר'[ז]. ספר הברית השלם, לעומת זאת, אינו רואה בהיווצרות הספונטאנית של העכברים הוכחה לכך שהטבע עדיין בורא יצורים חדשים 'יש מאין' שכן האל העניק לעפר הארץ את היכולת לייצר רק מין מסוים של עכברים ולא אף סוג אחר של שרצים:

כי מיום ברוא אלוהים שמים וארץ וכל מיני הברואים ואש ומיים ואויר, שָם בטבע הארץ שיתהווה תמיד ממנה מין ידוע ממיני העכברים ושיהיה עפר הארץ באופן וערך זה.[ח]

הרבי מליובאוויטש[ט], דרך אגב, מתעמת בחדווה יתרה עם המדענים ששוללים את האפשרות שכינים יכולים להיווצר באופן ספונטאני ולדעתו 'התהוותן הספונטאנית של הכינים באופן קבוע, לדוגמה מרקב, יכולה להתחולל תדיר כתוצאה מחוקים שנקבעו על ידי הבורא שמופעלים על ידו באופן בלתי אמצעי בכל מקרה פרטי'[י]. את טעותם של אותם מדענים שאוהבים לפסול את האפשרות להיווצרות ספונטאנית של יצורים חיים הוא מייחס להנחתם השגויה שהימצאות ביצי כינים במקום הרפש שוללת את האפשרות שקיימות בסביבה גם כינים שנוצרו באופן ספונטאני. כיוון שאין כל דרך להוכיח שכל כינה מקרית נוצרה מביצה זו או אחרת הרי שבהחלט ייתכן שלצד הכינים שבקעו מביצים ניתן למצוא גם כינים שנוצרו ישירות מהרפש.

עובדה היא, טוען הרבי, ש'המדע האמפירי אינו יכול להוכיח בצורה עקרונית שמאורע כלשהו איננו אפשרי'[יא]. לרבי ז"ל/שליט"א ברור לחלוטין שאם חכמינו קבעו שהכינים מתהוות מתוך הרפש הרי שעל אפם ועל חמתם של המדענים, כינים כאלה עדיין מתהוות בצורה זו עד עצם ימינו אנו. עם זאת, נראה שהרבי אינו ממהר לחרוג מהתחום המיקרוסקופי ובתבונתו הרבה הוא נמנע מלכוון את חיציו השנונים כלפי אותם מדענים שבחרו לפקפק באפשרות היווצרותם הספונטאנית של יונקים מפותחים דוגמת עכברים, אף שלא צריך להיות לנו כל ספק שלו היה נדרש לכך הוא היה לבטח מתייצב לצידה של ההלכה ומפליא את מכותיו גם במלעיזים הללו.

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.