בבסיסו של המדע היהודי בכלל, ושל הקוסמולוגיה היהודית בפרט, עומדים פסוקיו של ספר הספרים, שכל קשר בינם לבין ממצאי המדע המודרני הוא לכל היותר מקרי בלבד. לבלבול שהספר הקדוש השרה עליהם, הרבנים הוסיפו את תעתועי עיניהם ואת כשלי הגיונם והולידו את ה'מדע היהודי' – גוף של דעות שבשֺוּם שכל הועלם והוחלף על ידי המדע האריסטוטלי שהרבנים, ובמיוחד הרמב"ם, הצליחו להטמיע בתוך היהדות. |
הרבנים רוצים שנאמין שכל המדע האנושי כבר שוקע בתורה אבל המציאות מוכיחה לנו שכל האמיתות שנלמדו מהפסוקים תמיד חיזקו רק את התובנות המדעיות של תקופתן ואף אמירה שיצאה מבתי המדרש של חז"ל אינה מסוגלת להתיישב עם תיאוריות מדעיות שאומצו על ידי משכילי תקופתנו. התהום שנפערה בין המדע התורני למדע המודרני חייבה את הרבנים להעלים את החשיבה הפשטנית והפרימיטיבית של חז"ל וזאת הם עשו על ידי הפיכת כל התבטאויותיהם המדעיות של קודמיהם למשלים עמוקים ואלגוריות נפלאות שאת משמעותם האמתית אף הדיוט אינו מסוגל להבין ואת סודותיהם אף חסר השכלה תורנית לעולם לא יצליח לפצח. |
המפגש עם התרבות ההלניסטית שחדרה למזרח התיכון יחד עם גיסותיו של אלכסנדר מוקדון גרם לשכבות מסוימות בעם ישראל לאמץ את החשיבה המדעית של היוונים אבל השכבות היותר מסורתיות דחו בהחלטיות את הפילוסופיה היוונית וביצרו את אמונתם מפני כל מתקפותיו של המדע ה'מודרני'. פה ושם אנו אמנם פוגשים ברבנים שמצאו לעצמם התר ללמוד את חכמת יוון אבל הקיצוניות הדתית ששלטה בכיפה גרמה לרוב העם להתרחק מהמודרנה ולדבוק באמונות המיתולוגיות המסורתיות של הדת היהודית. |
הרבנים חשבו שהם מסוגלים לגלות את האמת על ידי פענוח המשמעויות החבויות בעומקו של הטקסט התנכי והם סרבו לאמץ את הניתוח הפילוסופי, הניסוי המדעי והחשיבה הלוגית כאמצעים לגיטימיים להבנת סודותיו של היקום. בגמרא אנו אמנם מוצאים מספר מקרים בהם הרבנים גלשו לניסויים אמפיריים אבל ה'גישה המדעית' מעולם הניבה תובנות של ממש והניסויים תמיד רק אימתו את ההוראות התורניות והוכיחו את עליונותן. |
מתבונן תמים שרואה עכברי שדה יוצאים מהקנים שהם חפרו בקרקע יכול להתבלבל ולחשוב שהעכבר נוצר זה עתה מהאדמה עצמה. המשנה אימצה את הטעות והחלה, כדרכה, להלבישה במעטפת של הלכות. גם רבי אמי ניצל את ההבל לצרכיו ובסיועו האמונה ביצירת חיים באופן ספונטאני, ללא צורך ברבייה מינית, הפכה לנכס צאן ברזל של היהדות, ממנו לא רק הרמב"ם אלא גם רבני ימינו אינם יכולים להשתחרר. |
רבני עידן התלמוד עמדו בפני דילמה לא פשוטה: האם להמשיך לדבוק בראיה הקוסמולוגית שבורא העולם שיקע בפסוקי תורתו הקדושה או לאמץ את הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של חכמי אומות העולם. בימי הרמב"ם, במאה השתיים עשרה לספירת העמים, הסוגיה כבר הוכרעה לטובת הפילוסופיה היוונית אבל בעידן התלמוד שתי הגישות עדיין התמודדו זו עם זו ובהדרגה יותר ויותר רבנים הגיעו למסקנה שלא כל דברי הפילוסופים הם רק שטות והבל. |
התגובות האחרונות