Skip to content

1VSDAT

Open menu
חמישי, 05 אוגוסט 2010 12:45

העכבר שנוצר מהאדמה

דרג מאמר זה
(13 מדרגים)

מתבונן תמים שרואה עכברי שדה יוצאים מהקנים שהם חפרו בקרקע יכול להתבלבל ולחשוב שהעכבר נוצר זה עתה מהאדמה עצמה. המשנה אימצה את הטעות והחלה, כדרכה, להלבישה במעטפת של הלכות. גם רבי אמי ניצל את ההבל לצרכיו ובסיועו האמונה ביצירת חיים באופן ספונטאני, ללא צורך ברבייה מינית, הפכה לנכס צאן ברזל של היהדות, ממנו לא רק הרמב"ם אלא גם רבני ימינו אינם יכולים להשתחרר.

 

 

הדוגמאות הספורות שראינו במאמרים הקודמים ממחישות את העובדה שהרבנים לא אטמו את עיניהם בפני עולם הטבע ואכן רבות הן האבחנות החדות שהפכו לנכסי צאן ברזל של האמונה היהודית. קחו למשל את האמונה ביצירת חיים באופן ספונטאני, ללא כל צורך ברבייה מינית, אותה יכול כל מי שעיניים לו בראשו לאמת בכל רגע ורגע:

 

אמר ליה ההוא מינא (אמר לו אותו המין) לרבי אמי[א]: אמריתו דשכבי חיי והא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי (אתם אומרים שהמתים עתידים לחיות אך הם הרי כבר הפכו לעפר ואפר וכיצד ייתכן שהם יקומו לתחייה)?

אמר ליה (לו, רב אמי): אמשול לך משל:

למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: לכו ובנו לי פלטרין (ארמונות) גדולים במקום שאין מים ועפר. הלכו ובנו אותו (אותם). לימים נפלו (הארמונות). אמר להם: חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים. אמרו לו: אין אנו יכולין. כעס עליהם ואמר להן: במקום שאין מים ועפר בניתם עכשיו שיש מים ועפר על אחת כמה וכמה (שאתם יכולים לבנות)!

 
ואם אי (אין) אתה מאמין - צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר וחציו אדמה למחר השריץ ונעשה כולו בשר. שמא (ואם) תאמר: לזמן מרובה (יצירת חיים מהאדמה דורשת זמן רב) - עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות.
[ב]

 

הסכלים שבינינו ימהרו להמעיט במעלת משלו של רב אמי שהרי אין כל פשר ומשמעות לסיפור המוזר על המלך, העבדים והארמונות וקשה להבין מדוע העבדים שבתחילה בנו ארמונות במקום צחיח, שאין בו מים ועפר, סירבו לעשות כן במקום הרבה יותר מתאים וסימפטי. החכם, לעומתם, מבין שהמשל כולל חידות פליאות וחמודות נפלאות ועל כן יש בו תבונה גדולה ומשמעות אדירה. הדברים בעומקם, כך יסביר הוא לנו, אינם עוסקים במלך בשר ודם ובארמונותיו אלא במלך מלכי המלכים ובבריותיו והמשל מלמדנו שכשם שיותר קל לבנות ארמונות חדשים משיירי ארמונות שקרסו כך פשוט יותר להעמיד על רגליהן את גויות המתים מאשר לברוא את גוף האדם מתוך התוהו הקדמון שהומשל לאותו מקום צחיח שאין בו עפר ומים. במילים אחרות, תחיית המתים, המשולה להקמתם מחדש של הארמונות, היא פשוטה יותר וטבעית יותר מהבריאה הראשונית. דברים אלה אינם קשים ואינם רחוקים, אדרבה, צאו אל השדה וראו את העכברים מתהווים מן האדמה, היום הם עדיין בחזקת חצי עכבר וחצי אדמה אך מחר כבר תוכלו לראותם רצים ומקפצים באחו כעכברים חיים לכל דבר ועניין.

 

כלכל פן אחר של חיינו, גם העכברים המתהווים מעפר הארץ גררו לא מעט הלכות, דיונים ומחלוקות שהעסיקו דורות רבים של עבדקנים יראי שמיים. כבר במשנה אנו מוצאים:

 

עכבר שחציו בשר וחציו אדמה: הנוגע בבשר - טמא. באדמה - טהור. רבי יהודה אומר: אף הנוגע באדמה שכנגד הבשר – טמא.[ג]

 

דברים אלה חייבו כמובן את התערבותם של המפרשים שהסבירו:

 

יש מין עכבר שאינו פרה ורבה אלא מעצמו נוצר מאדמה כאשפה המשרצת תולעים ואם עדיין לא נברא העכבר אלא צידו אחד, הימני או השמאלי, הנוגע בבשר – טמא, באדמה שכנגדו – טהור.[ד]

 

לרמב"ם[ה] היו אולי ספקות כאלה או אחרות באשר לאפשרות של יצירת חיים באופן ספונטאני אבל אפילו הוא נאלץ לקבל את הממצא כלשונו שכן רבים לאין ספור העדים שהעידו בפניו שראו במו עיניהם כיצד העכברים מתהווים מאליהם מתוך האדמה:

 

והויות העכבר בלבד מן האדמה עד שימצא קצתו בשר וקצתו עפר וטיט, והוא ענין מפורסם מאד אין מספר לרוב המגידין (המספרים) לי שראו זה אף על פי שמציאות בעלי חיים כזה דבר מתמיה ולא נודעת בו טענה בשום פנים.[ו]

 

אם בנשר הגדול נפלה שלהבת מה יגידו הבולבולים הפשוטים? אכן, רבים סרבו לוותר על 'עניין מפורסם מאד' זה ובספר 'ידיעות הטבע שבתלמוד', שמהדורתו השנייה פורסמה בשנת 1969(!), אנו עדיין מוצאים כי 'יש סוג מסוים של עכברים שנולד היישר מהאדמה. היום הוא עדיין חצי אדמה וחצי בשר אבל מחר הוא כבר יהיה כולו בשר'[ז]. ספר הברית השלם, לעומת זאת, אינו רואה בהיווצרות הספונטאנית של העכברים הוכחה לכך שהטבע עדיין בורא יצורים חדשים 'יש מאין' שכן האל העניק לעפר הארץ את היכולת לייצר רק מין מסוים של עכברים ולא אף סוג אחר של שרצים:

 

כי מיום ברוא אלוהים שמים וארץ וכל מיני הברואים ואש ומיים ואויר, שָם בטבע הארץ שיתהווה תמיד ממנה מין ידוע ממיני העכברים ושיהיה עפר הארץ באופן וערך זה.[ח]

 

הרבי מליובאוויטש[ט], דרך אגב, מתעמת בחדווה יתרה עם המדענים ששוללים את האפשרות שכינים יכולים להיווצר באופן ספונטאני ולדעתו 'התהוותן הספונטאנית של הכינים באופן קבוע, לדוגמה מרקב, יכולה להתחולל תדיר כתוצאה מחוקים שנקבעו על ידי הבורא שמופעלים על ידו באופן בלתי אמצעי בכל מקרה פרטי'[י]. את טעותם של אותם מדענים שאוהבים לפסול את האפשרות להיווצרות ספונטאנית של יצורים חיים הוא מייחס להנחתם השגויה שהימצאות ביצי כינים במקום הרפש שוללת את האפשרות שקיימות בסביבה גם כינים שנוצרו באופן ספונטאני. כיוון שאין כל דרך להוכיח שכל כינה מקרית נוצרה מביצה זו או אחרת הרי שבהחלט ייתכן שלצד הכינים שבקעו מביצים ניתן למצוא גם כינים שנוצרו ישירות מהרפש.

 

עובדה היא, טוען הרבי, ש'המדע האמפירי אינו יכול להוכיח בצורה עקרונית שמאורע כלשהו איננו אפשרי'[יא]. לרבי ז"ל/שליט"א ברור לחלוטין שאם חכמינו קבעו שהכינים מתהוות מתוך הרפש הרי שעל אפם ועל חמתם של המדענים, כינים כאלה עדיין מתהוות בצורה זו עד עצם ימינו אנו. עם זאת, נראה שהרבי אינו ממהר לחרוג מהתחום המיקרוסקופי ובתבונתו הרבה הוא נמנע מלכוון את חיציו השנונים כלפי אותם מדענים שבחרו לפקפק באפשרות היווצרותם הספונטאנית של יונקים מפותחים דוגמת עכברים, אף שלא צריך להיות לנו כל ספק שלו היה נדרש לכך הוא היה לבטח מתייצב לצידה של ההלכה ומפליא את מכותיו גם במלעיזים הללו.

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 

 

 



[א]            

ראה הערך 'רבי אמי' בויקיפדיה

[ב]       

סנהדרין צא:א

[ג]       

משנה, חולין ט:ו

[ד]       

רש"י על חולין קכו:ב ובמילים כמעט זהות גם רבי עובדיה מברטנורא על משנה חולין ט:ו והמאירי על חולין קכו:ב

[ה]            

ראה הערך 'רמב"ם' בויקיפדיה

[ו]        

רמב"ם, פירוש המשניות, חולין ט:ו

[ז]        

יש מין עכבר, הנולד מן האדמה, והיום הוא חצי אדמה וחצי בשר, ולמחר כולו בשר.

(ספר ידיעות הטבע שבתלמוד, מלקט ומסדר מנחם צבי טאקסין, מהדורה שניה, ירושלים תשכט, עמ' 32)

[ח]       

ספר הברית, עמ' 144, הודפס מחדש בשנת 1981!

[ט]            

ראה הערך 'מנחם מנדל שניאורסון' בויקיפדיה

[י]        

'מה רבו מעשיך, ה' - המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש, ר' מנחם מנדל שניאואסאהן', בעריכת הרב יוסף גיננזבורג ופרופסור ירמיה ברנובר, מהדורה שניה, הוצאת שמיר, ירושלים 2000, עמוד 275

[יא]       

המדע הנסיוני אינו יכול עקרונית להוכיח את אי-אפשרותו של מאורע כלשהו.

(מה רבו מעשיך ה', הערת שוליים בעמוד 109)

נקרא 15490 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

6 תגובות

  • קישור לתגובה שלישי, 28 פברואר 2012 10:01 הוסף ע״י אנונימי

    עדי,
    הפירוש שלך מקובל עליי מאוד,
    אבל זאת לא טעות מצידו..
    כאילו, מה לא בסדר לרשום שזה תמוה ושרבים ראו זאת ?
    הוא לא תומך בזה.. להפך..
    אני לא חושב שזה נחשב ל"חייבת להיות עובדה מדעית למרות שהיא נשמעת מאד בלתי סבירה"
    להפך, מגיע לו קרדיט שהוא טען שזה תמוה ולא סביר...
    שלא תבין אותי לא נכון, הייתי שמח להכיר בטעויות של הרמב"ם. (ואשמח אם תפנה אותי לכאלה)
    אבל אני לא חושב שפה יש טעות כזאת..

  • קישור לתגובה רביעי, 15 פברואר 2012 21:27 הוסף ע״י עדי אביר

    אנונימי,

    הביטוי 'ולא נודעת בו טענה' הוא ייחודי לא רק בכתבי הרמב"ם אלא גם, עד כמה שהצלחתי לבדוק, בכל הספרות התורנית ולכן אין לנו אמות מידה לפיהם נוכל לוודא את משמעותו המדוייקת. לפי ספרו של ישראל אפרת, 'המונחים והמושגים של הפילוסופיה היהודית בימי הביניים', משמעות המושג 'טענה' הוא 'נימוק' ולא נטעה הרבה אם נניח שהוא גם מבטא את הרעיון של 'הסבר'. את המילה 'נודעת' לא מצאתי בספר המושגים והמונחים אבל לאור השימוש שהרמב"ם עושה בה במקומות אחרים אני מניח שמובנה הוא ככל הנראה 'מוכרת'. לאור זאת אני מפרש את הביטוי 'ולא נודעת בו טענה בשום פנים' כאומר – 'בשום אופן אין לדבר הזה הסבר מוכר' אבל איני פוסל את האפשרות שתיתכנה גם אפשרויות אחרות.

    עם זאת, איני רואה כיצד ניתן לפרש את הביטוי 'ולא נודעת בו טענה בשום פנים' כשלילה. מה יכול הרמב"ם לשלול? את העובדה שרבים ראו עכבר שחציו בשר וחציו אדמה או את עצם מציאותם של בעלי חיים כאלה? האפשרות הראשונה אינה יכולה לבא בחשבון כיוון שאז יסתבר שהדיון עוסק בענייני עדות ולא בענייני עכברים. גם את האפשרות השנייה עלינו לפסול כיוון שקבלתה תחייב אותנו להסיק שהרמב"ם החליט לתקוף את דברי המשנה על סמך הקביעות המדעיות, דבר שהוא לעולם לא היה מעיז לעשות. לכן, לא נותר לנו אלא לפרש את דברי הרמב"ם באופן הבא: 'למרות שהתהוות עכברים מן האדמה הוא דבר תמוה, שאין לו הסבר מוכר, רבים העידו שראו זאת.'

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 15 פברואר 2012 14:26 הוסף ע״י אנונימי

    ממה אתה מסיק שהוא אומר "ולכן זאת חייבת להיות עובדה מדעית" ?
    להיפך, אני רואה "ולא נודעת בו טענה בשום פנים" - שאני לא בטוח מה זה אומר אבל זה נשמע לי כמו שלילה, תקן אותי אם אני טועה.

  • קישור לתגובה שלישי, 14 פברואר 2012 16:26 הוסף ע״י עדי אביר

    אנונימי,

    לי נראה שהרמב"ם בעצם אומר: כולם יודעים שהעכברים נוצרים מהאדמה ורבים אפילו ראו אותם בשעת היווצרותם ולכן זאת חייבת להיות עובדה מדעית למרות שהיא נשמעת מאד בלתי סבירה.

  • קישור לתגובה שלישי, 14 פברואר 2012 14:52 הוסף ע״י אנונימי

    היי
    לא הבנתי למה הרמב"ם "נאלץ לקבל את הממצא"
    אם בעצם הוא אומר שזה "דבר מתמיה"
    ולא הבנתי מה זה "ולא נודעת בו טענה בשום פנים"
    אתה יכול להסביר ?
    חוץ מזה אהבתי מאוד מאוד את האתר ואת ההתבטאויות שלך.

  • קישור לתגובה ראשון, 31 יולי 2011 12:00 הוסף ע״י shlomo

    מרשים ביותר

התגובות האחרונות