Skip to content

1VSDAT

Open menu
שבת, 09 ספטמבר 2017 19:39

הקוסמולוגיה המסורתית של הרבנים

דרג מאמר זה
(1 מדרג)

מנותקים מהמודרנה, מבוצרים מאחורי חומות האמונה ומחוסנים מכל סכנות ההגיון, התנאים המשיכו לפצח את הרמזים שהאל שתל בתורתו הקדושה ובעזרתם הם שבו וגילו את כל עקרונותיה של הקוסמולוגיה המיתולוגית של התנ"ך – הארץ השטוחה, הרקיע הקשיח, השמש הקטנה שמהלכת ברקיע השמיים, השאול שנמצא בתוך מי התהומות, גן העדן שנמצא על ידו וחלונות השמים שמאפשרים לשמש לצאת עם ערב אל מחוץ לכיפת הרקיע ולשוב לעת בוקר לצידה הפנימי. חכמי ארץ ישראל שפעלו בדור האחרון של התנאים ובתקופת האמוראים כבר נחשפו לקדמה ההלניסטית והחלו לאמץ את שיטתם הקוסמולוגית של הפילוסופים היווניים אבל עד לנפילת החומות שמנעו את חדירת ההלניזם, רבני ישראל היו בטוחים שהתהומות רבצו מתחת לארץ השטוחה והרקיעים כיסו אותה מעל. תמונת העולם הזאת המשיכה להלך בבבל עד לתקופת הגאונים.  

 

 

מאמר זה מחליף את שמונת המאמרים שהוצגו בעבר בתת קטגוריה בשם 'התלמוד והקוסמולוגיה המסורתית'. לגישה למאמרים האורגינליים הקישו כאן.

 

 

שלושת קומותיו של היקום

 

את ההכרה הברורה ביותר בשלושת הקומות של היקום מעניק לנו התלמוד הירושלמי שקובע:

 

וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם?

(כתוב) 'הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ'[א] וכתיב 'וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ'[ב] וכתיב 'בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם'[ג]. 'חוג' 'חוג' לגזירה שוה (כלומר, המילה 'חוג' מלמדת אותנו שעובי הרקיע שווה לעובי הארץ ולעובי התהומות).[1]

 

קטע זה ממחיש לנו שהקוסמולוגיה המסורתית השתמרה עד לתקופה מאוחרת למדי ובמאות הראשונות של העידן הנוצרי רבני ארץ ישראל עדיין דבקו בראיית העולם המיתית של התנ"ך וחילקו את היקום לשלוש שכבות בעלות עובי זהה: שכבת התהומות, שכבת הארץ ושכבת הרקיעים. עם זאת, בארץ ישראל האמונה המסורתית נאלצה להתמודד עם הדעות המודרניות שנכנסו לאיזור בעקבות ההלניסטים והקוסמולוגיית שלושת הקומות החלה בהדרגה לפנות את מקומה לקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של הפילוסופים היוונים. בבבל ופרס, לעומת זאת, ההשפעה ההלניסטית הייתה הרבה יותר חלשה והרבנים המשיכו לדבוק במיתוסים החביבים עליהם עד לעלייתם של הערבים שהחיו מחדש את הפילוסופיה היוונית וכפו על היהודים לשדרג את השקפת עולמם ולאמץ את הסטנדרטים של ה'מודרנה' המדעית. זאת הסיבה שאנו עדיין מוצאים תיאורים קוסמולוגיים שמתבססים על עולם שטוח ורקיע קעור גם בפרקי דרבי אליעזר, יצירה שנכתבה עמוק בתוך התקופה הערבית:

 

קורקוס השמים במי אוקינוס הם אחוזים שמימי אוקיאנוס עומדין בין קצות השמים ובין קצות הארץ.

 

וקצות השמים על מימי אוקיאנוס הן פרוסין שנאמר 'הַמְקָרֶה בַמַּיִם עַלִיּוֹתָיו'[ד].

 

תוכן של שמים כקופתא (כקערה) הוא עולה למעלה כאוהל. כקופתא שהיא פרוסה כאוהל וקצותה למטה ותוכה למעלה ובני אדם יושבין בתוכה רגליהן עומדין בארץ וכלם בתוך האוהל, כך הן השמים - קצתן למטה ותוכן למעלה וכל הבריות יושבים תחתיהן כאוהל שנאמר 'וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת' [ה].[2]

 

פרקי דרבי אליעזר מתארים את השמים כבאהל, או יותר נכון, כקערה שקצותיה אחוזים במי האוקיאנוס שמשתרע מסוף היבשה ועד קצות השמים, היינו, קו האופק בו כיפת השמים נושקת למי האוקיאנוס. קו אופק זה תוחם את העולם ומעבר לו אין דבר זולת ריק מוחלט. 

 

מדרש פרקי דרבי אליעזר החליט גם להעניק לאלכסנדר מוקדון, תלמידו של אריסטו, הלכי מחשבה יהודיים ולכן הוא הציג אותו כמי שחפץ לחקור את כל שלושת קומותיו של הקוסמוס התורני - את השמיים שבקומה העליונה, את התהומות שבקומה התחתונה ואת הארץ השטוחה שבקומה התיכונה:

 

המלך השמיני הוא אלכסנדר מוקדון שמלך מסוף העולם ועד סופו שנאמר 'וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים בָּא מִן הַמַּעֲרָב עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ'.[ו]

 

'על פני הארץ' אין כתיב כאן אלא 'עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ'.

 

ולא עוד אלא שרצה לעלות לשמים ולידע מה בשמים ולירד בתהומות ולידע מה שבתהומות ולא עוד אלא שבקש לילך לקצות הארץ ולידע מה שבקצות הארץ.[3]

 

אף שהראיה הגיאוצנטרית כבשה לבסוף את כל המעוזים היהודיים אנו מוצאים את שרידי הקוסמולוגיה המיתולוגית עוד שנים רבות לאחר מכן ואפילו הרמב"ן, בן המאה השלוש עשרה, לא הצליח לגייס את כוחות הנפש הדרושים לביצוע התנתקות מוחלטת מהמסורת הקדומה והוא השאיר לקורא לבחור בין הארץ השטוחה של קוסמולוגית שלושת הקומות לארץ הכדורית של הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית:

 

(את הפסוק) 'יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם' (יש לפרש כך):

 

היה התהום שהוא (מורכב מ)מים ועפר כעין המים העכורים, וגזר (האל) על המים שיקוו במקום אחד מסובב כל הפאות (מכל קצוות הארץ), וגזר על העפר (שהיה בתוך המים) שיעלה עד שיראה (יצוף כך שניתן יהיה לראותו) על המים וייבש (יתיבש), ותהיה (כך) יבשה שטוחה ראויה לישוב, וכן כתוב 'לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם'[ז].

 

או שמא (לחליפין) שתהיה (הארץ) כדורית, מקצתה מגולה ורובה משוקעת (מתחת לפני הימים והאוקיאנוסים) אשר (כשם ש)ידמו היונים במופתיהם הנראים (בראיות אמפיריות הנראות לעיין) או המפתים (שניתן להבינם באמצעות החושים).[4]

 

פסוקי התנ"ך שיכנעו את התנאים שהיקום דמה לתיבה בעלת שלוש קומות: קומת התהומות, קומת הארץ וקומת הרקיעים, ואת תמונת העולם הזאת הם המשיכו לשקע במאמריהם ואגדותיהם עד שהקדמה שיכנעה אותם, לקראת סוף עידן התנאים, שהיקום נראה לגמרי אחרת וניתן למצוא בו שבעה או שמונה כדורי בדולח שמקיפים את הארץ הכדורית שהיצבת במרכזו.

 

 

הארץ השטוחה

 

בדוגמה אחר דוגמה אנחנו רואים שרבים מחכמי ישראל לא העלו על דעתם שהארץ אינה שטוחה, שהיא אינה יושבת תחת כוכב אחד ושהמרחק ממזרח למערב אינו זהה למרחק מהשמיים לארץ. דוגמה טובה לכך אנו מוצאים בדבריו של רבי אליעזר הגדול:

 

רבי אליעזר אומר: שלש משמרות הוי הלילה (יש בלילה) ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי שנאמר 'יְהֹוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ'[ח].[5]

 

הלילה, כך רבי אליעזר, מתחלק לשלוש משמרות ובכל אחת מהן הקדוש ברוך הוא מתפנה מכל שאר עיסוקיו ופוצח בשאגה אדירה. עם זאת, כאבו של האל אינו יכול להשכיח מאיתנו את העובדה שאל תקני יכול להסתפק בשלוש שאגות ליליות רק כאשר העולם הוא שטוח לחלוטין. עולם קצת יותר עגלגל כבר אינו נהנה מלילה אחיד והאשמורות הרבות באזורי הזמן השונים היו מחייבות כל מי שאינו רואה עצמו מוגבל לפיסת קרקע קטנה בקצהו המערבי של הסהר הפורה, לפעור את פיו לאורך כל שעות היממה ולשאוג שוב ושוב מספר רב של פעמים.

 

העולם השטוח עומד גם ברקעה של הקביעה הבאה:

 

רבי נתן אומר: כל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב (ממוקם, נמצא).

 

תדע שהרי אדם נותן עינו (נועץ מבטו) בכוכב אחד, הולך למזרח – (הכוכב עדין) עומד כנגדו (נמצא מעליו). (הולך) לארבע רוחות העולם (לכל מקום שירצה)(הכוכב עדיין) עומד כנגדו (נמצא מעליו).

מכלל (מכאן עלינו להסיק) דכל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב (נמצא).
[6]

 

מדרש שהחוקרים מייחסים לתקופת הגאונים[ט], שנים רבות לאחר תקופת התלמוד, אפילו ממליץ על ניסוי אמפירי שיוכיח את הטענה שכל העולם נמצא תחת כוכב אחד:

 

אמרו חכמים: כל הישוב יושב בין (מזל) עגלה ל(מזל) עקרב.

אמרתי להן (להם): רבותי, עפר אני תחת כפות רגליכם (ובכל זאת) אני אומר לפניכם דבר אחד.

אמרו לי: אמור.

אמרתי להם (לחכמים): תחת כוכב אחד (בלבד) כל באי עולם יושבין כמו שאמרו חז"ל (כלומר, האיזור המיושב נמצא תחת כוכב אחד ולא בין שני כוכבים).

אמרו לי: תן לנו סימן לדבריך (תוכיח את טענתך).

אמרתי להן (להם): אני נותן!

אמרתי להן (להם): רבותי, יעמדו שנים (שני אנשים), אחד בארץ ישראל ואחד בכרך גדול שבבבל, וישימו ראשיהם תחת כוכב אחד ביציאת החמה או בשקיעת החמה, בראש חודש או בחמשה לחודש. (האם) לא העומד בארץ ישראל כעומד בבבל (ששניהם יראו את אותו הכוכב מעל לראשיהם)? הא (מכאן) למדת שכל העולם (נמצא) תחת כוכב אחד ויושב כמו שאמרו חז"ל.[7]

 

ברור שניסוי כה חסר הגיון יכול להתבצע רק כשהעולם הוא שטוח שאם לא כן, כל החכמים היו מבינים שהחמה זורחת ושוקעת בבבל שעה לפני שהיא עושה זאת בארץ ישראל.

 

רעיון דומה מביע גם המאמר שקובע שאיזור המיושב מהווה חלק קטן בלבד של העולם שכן השמש זורחת ישר מעליו רק שעה אחת ביום ובשאר שעות היום היא נמצאת מעל לאיזורים הלא מיושבים:

 

וכל הישוב כולו אינו הוה (מהווה) אלא שעה אחת ביום. (ויודעים זאת משום) שאין חמה נכנסת לישוב אלא שעה אחת ביום.

תדע: שבחמש (השעה החמישית אחרי הזריחה ה)חמה (נמצאת) במזרח ובשבע (השעה השביעית אחרי הזריחה ה)חמה (נמצאת) במערב. (אבל בין) חצי שש וחצי שבע (חמש וחצי לשש וחצי שעות אחרי הזריחה ה)חמה עומדת בראש (מעל ראשיהם של) כל אדם (באי עולם).
[8]

 

העולם המיושב, כך רבותינו, תפס את מרכזה של הארץ השטוחה ומכל צדדיו התפרשו מרחבים יבשתיים וימיים בלתי מאוכלסים. השמש, במסעה על פני הרקיע, בילתה את חמש וחצי השעות הראשונות של היום מעל לאזורים הלא מיושבים שבמזרח, שעה מעל למרכז המאוכלס וחמש וחצי שעות נוספות מעל לאזורים הלא מיושבים שבמערב. חלוקת זמן מעין זאת אינה אפשרית, כמובן, בעולם כדורי שנהנה מעשרים וארבעה, ולא רק שתים עשרה, שעות אור ביממה וניתן להבינה רק אם מעלים בעיני הרוח ארץ שטוחה שתשעים ושנים אחוז ממנה מוקדשים לימים ומדבריות ושמונת האחוזים הנותרים נמצאים במרכז פורה ומיושב.

 

במובאה קודמת ראינו כיצד המלך המוקדוני רצה לבקר בכל שלושת שכבותיו של היקום. עתה אנו מוצאים אותו לומד פרק בתורת הארץ השטוחה מזקני הנגב:

 

עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני נגב.

 

אמר להן (להם): מן השמים לארץ רחוק (יותר) או ממזרח למערב?

אמרו לו: ממזרח למערב (רחוק יותר מאשר מהארץ לשמים). תדע, שהרי חמה במזרח - הכל מסתכלין (יכולים להסתכל) בה, חמה במערב - הכל מסתכלין (יכולים להסתכל) בה, חמה באמצע רקיע - אין הכל מסתכלין (אי אפשר להסתכל) בה.

 

וחכמים אומרים: זה וזה כאחד שוין (שווים) שנאמר 'כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ'[י] (ונאמר) 'כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב'[יא] ואי חד מינייהו נפיש (ואם מרחק אחד היה גדול מהשני) נכתוב תרווייהו כי ההוא דנפיש (היה צריך לכתוב בשני המקומות את המרחק הגדול יותר).

(שואלים:) ואלא (וכאשר ה)חמה באמצע רקיע, מאי טעמא (מה הטעם, מדוע) אין הכל מסתכלין (יכולים להסתכל) בה?
(משיבים:) משום דקאי להדיא (שהחמה עומדת גלוייה) ולא כסי ליה מידי (ואין דבר שמכסה אותה).
[9]

 

ההיגיון הרבני, כתמיד, מסתדר טוב עם הפסוקים המפורשים והחכמים אינם מטילים ספק בעובדה שהשמש עוזבת בבוקר את פאתי המזרח, מטפסת במעלה כיפת הרקיע, מגיעה בצהרים לרום השמיים ומבלה את שארית היום בהחלקה מתונה לפאתי המערב. אין גם כל ספק בכך שהשמש, כבר עם זריחתה, שולחת את קרניה על פני כל הארץ השטוחה ורק ההרים והגבעות הם שמסוככים בעדה ומונעים ממנה מללהט את הבריות.

 

גם במדרשים המאוחרים יותר אנו שבים ופוגשים את הארץ השטוחה. לשם דוגמה, מדרש תהילים[יב], שאינו נחשב לקדום במיוחד, מוצא דרך לעגן בפסוקים רלוונטיים ארץ שדומה לאנייה ששטה על פני המים:

 

ועד שלא נקוו המים נבראו התהומות, ואלו הן התהומות אלו שתחת לארץ.

 

שהארץ על התהומות היא נרקעת כאניה שהיא צפה בלב ים, כך הארץ מרוקעת על המים, שנאמר 'לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם'[יג].[10]

 

הדוגמאות הללו מוכיחות לנו שרבים מרבני ישראל המשיכו לראות בארץ מעין משטח גדול שצף או נרקע על פני האוקיאנוס והאפשרות שלארץ יש צורה כדורית לא עלתה על דעתם עד שבאו חכמי אומות העולם ושיכנעו אותם בצדקת טענותיהם.



עמודי הארץ

 

המקרא מעמיד את הארץ על עמודים יציבים ששקועים במי התהומות. הללו זכו ליצוג הולם גם בטקסט התלמודי:

 

רבי יוסי אומר: אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות!

 

ארץ על מה עומדת? על העמודים, שנאמר 'הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן'[יד].

עמודים (על מה עומדים)? על המים שנאמר 'לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִםֹ'[טו].

מים (על מה עומדים)? על ההרים שנאמר 'תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם'[טז].
הרים (על מה עומדים)? ברוח שנאמר 'כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ'
[יז].

רוח (במה היא תפוסה)? בסערה שנאמר 'רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ'[יח].

סערה תלויה בזרועו של הקדוש ברוך הוא שנאמר 'מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם'[יט].[11]

 

לא פרשן אחד בלבד נפנה לחלץ את מוסרי ההשכל הגדולים שרבי יוסי אמור היה לשקע בזעקתו[כ] ואכן, אין ספק שמעיניו של רבי יוסי לא התמקדו רק במבנה העולם ומדרשו באמת בא ללמדנו אמת מוסרית ורוחנית גדולה וחשובה מכל אמת מדעית, היינו, שהעולם תלוי בזרועו של האל ולכן כל קיומנו עלי אדמות מותנה אך ורק ברצונו של הבורא ובחסדיו הגדולים. עם זאת, את מוסר ההשכל החשוב הוא מדגיש באמצעות הקוסמולוגיה שהיתה מוכרת לו, לעמיתיו ולכל בני דורו, היינו, זו הקובעת שהארץ נתמכת על ידי עמודים שניצבים בתוך מי התהומות שנחים על ההרים שצומחים מקרקעית היקום. השימוש בדימויים אלה מוכיח את השפעתה המתמשכת של קוסמולוגית שלושת הקומות ואת כושר ההשרדות שהיא הפגינה גם בדור שקדם לדורו של רבי יהודה הנשיא.

 

דוגמה נוספת להתבטאות תלמודית שצרכה מידה נדיבה של פרשנויות מתרצות מספק לנו הדיון במספר העמודים שתומכים בעולם:

 

וחכמים אומרים: על שנים עשר עמודים (הארץ) עומדת שנאמר 'יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'[כא]. 

 

ויש אומרים: (הארץ עומדת על) שבעה עמודים שנאמר 'חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה'[כב].

רבי אלעזר בן שמוע אומר הארץ (עומדת על על) עמוד אחד ו'צדיק' שמו שנאמר 'וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם'
[כג].[12]

 

כל קורא סביר אמור להבין שרבי אלעזר בן שמוע, החכמים והאחרים לא ביטלו את זמנם בדיוני סרק אלגוריים וכוונתם היתה הרבה יותר מעשית. אין ספק שכל המתדיינים קיבלו כמובנת מאליה את העובדה שהארץ השטוחה נחה על עמודים ובפניהם עמדה רק השאלה מהו מספרם המדויק של העמודים הללו. הפתרון, כתמיד, אמור היה להיות חבוי בספר הספרים ועל כן כל אחד מהם מיהר לסרוק את הכתוב בנסיון לאתר את הפסוק שמקפל בחובו את הרמז המבוקש.

 

גם הפעם נמצאו מספר פסוקים אלטרנטיביים וכל חכם אימץ את הפסוק שהתאים לשיטתו – אחדים מצאו הקבלה מופלאה בין עמודי התמך של העולם לבין שבטי ישראל והיה להם קל להשתכנע שהארץ נחה על שנים עשרה עמודים. אחרים סברו שקיים קשר סמוי כלשהו בין יסודות הארץ לשבעת ימי הבריאה, או נכון יותר, לחכמה שפעלה את פעולתה בעת הבריאה, ועל כן הם היו מוכנים להשבע ששבעה הם העמודים המייצבים את עולמנו. כנגדם, רבי אלעזר בן שמוע איתר פסוק מפורש, 'וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם', שמלמד, בצורה שאין עליה עוררין, שרק עמוד אחד, העונה לשם 'צדיק', הוא שתומך בארץ השטוחה וברקיע שנשען עליה.

 

קל לדמיין את החיוך שננסך על שפתי רבותינו, ובמיוחד את תחושת ההתעלות שגרמה לרבי אלעזר בן שמוע לעצום את עיניו ולהתפעם מהשלמות הסימבולית שהקדוש ברוך הוא נסך בתורתו שהרי לא רק שהפסוק חושף את העובדה שבעולם תומך עמוד אחד בלבד אלא שעמוד זה שקול לצדיק הנאמן – האחד מחזיק את העולם בזכות תכונותיו הפיזיות והשני בזכות סגולותיו הרוחניות.

 

 

הרקיע הקשיח

 

בדומה לעולם המרובד, הארץ השטוחה ועמודי התמך גם הרקיע הקשיח מככב בספרות הרבנית אבל הרבנים, כיאות לדרישות המקצוע, סרבו להסכים על השיטה ששימשה לחיזוקו ולהקשחתו:

 

'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם'[כד].

 

רבנן אמרין לה (מוסרים) בשם רבי חנינא, ורבי פנחס ורבי יעקב ברבי אבין (מוסרים) בשם רבי שמואל בר נחמן: בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא 'יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם' גלדה (קרשה) טיפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים (שמתחת לטיפות האמצעיות שקרשו) ושמי שמים העליונים (שמעל לטיפות שקרשו).

 

רב אמר: לחים היו מעשיהם (מעשיהם, טבעם, של המים) ביום הראשון ובשני קרשו. (את הביטוי) 'יְהִי רָקִיעַ' (עלינו לפרש) יחזק הרקיע.

 

רבי יהודה ברבי סימון אמר: (הביטוי 'יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם' מציין שהאל ציווה ש) תעשה מטלית לרקיע (כלומר, תיעשה שכבה מוצקה שתחזק את המים מלמטה) היך מה דאת אמר (כמו שנאמר) 'וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב'[כה] (שגם הם שישמו כשכבה מוצקה שחיזקה את דפנות המזבח).

 

אמר רבי חנינא: יצאה האש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע.

 

רבי יוחנן כשהיה מגיע לפסוק זה 'בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה'[כו] היה אומר: יפה למדני רבי חנינא.

 

אמר רבי יודן ברבי שמעון: יצאת האש מלמעלה וליהטה (צרבה) פני רקיע.[13]

 

אסמכתא לקשיחותו של הרקיע מצא גם רבי יצחק:

 

רבי יצחק אמר: שמים - שא מים, טעון מים.

 

משל לחלב שהיה נתון בקערה. עד שלא תרד לתוכו טיפה אחת של מסו (חומר שמשמש להקרשת החלב בתהליך הפיכתו לגבינה) הוא מרפף (רופף, נוזלי). כיון שירד לתוכו טיפה אחת של מסו מיד הוא קופא ועומד (מקריש ומתייצב).

 

כך (יש להבין את הפסוק) 'עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ'[כז]. עמדו שמים (לאחר ש)ניתן בהם את המסו ואז נאמר 'וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי'[כח].

 

אתיא (על זה תבוא הדרשה) כדאמר רב: לחים היו בראשון ובשני קרשו.[14]

 

והנושא העסיק גם את רבי יצחק וריש לקיש:

 

רבי יצחק ורבי שמעון בן לקיש (נחלקו ביניהם).

 

רבי יצחק אמר: (משל ל)מלך בשר ודם (שהוא) בונה אהל ומותח אהל. אננקי (מטבעו של עולם) על ידי שהות (לאחר זמן) הוא (האוהל, נעשה) רפי (רפה) קימעה. ברם הכא (אבל כאן, כתוב) 'תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים'[כט]. ואם תאמר שהן (השחקים) רפים תלמוד לומר 'חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק'[ל] (ומשתמע מכך שהם נשארו מתוחים כביום בריאתם).

 

רבי שמעון בן לקיש אמר: (משל ל)בשר ודם מוצק (יוצק) כלים (ממתכת) אננקי (מטבעו של עולם) על ידי שהות (לאחר זמן) היא (הכלי) מעלה חלודה. ברם הכא (אבל כאן כתוב) 'חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק'[לא]  (ללמדנו שהשמים) נראים כמין תרקיא (אבן יקרה).[15]

 

את אוהליהם של בני התמותה ניתן למתוח ואת כלי המתכת שלהם ניתן להבריק אבל לא ניתן בשום פנים ואופן להשוות את האוהלים והכלים לרקיע הקשיח שנמתח וצוחצח על ידי האל בכבודו ובעצמו.

 

כפי שכבר ראינו, השמש והירח נעים בתוך מסילות שיוחדו עבורם ברקיע הקשיח והמדרש הבא מוכיח שהם לא הפסיקו לחרוק ברקיע גם בתקופת התלמוד:

 

דאמר רבי לוי: מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה?

(הוא משיב:) מפני גלגל חמה שמנסר ברקיע כחרש המנסר בארזים.

...

תנו רבנן: אלמלא גלגל חמה נשמע קול המונה של רומי ואלמלא קול המונה של רומי נשמע קול גלגל חמה.

תנו רבנן: שלש קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו ואלו הן: קול גלגל חמה וקול המונה של רומי וקול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף ויש אומרים אף לידה.[16]

 

אין לבלבל בין המושג הימי-ביניימי 'גלגל החמה' שמציין את כדור הבדולח הרביעי ל'גלגל החמה' המוזכר כאן, בז'רגון התלמודי המושג 'גלגל חמה' מתייחס ברוב המקרים רק לכדור הלוהט של השמש שחורק בתוך המסילה שנחרצה עבורו ברקיע הקשיח.

 

הניסוחים התנ"כיים לא היו תמיד מובנים די צרכם והרבנים נאלצו להסיר את אי הודאויות ולהעמיד דברים על דיוקם. לשם משל, המושג 'רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם' מציין כידוע את שמי השמיים שמכסים את התחום האלוהי שנמצא מעל לרקיע הקשיח ולכן אמור להתעורר בליבנו ספק קל כשאנו קוראים את הפסוק 'וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם'[לב], ממנו עלול להשתמע שהאל שתל את השמש והירח דווקא ברקיע השני ולא ברקיע בו נהוג לחפשם. הרבנים מיהרו להבאיר שאלו הם אכן פני הדברים:

 

(נשאלת השאלה:) היכן גלגל החמה ולבנה נתונים?

(משיבים:) ברקיע השני שנאמר 'וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם'[לג].

רבי פנחס בשם רבי אבהו אמר: מקרא מלא הוא ואנשי כנסת הגדולה פירשו אותו 'אַתָּה הוּא יְהֹוָה לְבַדֶּךָ אַתָּ עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם'[לד].

(שואלים:) היכן הוא כל צבאם נתונים?

(משיבים:) ברקיע שהוא למעלה מן השמים.[17]

 

השמש, הירח וכל צבא השמיים אמנם נעים ברקיע השני ואורם זורח מבעד לרקיע הראשון, שחייב במקרה זה להיות שקוף לחלוטין. זאת אולי אינה הדעה המקובלת אבל עם פסוקים מפורשים, כידוע, קשה להתווכח.

 

מהקטע הבא נוכל ללמוד שהאמונה בקיומו של הרקיע הקשיח עדיין הילכה בישיבות הבבליות גם במאה השלישית לספירת העמים:

 

(אומרת המשנה:) דור הפלגה (דור בוני מגדל בבל) אין להם חלק לעולם הבא וכו'.
(שואלים:) מאי עבוד (במה חטאו בוני מגדל בבל)?
אמרי דבי (בבית מדרשו של) רבי שילא: (כך אמרו בוני מגדל בבל,) נבנה מגדל ונעלה לרקיע ונכה אותו בקרדומות כדי שיזובו מימיו (עד שיבקע הרקיע והמים שמעליו יזלו מטה).

מחכו עלה במערבא (צחקו עליהם במערב, היינו, בארץ ישראל) אם כן, ליבנו אחד בטורא (יבנו את המגדל על הר, שהוא גבוה יותר).[18]

 

פשוט פנינה. בבית מדרשו של רב שילא הבבלי האמינו שבוני מגדל בבל חטאו כיוון שהם שאפו לבנות מגדל גבוה שהעומדים עליו יוכלו להכות בקרדומים את הרקיע הקשיח ולגרום למים שמעל לרקיע לזלוג דרך הסדקים שיפערו בו. חכמי ישראל לא פסלו את הפירוש הבבלי לסיפור מגדל בבל בתואנה שאין מעלינו שום רקיע קשיח. חלילה. גם הם הרי הכירו את הפסוק 'וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ'[לה] אבל אותם הצחיקה המחשבה שהרוצים לטפס לרקיע הקשיח יבנו מגדל בבקעה ולא במרומי הר שנמצא הרבה יותר קרוב ליעד אליו הם רוצים להגיע.

 

לא נוכל להתעלם מהעובדה שרבני המאה השלישית לספירה עדיין חשבו שמעל ראשינו נטוע רקיע קשיח אליו ניתן להגיע באמצעות מגדל גבוה במיוחד, בין אם הוא נבנה בבקעה ובין אם הוא נבנה על הר כלשהו. 

 

 

מהלך השמש ברקיע

 

הגלית השמש לרקיע השני לא נעשתה בהסח דעת שהרי אם האל היה שם אותה ברקיע הראשון כולנו היינו כבר מזמן מתלהטים ונצלים:

 

רבי יהושע בר אבין אמר: (כתוב) 'וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ'[לו] (ללמדנו ש)לעתיד לבא שמים מתנים צדקה שעשה הקדוש ברוך הוא עם עולמו שלא נתנם ברקיע הראשון שאלו נתנם ברקיע הראשון לא היתה בריה יכולה לעמוד מאשו של יום (חומה של השמש).[19]

 

אדרבה, בתפוח לוהט כמו השמש יש לנהוג משנה זהירות וטוב עשה בורא העולם כשנקט באמצעי בטיחות נאותים:

 

גלגל חמה יש לו נרתיק שנאמר 'לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם'[לז] ובריכה של מים לפניו.

בשעה שהוא (השמש) יוצא הקדוש ברוך הוא מתיש כחו במים שלא יצא וישרוף את העולם.

אבל לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מערטלו מנרתיקו ומלהט בו את הרשעים שנאמר 'וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא'[לח].[20]

 

שמש שגרה באוהל ומתקררת בבריכה אינה יכולה להיות גדולה יתר על המידה ולכן לא יקשה עליה להשתלב בתמונת העולם המסורתית יחד עם הארץ השטוחה והרקיע הקשיח שבמסילותיו היא אמורה לשייט. את תמונת העולם הזאת אנו מוצאים גם במחלוקת שהתפתחה בין שני גדולי עולם בשאלה כיצד השמש מוצאת את דרכה חזרה למזרח לאחר שסיימה את מהלכה היומי בפאתי המערב:

 

רבי אליעזר אומר: עולם לאכסדרה (פרוזדור) הוא דומה (שיש לו שלושה קירות) ורוח צפונית אינה מסובבת (ובצד צפון אין לו מחיצה) וכיון שהגיעה חמה (שהשמש מגיעה) אצל קרן מערבית צפונית (לפינה הצפונית מערבית היא) נכפפת ועולה למעלה מן (מעל) הרקיע (וחוזרת ללצד מזרח).

 

ורבי יהושע אומר: עולם לקובה הוא דומה ורוח צפונית מסובבת (הדופן השמאלית סוגרת על המבנה) וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת (היא מקיפה את הדופן ויוצאת מהקובה) וחוזרת אחורי כיפה (מצד הכיפת הרקיע) שנאמר 'הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ'[לט]. 'הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם' – ביום, 'וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן' – בלילה, 'סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ' - אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים (בימות החורף הקצרים, השמש) מסבבתן (מקיפה אותם בשולי הרקיע) ופעמים (בימות החמה הארוכים) מהלכתן (היא מהלכת ברום הרקיע).[21]

 

בעולמם של רבי אליעזר ורבי יהושע לא נמצא ולו שמץ של גיאוצנטריות ונאמנותם למבנה בעל שלושת הקומות היא שלמה ומוחלטת. שניהם מסכימים שהעולם אינו דומה כלל לכדור ומראהו כפרוזדור או כאוהל. רבי אליעזר גורס שקצות הרקיע אינם נושקים לכל ארבעת קצותיה של הארץ ובפינתו הצפונית של העולם, הרקיע אינו מגיע עד לקומת הארץ ונותרת פרצה גדולה דרכה השמש יכולה לצאת אל מחוץ לכיפה הקשיחה והאטומה ולשרך את דרכה חזרה לפאתי המזרח, משם היא תשוב ותפציע בבוקרו של יום המחרת. רבי יהושע, לעומתו, אינו מאמין שהאל ברא עולם כל כך אסימטרי ולדעתו הרקיע דומה לאוהל סגור מכל קצותיו. לשיטתו השמש מהלכת ברום כיפת הרקיע בימים שטופי השמש ובשולי הכיפה בימי החורף הסגריריים. לאחר השלמת מסעה היומי, השמש יוצאת אל מחוץ לכיפת הרקיע, מקיפה אותה מצידה וחוזרת חזרה לנקודת הזינוק של יום המחרת.

 

שתי השיטות מחייבות את השמש לחצות את הרקיע הקשיח. רבי אליעזר אמנם משאיר לשמש פתח מילוט לעת ערב אבל גם לשיטתו כשהשמש גומרת להקיף את הרקיע מבחוץ היא חייבת לחדור דרכו שוב לעת בוקר. רבי יהושע, לעומת זאת, דורש מהשמש לחצות את הרקיע הקשיח פעמיים ביום, בערב כשהיא יוצאת אל מחוץ לכיפה הקשיחה ובבוקר כשהיא שבה ונכנסת תחתיה. בעיה זו עלולה להטריד רק את אלו שאינם יודעים ש'שלש מאות וששים וחמש חלונות ברא הקדוש ברוך הוא ברקיע - מאה ושמונים ושלשה חלונות במזרח ומאה ושמונים ושנים חלונות במערב.'[22]

 

 

חלונות הרקיע

 

את הצורך בחלונות הרקיע אין צורך להסביר שכן רק באמצעותם ניתן להבין כיצד השמש, הירח והכוכבים מצליחים לעבור מצידו הפנימי של הרקיע הקשיח לצידו החיצוני ולשוב מהצד החיצוני חזרה לצד הפנימי. החלונות הללו מככבים בסיפורו של רבה בר בר חנה:

 

אמר לי (הערבי שהוביל אותי במדבר): תא אחוי לך (בא ואראה לך) היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי (היכן נושקים הארץ והרקיע זה בזה).

שקלתא לסילתאי אתנחתא בכוותא דרקיעא (לקחתי את הסל שלי, הנחתי אותו בחלון שברקיע).

אדמצלינא בעיתיה ולא אשכחיתה (עד שהתפללתי חיפשתי אותו ולא מצאתיו).

אמינא ליה (אמרתי לו): איכא גנבי הכא (יש גנבים כאן).

אמר לי (הערבי): האי גלגלא דרקיעא הוא דהדר (גלגל הרקיע הוא שמסתובב, והוא זה שלקח את סלך). נטר (המתן) עד למחר הכא (כאן) ומשכחת לה (תמצא אותו).[23]

 

סיפור זה ממחיש בבירור את הבלבול שאחז בחכמי ישראל שכן לצידן של הרקיע הקשיח וחלונותיו, תבניות רבניות במיטב המסורת של מחשבת ישראל, אנו מוצאים גם את הדיה של חכמת יוון שכן הרקיע של רבה בר בר חנה אינו מקפיד להשאר במקומו ובהתאמה מלאה לדרישות הפילוסופים הוא בוחר לנוע סביב הארץ ולהשלים את סיבובו במחזור של עשרים וארבע שעות.

 

רש"י, בחושיו הבריאים, הבין מייד שאת סיפור הביקור במפגש הארץ והרקיע קשה לקבל כלשונו שהרי ידוע ברבים שרבה בר בר חנה חי בארץ ישראל וארץ ישראל נמצאת בטבורו של העולם[מ] ואותו טבור של העולם רחוק מרחק חמש מאות שנות הליכה מפאתו של העולם ולכן רבה בשום פנים ואופן לא היה מסוגל לראות את הארץ נושקת לשמיים בקצה קצהו של העולם. בתנאים אלה לא נותרה לרש"י כל ברירה אלא להסיק שרבה לא כיוון בדבריו לקצה העולם ממש אלא רק להר גבוה שהתנשא עד לכיפת הרקיע[24]. בהשראתו של הפרשן הגדול גם אנחנו נימנע מחטטנות מיותרת בפרטים השוליים ונסתפק בציון העובדה שרבה, עמיתיו וככל הנראה גם רש"י האמינו בלב שלם שלארץ יש קצוות בהן הקרקע השטוחה נושקת לרקיע, שברקיע יש חלונות ושהרקיע, במיטב מסורת הפילוסופיים היוונים, סובב סביב הארץ ונושא עימו את החלונות שלו ואת הסלים שבטעות הונחו על אדניהם.

 

סיפוריו של רבה בר בר חנה עלולים להישמע לנו מוזרים במקצת ואולם למרעיו ומכריו הם נראו מהימנים ביותר והתלמוד תמיד מתייחס אליהם בצורה פשוטה ועניינית. בסיפורים אחרים אנו מגלים שרבה חזה במו עיניו כיצד ראם בן יומו, שגודלו כהר תבור, היינו כארבעה פרסאות או קצת יותר מ-15 קילומטר, הטיל גלל שסכר את הירדן. הוא גם ראה עורב שבלע תנין שכבר הספיק לבלוע צפרדע שגודלה כשישים בתים. במקרה אחר הוא ראה דג שהחריב שישים מחוזות בעת שהגלים המתעתעים זרקוהו אל החוף. גופתו של דג זה סיפקה מזון לשישים מחוזות, מגלגל עינו מילאו שלוש מאות נאדות שמן ומעצמותיו בנו מחדש את שישים המחוזות שהושמדו.

 

דג זה אינו היחיד שהרשים את רבה בר בר חנה שכן הוא ומרעיו הדליקו פעם מדורה על מה שנראה להם כיבשה וגילו להפתעתם שאת ארוחתם הם החלו לבשל על גבו של דג ענק שהחליט להתהפך ולהשליכם לים. בדג אימתני נוסף נתקל רבה בר בר חנה בעת שהפליג בספינה ולדבריו לקח לספינה שלושה ימים בכדי לשוט מראשו של הדג ועד לזנבו וזאת בשעה שהרוח והגלים היו בערפם של השייטים והדג שחה מולם.

 

לא רק דגים השאירו את חותמם על רבה בר בר חנה ולדבריו, הוא ומרעיו ראו ציפור עומדת עד קרסולה במים שבקרבת החוף והניחו בשל כך שניתן להשתכשך בבטחה בים הרדוד. למזלם עצרה בעדם בת קול שהסבירה להם שבמקום זה בדיוק נפל לפני שבע שנים גרזן מידו של נגר אחד וגרזן זה עדיין לא הגיע לקרקעית הים - לא משום עומקם של המים אלא משום שהים היה כה סוער עד שטלטל את הגרזן אנה והלוך במשך כל אותם שבע השנים.[25]

 

בדרכם למקום המפגש בין הארץ לרקיע[26], הערבי הראה לרבה בר בר חנה עוד מספר מקומות קסומים ומופלאים. כך זכה רבה לבקר באתר מנוחתם של יוצאי מצריים שמתו במדבר ולראות שם בר מינן אחד ששכב על גבו כשברכו זקופה באויר. תחת ברך זו עבר פרש ערבי, רכוב על גמל ומניף באויר רומח גדול. נפעם ממראה עיניו, רבה חתך את קצה טליתו של אחד המתים אך כח נסתר מנע ממנו כל תזוזה והחבורה לא יכלה להמשיך בדרכה עד שרבה החזיר את הציצית החתוכה לטליתו של המת. הערבי המשיך ולקח את רבה להר סיני אותו ראה רבה מוקף בטבעת של עקרבים שגדלם כגודל חמורים לבנים. משם הם הגיעו לאתר בלועי קורח, מקום בו ניתן היה לשמוע את קינתם של בני קורח שעמדו על עמוד שנתבצר עבורם בשאול לאחר שנפלו לתהום[מא] ונשארו בחיים[מב].

 

רבותינו, כאמור, תמיד הגיבו לסיפוריו של רבה בצורה העניינית והרצינית ביותר ללמדנו שדבריו אך ורק כלשונם וכפשוטם: רב פפא בר שמואל מאשר את הסיפור על הצפרדע, התנין והעורב ומעיד 'אי לא הואי התם, לא הימני (אם לא הייתי שם, לא הייתי מאמין)'[27]. רב דימי תורם לנו אינפורמציה חשובה בקשר למהירות הספינה שבילתה שלושה ימים בהפלגה בין ראשו לזנבו של הדג ומסתבר שהוא ידע בבירור שהספינה שטה שישים פרסאות בזמן שנדרש לחמם קומקום של מים ומהירותה היתה כה רבה שהיא אף הקדימה חץ שנורה מקשת. רב אשי ידע לקבוע ששמו של הדג המפלצתי הוא 'גילדן הים' ולמדנותו המופלגת אף אפשרה לו להגדיר את הציפור שעמדה עד קרסוליה במיים כ-'זיז שדי' שהרי נאמר 'יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי'[מג].

 

באותו אופן, פזיזותו של רבה זכתה לביקורתם של החכמים שלא הבינו מדוע היה עליו לחתוך את הציצית מטליתו של הבר מינן. ההסבר שסיפק להם, היינו, שביקש לבדוק אם ההלכה לגבי מספר חוטי הציצית היא כבית הלל או כבית שמאי, לא התקבל על דעתם שכן לטענתם ניתן היה למנות את החוטים במקום ולא היה כל צורך לחתוך את הציצית ולנטלה עימו.

 

לנזיפה נוספת זכה רבה לאחר שהסתבר לחכמים שבהר סיני הוא שמע בת קול אומרת 'אוי לי שנשבעתי (להגלות את ישראל) ועתה שנשבעתי מי מפר לי?'[28] ולא עלה בדעתו לנצל את סמכותו הרבנית ולענות מייד - 'מופר לך'. אכן אכן, החכמים ציפו שרבה בר בר חנה יתיר את שבועתו של האל וכשלא עשה כן הם באו אליו בטרוניות קשות. לעומת הקובלים קמו גם כאלה שהצדיקו את רבה בר בר חנה בתואנה שרבה סבר לתומו שבת הקול מבקשת שיתירו לה את שבועת המבול, היינו את ההבטחה האלוהית להימנע מכל נסיון נוסף להטביע את העולם[מד], ועל כן טוב עשה שלא שיחרר את האל להשתלח בעולמו. טענה זאת, אף שלנו היא נשמעת הגיונית למדי, לא הניחה את דעתם של המקטרגים והללו רצו לדעת מדוע, אם אכן מדובר היה בשבועת המבול, האל טרח להקדים את דבריו בקריאה 'אוי לי'?[29]

 

 

הגיהנום וגן עדן

 

רבי יהושע בן לוי, בסיועם של הפסוקים המפורשים, קובע כי 'שבעה שמות יש לגיהנם ואלו הן: שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית.'[30] ומכאן שכל ההתייחסויות התנ"כיות ל'שאול'[מה], 'אבדון'[מו], 'באר שחת'[מז], 'בור שאון'[מח], 'טיט היון'[מט], 'צלמות'[נ] ו'ארץ תחתית'[נא] דנות באותו המקום. את הגהנום, השקול לדברי רבי יהושע בן לוי לשאול ולשחת, יש, אם כן, לחפש אי שם במעמקי התהומות שמתחת לארץ השטוחה.

 

אכן, קשה לחשוב על מקום מתאים יותר למקם בו את שבעת המדורים בהם מלאכי החבלה מצרפים את נשמות החוטאים – המדור הראשון בן מתייסרים, בין השאר, כל אלה שהפסיקו את לימודם לצורך שיחה בטלה וכל אלו שעברו לאחורי בית הכנסת בשעה שהציבור התפלל, המדור השני בו מוענשים המלבינים את פני חבריהם בהלכה שלא על מנת ללמוד, המתגאים שלא לשם שמיים, הנמנעים להתפלל בבית כנסת ודומיהם, המדור השלישי המיוחד למתגאים בהלכה בפני הציבור, לנמנעים מאמירת 'אמן', למדברים באמצע התפילה ולשאר מיני גסי הרוח, המדור הרביעי בו נמצא, בין האחרים, את המוציאים זרע לבטלה ואת השוכבים עם נכריות, המדור החמישי המיועד לאפיקורסים, לכופרים בתורה ולכופרים בתחית המתים, המדור השישי שיועד כולו לשימושם הבלעדי של בועלי הנידות והמדור השביעי אליו מגיעים רק אלו ששקעו עמוק בחטאם ואלו שנהגו להחטיא את הרבים[31].

 

אל לנו לפקפק במוחשיותו של אותו גיהנם תת-קרקעי ורבותינו הצליחו אפילו לסחוט מהפסוקים את מקומם המדויק של פתחיו:

 

ואמר רבי ירמיה בר אלעזר: שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים. (על הפתח) במדבר (לומדים מכך) דכתיב 'וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה'[נב], (על הפתח) בים (מכך) דכתיב 'מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי'[נג], (על הפתח) בירושלים (מכך) דכתיב 'נְאֻם יְהֹוָה אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלַםִ'[נד].

 

ותנא דבי רבי ישמעאל  (מבית מדרשו של רבי ישמעאל, אמר): 'אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן' - זו גיהנם 'וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלַםִ' - זו פתחה של גיהנם.

(שואלים:) ותו ליכא (ואין עוד, פתחים)? והאמר (והלא אמר) רבי מריון (שמסר ש) רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה (ויש אומרים) תנא (שנה) רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי (בשם באי בית מדרשו של רבי יוחנן בן זכאי): שתי תמרות (עצי תמר) יש בגי בן הינום ועולה עשן מביניהן. וזו היא ששנינו (למדנו) - ציני הר הברזל כשירות (מותר לקחת לולבים מדקלי הר הברזל)
וזו היא פתחה של גיהנם (ונרמזת השאלה: האם לא משתמע מכך שיש לגיהנום פתח נוסף?)
(משיבים:) (אין להסיק שקיים פתח נוסף) דילמא היינו דירושלים (ייתכן שהפתח הזה הוא הפתח שנמצא בירושלים).
[32]

 

אם עדיין נמצאים בקרבנו ספקנים שמפקפקים בקיומו של הגהנום בא רבה בר בר חנה, בעל הסיפור על חלונות הרקיע, והעיד על כך שראה במו עיניו את אחד מפתחיו של הגיהנם ושמע במו אזניו את הקינות שעלו ממעמקיו:

 

(במקרא כתוב) 'וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ'[נה].

תנא משום (חכם שנה את דברי) רבינו (רבי יהודה הנשיא): אמרו - מקום נתבצר להם בגיהנום וישבו עליו ואמרו שירה.
אמר (העיד) רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קאזלינא באורחא (פעם אחת הלכתי בדרך) אמר לי ההוא טייעא (אמר לי הערבי ההוא, זה ששימש לו כמורה דרך): תא ואחוי לך (בא ואראה לך את) בלועי דקרח (בני קורח שנפלו לתהום וכביכול לא מתו).
אזיל חזא תרי בזעי דהוה קא נפק קיטרא מנייהו (הלכתי. ראינו שני בקיעים שיצא מהם עשן).

 

שקל (לקח, הערבי) גבבא דעמרא (גיזת צמר), אמשייה מיא (הרטיבה במים) ואותביה בריש רומחיה (ושם אותה בראש רומחו) ואחלפיה התם (והעבירה שם, מעל הבקיעים) – איחרך (נחרכה, הגיזה).

אמר לי (הערבי): אצית (הקשב) מה שמעת?

ושמעית (ושמעתי, קולות) דהוו קאמרי הכי (שהיו אומרים כך): משה ותורתו אמת והן (הם עצמם) בדאים.

אמר ליה (לי, הערבי): כל תלתין יומין (שלושים יום) מהדרא להו (מחזיר אותם) גיהנום כבשר בתוך קלחת ואמרי הכי (ואומרים הם, הבלועים, כך): משה ותורתו אמת והן (הם עצמם) בדאים.[33]

 

אנו נטיב להבין סיפור זה אם נזכור שספר במדבר מדווח על סופם המר של קורח ועדתו: 'וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ'[נו]. הניסוח הכוללני מחייב את הקורא להניח שעם 'כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח' יש למנות, מן הסתם, גם את בניו ועל רקע זה יש להבין את המבוכה שמתעוררת חמישה פרקים מאוחר יותר שהכתוב אומר 'וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ'[נז], כאילו שאין די בנפילה חופשית למעמקי השאול כדי להמית את הבנים המרדניים. כיצד, אם כן, יכולה הארץ לבלוע את בני קורח ובכל זאת להשאירם בחיים? הפתרון כמעט מכתיב את עצמו: בני קורח אמנם נבלעו בפי האדמה אך במקום לצנוח לקרקעית כבשנו של הגיהנם הם נפלו על עמוד שהוצב במיוחד עבורם ועליו הם עמדו ושרו שירי תהילה למשה ולתורתו, לפחות עד לימיו של רבה בר בר חנה שחי, כזכור, כאלף וחמש מאות שנים מאוחר יותר.

 

תירוץ זה אולי אינו מסתמך על הסבירות המדעית והנסיון האנושי אך, באותו אופן, קשה גם להפריכו ולבטלו. מי יודע, אולי האל הגדול באמת החליט לבצר לבני קורח עמוד בגיהנם ממנו הם יוכלו להכריז עדי עד על גדולתם של משה ותורתו? לסיוע הרי יש בידנו עדות ראיה ושמיעה של אמורא חשוב וכשם שאין להעלות על הדעת שיש פגם כלשהו בסיפוריו האחרים כך נוכל לשלול כל ניסיון להמעיט בערכו של התיאור מפורט זה.

 

ראיה נוספת לקיומם של פתחי הגיהנם נוכל למצא בספר עטור ההסכמות שהוזכר לעייל, ספר 'אוצרות אחרית הימים'. מחברו של ספר זה מצטט דיווח מפיו של הרב חיים אלפסי שזכה לראות במו עיניו את פתח הגיהנום שבים:

 

וכמה מן החיים (אנשים שחיים היום) ראו פתח גיהנום שבמדבר מרחוק. ואני שמעתי מפי קדוש מדבר (מפיו המדבר של קדוש?), החכם השלם כמה"ר (כבוד מורינו הרב) חיים אלפסי ז"ל, שסיפרו לו נחותי ימא (יורדי ים), שיש מקום בשפת הים הגדול אשר שפתו מגיעה (נושקת) למדבר חרב, ושמה רואים ממרחק (מרחוק) בקיעה (בקיעים) בארץ, יוצא מתוכה (מהארץ, דרך הבקיעים) להבות אש עד לב השמים, והספינה מתרחקת הרבה (חייבת להתרחק משם מרחק רב), כדי שלא יהתך הזפת מחמימות (מחום) האש. ושהוא (הרב חיים אלפסי) זכרונו לברכה, הלך בספינה בים הגדול, ובלילה ראו להבות אש יוצאים מתוך הים, והלהב (הלהבה) היה (הייתה) משבר(ת) הרים ומפרק(ת) סלעים שבתוך הים, והספינות העוברות בים זה יודעין ומכירין המקום ומתרחקים משם הרבה (מרחק רב). וסיפרו לו אנשי הספינה שזה המקום (שהמקום הזה) הוא פתח גיהנום שבים, והאש הזה (הזאת) אינו נראה (אינה נראית) בתוך המים הנזכר (המוזכרים לעייל) כי אם בלילה, כי ביום מחמת אור השמש, (האש הזאת) אינו נראה (אינה נראית).[34]

 

לסיפור זה מוסיף המחבר עוד עדות שהוא מצא באחד הספרים שיצא לו לסקור במהלך מחקרו:

 

ואני ראיתי בספר אחד שיש מקום בעולם, והוא מדבר שם (המקום הזה נמצא במדבר), שהולכים שם שומעים קול צעקה וצווחה במקום אחד שבמדבר זה יוצאה מתוך הארץ, ובפרט אם נוטים האוזן סמוך לארץ מתחזקים הקולות, כדוגמת קולות המכין (מלקים) אותם וצועקים מתוך צערם. ואומרים ההולכים שם, ששם תחתיו (שמתחת למקום הזה) גיהנום שבארץ. ומלך אחד רצה לידע (לדעת) סיבת הצעקה הנשמעת במקום זה מהו (מהי), וציוה לחפור חפירות עמוקות מאד ולא מצאו דבר, אך הצעקה היתה נשמעת לעולם (תמיד).[35]

 

עדויות אלה אולי לא יעמדו בחקירה נגדית אבל גבולותיה הצרים של הלוגיקה אינם רשאים לכבול את חופש מחשבתם של גדולי הדור והללו, בדין ובצדק, חייבים להכפיף את שיקוליהם אך ורק לדעתה של תורה. אי לכך, אם חמישה עשר גאונים בחרו לסמוך את ידם על העדויות והמסקנות המובאות בספר אוצרות אחרית הימים מי אנו שנטיל בהן ספק ומי אנו שנרשה להגיוננו הדל לסתור אמיתות שמקורן במרומים?

 

כך, בעזרת עדויות מהימנות ובחסותם של המאורות הגדולים הצלחנו לאמת את העובדה שהגיהנם נמצא בתוך מי התהומות שמתחת לפני הארץ אך היכן הוא מקומו של גן העדן? האם עלינו לחפשו, כדעת ההדיוטות שמסתפקים בהבנה פשטנית של ספר בראשית, אי שם במרחבי עיראק או שמא, כגרסת לא מעט מתרצים, גן קסום זה אינו אלא ישות רוחנית שרק אוילים ינסו לאתר במרחביו של עולם החומר?

 

התיאור התנ"כי, אף שהוא לכאורה מצביע על אזורים הנמצאים בפאתי המזרח, מקום שם זורמים להם נהר הפרת ונהר החידקל, אינו מסייע לנו בחיפושינו. האל אמנם נטע את הגן מקדם, כלומר במזרחה של הארץ השטוחה, אך תיאור מערכת הנהרות היוצאים מעדן:

 

וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.

שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב.

וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.

וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ.

וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.[נח]

 

אינו עוזר לנו למקם את הגן הקסום אלא בדיוק באמצעו של שום-מקום שכן אין עלי אדמות איזור בו ניתן למצא נהר בודד שמתפצל לארבעה ראשים שאחד מהם הוא נהר הפרת והשני נהר החידקל. רבותינו, שמן הסתם היו מודעים לקשיים הגיאוגרפיים הללו, כנראה החליטו, מבלי לתת לכך פרסום מיותר, למקם גם את גן העדן מתחת לפני האדמה. שם, הרחק מכל עיין בוחנת, ניתן אולי למצא נהר תת קרקעי שמתפצל לאותם ארבעה ראשים שיהפכו בהיבקעם לארבעת הנהרות התנ"כיים, הפישון, הגיחון, הפרת והחידקל.

 

בדומה לגיהנם, גם לגן עדן התת-קרקעי חייבים להיות פתחי גישה נגישים והדעת נותנת שפתחים אלו ימצאו בליבו של איזור פורה שמצמיח פרי רב. ריש לקיש אינו מהסס לנצל את קו המחשבה הבריא והוא מצביע על שלושה פתחים פוטנציאליים:

 

(בענין) גן עדן.

אמר ריש לקיש: אם בארץ ישראל הוא (גן העדן) - בית שאן פתחו, ואם בערביא - בית גרם פתחו, ואם בין הנהרות הוא - דומסקנין פתחו.[36]   

 

לגיהנם, כפי שכבר ראינו, יש פתח במדבר, פתח בים ופתח בירושלים ומכאן ניתן להסיק שמרחבי השאול תופסים חלל גדול למדי. חללו של גן עדן, לעומת זאת, חייב להיות הרבה יותר קטן ולומדים זאת מכך שכנראה די לו בפתח אחד הנמצא כאמור או בבית שאן, או בבית גרם או בדומסקנין.

 

חכמינו זכרונם לברכה ידעו שהמושג 'גן עדן' אינו מתייחס ליחידה אחת אלא לשתי יחידות:

 

ושמא תאמר הוא גן הוא עדן (כלומר, גן ועדן חדא הם) - תלמוד לומר 'וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן'[נט](ומכאן לומדים) גן לחוד ועדן לחוד'.[37]

 

הבחנה זו בין 'גן' ל'עדן' חייבה כמובן מחלוקת ראויה לשמה:

 

נאמר 'גַּן בְּעֵדֶן'[ס]. רבי יהודה ורבי יוסי (חלקו בפירוש הפסוק).

 

רבי יהודה אומר: גן גדול מעדן שנאמר 'וַיְקַנְאֻהוּ כָּל עֲצֵי עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים'[סא] (כלומר 'עצי עדן' היו בתוך הגן).

ורבי יוסי אומר: עדן גדולה מגן (שהרי נאמר 'גן בעדן').

(שואלים:) והכתיב (והרי כתוב)  'וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן'[סב] (כיצד פסוק זה מתיישב עם כל אחת מהגישות שהרי ניתן להבין ממנו שהנהר יוצא ממקום ששמו 'עדן' ללכת אל הגן שנמצא במרחק מה ממנו)?
(משיבים:) על דעתיה (לשיטתו של) דרבי יוסי - מתמצית בית כור תרקב שותה (משיירי המים של השטח הגדול יותר שותה השטח הקטן יותר).

על דעתיה (לשיטתו של) דרבי יהודה - כפיגי שהיא נתונה בגינה ומשקה את כל הגינה (מעיין נובע בגינה ומשקה את כל השטח שמסביבה).

 

(שואלים:) והא (והלא ל)רבי יהודה יש לו שני מקראות (פסוקים, שתומכים בו) ורבי יוסי אין לו אלא מקרא (פסוק) אחד (ולכן נראה שדעתו של רבי יהודה מבוססת יותר)?
(משיבים:) אמר רבי חנין דציפורי: האיר הקדוש ברוך הוא עינו של רבי יוסי ומצא לו מקרא אחר מכריע על גביו (שמכריע את הכף). ואיזה זה? 'כִּי נִחַם יְהֹוָה צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהֹוָה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה'
[סג] (ובהשוותו את 'עדן' למדבר הגדול ואת הגן לערבה הקטנה הנביא למעשה קבע ש'עדן' גדולה מ'גן').[38]

 

נחזור לענייננו ונגלה שניתן למצא הוכחה נוספת למיקומו התת-קרקעי של גן העדן גם בספקולציות חסרות האסמכתא שהועלו בעוד אחת מאותן מחלוקות חסרות הטעם שכה הטיבו להשתלט על תשומת ליבם של החכמים:

 

(שואלים:) גיהנם וגן עדן כמה (מה יש) ביניהם?

(משיבים:) טפח.

רבי יוחנן אמר: כותל, ורבנן אמרי (אומרים): שתיהן שוות (אין מחיצה ביניהם) כדי שיהיו מציצות זו מזו (שניתן יהיה להסתכל מהאחת על השנייה).[39]

 

בדיון חינוכי זה רבי יוחנן מן הסתם רצה להמריץ אותנו להקפיד על כל המצוות הרבניות ולכן הוא הזכיר לנו שכל סטיה קטנה מדרך הישר עלולה להעביר אותנו מצידו המואר של הכותל לצידו האפל והמאיים. הרבנים, כבונוס, הבטיחו לנו שהצדיקים יוכלו לראות את קלונם של הרשעים המגיעים לשאול. עם זאת, נראה שכולם כאחד מסכימים שגן העדן והגיהנם ממוקמים זה לצד זה ואם את האחד נמצא במעמקי התהומות שם עלינו לחפש גם את השני.

 

את ההוכחה המכרעת למיקומו התת-קרקעי של גן העדן מספק לנו שוב רבי יוחנן:

 

אמר רבי יוחנן: בשעה שלויתן רעב (הוא) מוציא הבל מפיו ומרתיח (את) כל מימות שבמצולה שנאמר 'יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה'[סד] ואלמלא מכניס (הלויתן את) ראשו לגן עדן אין כל בריה (אף בריה אינה) יכולה לעמוד בריחו שנאמר 'יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה'[סה] (=מרקחת, היינו, בושם).[40]

 

רבי יוחנן מעניק לביטוי 'כַּמֶּרְקָחָה' משמעות של מרקחת בשמים טובים ולכן הוא מסיק שהלויתן מדיף ריחות כה חזקים שרק מרקחות גן עדן מסוגלות לבשמם. למען האמת, העולם כולו היה נכחד מסרחונו אלמלא היתה חיה אימתנית זאת נוהגת לצלול למעמקי התהום ולהכניס את ראשה לתוך גן העדן. ברור, אם כן, שגן העדן חייב להיות נגיש לשוכני מצולות דוגמת הלויתן ולנו לא נותר אלא לשוב ולהסיק שגם הוא חייב להיות ממוקם בקומתו התחתונה של המבנה בעל שלוש הקומות.

כל הדימויים הפנטסטיים הללו עלולים לגרום לנו להניח שרבותינו אינם מתייחסים למקומות של ממש ודבריהם אינם אלא תיאורים אלגוריים למציאויות רוחניות נסתרות מעיין. הרמב"ן ממהר לדכא את כל נסיונות הסרק הללו ולקבוע שגן עדן הוא מקום אמיתי ומוחשי ואין לראות בו לא משל ולא אלגוריה.

 

ומה (איזה) שכר ועונש יש לנפשות הצדיקים בגן הזה (גן עדן)? דבר זה עיקרו (נאמר במפורש) בתורה ופירושו בדברי סופרים שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית (כל מה שמתפרש על פי הפשט של ספר בראשית) - הכל אמת! אין מקרא מהן יוצא מידי פשוטו. ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה (המשווה) שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו (מספרים) כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו (עד) קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ, ובבואם אל המקום ההוא ויברק (הבריק, הלהיט) עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו (נשרפו) כולם בשביבי (בהבזקי) הברק ולא נמלט מהם איש, ותשבות (תיפסק) חכמת הרפואה מן הגוים ההם ימים רבים עד מלוך ארתחששתא המלך, ואחרי כן נתחדשה בהם דעת הרפואה על ידי הנקובים בשם במלאכה ההיא (הרופאים), וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו, ארצה (ארץ) בני קדם (בני המזרח), יראו (ראו) מרחוק (את) הלהט (של החרב) המתהפכת.[41]

 

קביעותיו של הרמב"ן מדכאות את כל הנסיונות לאלגוריזציה של גן העדן והגיהנם וחוסמות בגולל כבד את כל הספקולציות חסרות הביסוס של ההגיון. עתה, כשהוברר סופית שמדובר באתרים ריאליים ולא במצבים רוחניים ולאחר שכל מרחביו של כדור הארץ כבר נחקרו ומופו, אין לנו כל ברירה אלא לאמץ את ההנחה שאת גן העדן והגיהנם נוכל למצא רק במעמקי התהומות שמתחת לארץ השטוחה ושכל החפץ לבקרם חייב לאתר את פתחן של מחילות העפר שמוליכות אליהם או להצמד לראשו של לויתן אימתני שעה שזה צולל למעמקי המצולות ומתקרב לפתחים התת-מימיים של האתרים הללו.

 

 

סיכום

 

מנותקים מהמודרנה, מבוצרים מאחורי חומות האמונה ומחוסנים מכל סכנות ההגיון, התנאים וממשיכי דרכם המשיכו לפצח את הרמזים שהאל שתל בתורתו הקדושה ובעזרתם הם שבו וגילו את כל עקרונותיה של הקוסמולוגיה המיתולוגית של התנ"ך – הארץ השטוחה, הרקיע הקשיח, השמש הקטנה שמהלכת ברקיע השמיים, השאול שנמצא בתוך מי התהומות, גן העדן שנמצא על ידו וחלונות השמים שמאפשרים לשמש לצאת עם ערב אל מחוץ לכיפת הרקיע ולשוב לעת בוקר לצידה הפנימי. למזלם, בסוף תקופת התנאים חכמי אומות העולם הצליחו להבקיע מבעד לחומות המגן הרבניות ולשכנע את אמוראי ארץ ישראל שהיקום מורכב משמונה כדורי בדולח ענקיים, שעוטפים זה את זה ואת הארץ שניצבת במרכז כולם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



[א]             

ישעיה מ:כב

[ב]             

איוב כב:יד

[ג]              

משלי ח:כז

[ד]        

תהילים קד:ג

[ה]        

ישעיה מ:כב

[ו]              

דניאל ח:ה               

[ז]        

תהילים קלו:ו

[ח]        

ירמיה כה:ל

[ט]             

ראו הערך 'תנא דבי אליהו' בויקיפדיה

[י]              

תהילים קנ:יא

[יא]       

תהילים קנ:יב

[יב]            

ראו הערך 'מדרש תהילים' בויקיפדיה

[יג]       

תהילים קלו:ו

[יד]             

איוב ט:ו

[טו]            

תהילים קלו:ו

[טז]            

תהילים קד:ו

[יז]             

עמוס ד:יג

[יח]            

תהילים קמח:ח

[יט]            

דברים לג:כז

[כ]              

ראו סדרת מאמרים בפרק 'זעקתו של רבי יוסי'

[כא]       

דברים לב:ח

[כב]       

משלי ט:א

[כג]       

משלי י:כה

[כד]            

בראשית א:ו

[כה]       

שמות לט:ג

[כו]             

איוב כו:יג

[כז]       

איוב כו:יא

[כח]       

בראשית א:ח

[כט]       

איוב לז:יח

[ל]        

בהמשך הפסוק באיוב לז:יח

[לא]       

איוב לז:יח

[לב]       

בראשית א:יז

[לג]             

בראשית א:יז

[לד]            

נחמיה ט:ו

[לה]            

בראשית א:ז

[לו]       

תהילים נ:ו

[לז]       

תהילים יט:ה

[לח]       

מלאכי ג:יט

[לט]       

קהלת א:ו      

[מ]        

שנאמר ביחזקאל לח:יב, 'יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ'

[מא]       

במדבר טז:לב

[מב]       

במדבר כו:יא

[מג]       

תהילים נ:יא

[מד]       

בראשית ט:יא

[מה]       

עשרות אזכורים

[מו]       

תהילים פח:יב, משלי טו:יא, איוב כו:ו, לא:יב

[מז]       

תהילים נה:כד, וכן ההתייחסויות ל'שחת' ביחזקאל כח:ח, יונה ב:ז, תהילים טז:י, ל:י, מט:י, ואיוב יז:יד, לג:יח, כד, כח, ל

[מח]       

תהילים מ:ג

[מט]       

תהילים מג:ג

[נ]        

איוב י:כא,כב, כד:יז, כח:ג, לח:יז. לעומת זאת, נראה שדווקא את ה'צלמות' בפסוק ששימש את רבי יהושע בן לוי, 'יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל' (תהילים קז:י) יש לפרש כבית אסורים ולא כשם נרדף לגיהנם.

[נא]       

השם הזה אינו מופיע בתנ"ך אך מסורת היתה בידיו של רבי יהושע שזה הוא אכן אחד משמותיו של הגיהנום.

[נב]       

במדבר טז:לג

[נג]       

יונה ב:ג

[נד]       

ישעיה לא:ט

[נה]       

במדבר כו:יא

[נו]       

במדבר טז:לב

[נז]       

במדבר כו:יא

[נח]       

בראשית ב:י-יד

[נט]       

בראשית י:ב

[ס]        

בראשית ב:ח

[סא]       

יחזקאל לא:ט

[סב]       

בראשית ב:י

[סג]       

ישעיה נא:ג

[סד]       

איוב מא:כג

[סה]       

איוב מא:כז, בהמשך הפסוק



[1]        

ירושלמי, ברכות ד:ב

[2]        

פרקי דרבי אליעזר פרק ג

[3]        

פרקי דרבי אליעזר פרק י

[4]             

רמב"ן על בראשית א:ט

[5]        

ברכות ג:א

[6]        

פסחים צד:א

[7]        

תנא דבי אליהו פרק ב

[8]        

פסחים צד:א

[9]             

תמיד לב:א

[10]       

מדרש תהילים, מזמור צג

[11]       

חגיגה יב:ב

[12]       

חגיגה יב:ב

[13]       

בראשית רבה ד:ב

[14]       

בראשית רבה ד:ז

[15]       

בראשית רבה יב:יג

[16]

יומא כ:ב

[17]       

בראשית רבה ו:ו

[18]         

סנהדרין קט:א

[19]       

בראשית רבה ו:ו

[20]       

בראשית רבה ו:ו

[21]       

בבא בתרא כה:א והילך

[22]            

שמות רבה טו:כב

[23]       

בבא בתרא עד:א

[24]                

רש"י על בבא בתרא עד:א

[25]                

בבא בתרא עג:ב

[26]                

בבא בתרא עג:ב-עד:א

[27]         

בבא בתרא עג:ב  

[28]         

בבא בתרא עד:א

[29]                

בבא בתרא עד:א

[30]       

עירובין יט:א

[31]                

'אוצרות אחרית הימים', כרך שני, עמודים קט-קיג

ספר זה, 'אוצרות אחרית המים', ממנו נלקח התיאור המפורט של הגיהנום זכה להסכמות של 15 מגדולי הרבנים החרדים, המכונים, כל אחד בתורו, בתואר 'הגאון': הגאון בן ציון אבא-שאול, הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, הגאון רבי מרדכי אליהו, הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא, הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר, הגאון רבי יצחק יעקב ווייס, הגאון רבי יעקב בצלאל ז'ולטי, הגאון רבי משה פיינשטיין, הגאון רבי אריה פריינד, הגאון רבי חיים קנייבסקי, הגאון רבי נסים קרליץ, הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן, הגאון רבי חיים פנחס שיינברג והגאון רבי עובדיה יוסף. את התיאור המרתק של מדורי השאול המחבר אמנם שאב ממדרש רות שבספר הזוהר אך נראה שאיש מחמשה עשר נותני ההסכמות לא חשש מהענקת גושפנקא תורנית לספקולציות הקבליות של ימי הביניים ואיש מהם לא מצא כל פסול בהפיכת הפנטזיה לנכס צאן ברזל של האמונה היהודית.

[32]       

עירובין יט:א

[33]       

סנהדרין קי:א

[34]       

אוצרות אחרית הימים, כרך שני, עמודים קז-קח

[35]       

אוצרות אחרית הימים, כרך שני, עמוד קח

[36]       

עירובין יט:א

[37]       

ברכות לד:ב

[38]       

בראשית רבה טו:ב

[39]       

קהלת רבה ז:כב

[40]       

בבא בתרא עה:א

[41]       

הרמב"ן, תורת האדם, אות קכג שער הגמול

נקרא 8497 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

22 תגובות

  • קישור לתגובה שלישי, 09 אוקטובר 2018 21:12 הוסף ע״י רציו

    מתן, אין לי כלים לשפוט את טיעוניך בדבר כדור הארץ השטוח, אני חייב להודות שזה נשמע לי לא הגיוני. למרות שהשאלות מעניינות. רק הערה: טעית בכתובת, עדי אביר אינו אדם שמתייחס לטיעונים, ולכן אין טעם לטרוח ולכתוב אותם. הוא יחזור תמיד על מה שהוא מאמין מראש אפריורי, בלי שום קשר לדיון.

  • קישור לתגובה שני, 01 אוקטובר 2018 13:47 הוסף ע״י Auguste Piccard

    שלום מתן,

    קודם כל תודה רבה על מאמר מאלף ומפורט ביותר, נהניתי לקרוא כל מילה. הייתי רוצה את רשותך לפרסם אותו בנוסף באתר שהקמתי במיוחד עבור הנושא של העולם השטוח והנפלא שלנו. קראתי כאן מספר תגובות ורואים בהחלט את האגו של אנשים שמנסים בכל דרך להסביר את המודל השקרי של הכדור ומבלי שהם חקרו כלום למעשה. הם שבויים בכשפי המדעיזם התאורתי ואינם מסוגלים יותר להבחין בין מדע שמבוסס על תצפיות וניסויים שכל אחד יכול לשחזר לבין למדע תאורתי שרק מתי מעט מבינים אם בכלל. למי שיש הגיון בריא ושכל בראשו מספיק לדעת שחוק הכלים השלובים והתכונות הפיזיקליות של מים לעולם לא יאפשרו להם להתקמר או להתדבק על קליפה חיצונית של שום צורה או עצם. מים חייבים מיכל ופני המים תמיד יהיו שטוחים לגמרי ולכן אנו משתמשים בפלס מים לקבל את האיזון המושלם כאשר אנו באים לבנות את הבתים שלנו. האתר שלי מכיל מאות דוגמאות מצויינות שכל אחת מהן מוכיחה ומראה עד כמה המודל ההליוסצנטרי אינו מחזיק מים ועד כמה המדע האמיתי, ההסטוריה והתנך כולם תומכים ללא שום ספק המודל מישורי, שטוח, יציב וסגור והכי חשוב ******* אינו מרחף בשום חלל ריק וסביב שום שמש עצומה **********, אלא עטוף במים קדמוניים וטהורים. למי שבאמת רוצה לחקור לעומק, אני מבטיח הרבה מאוד הפתעות מעניינות שהאליטות הסתירו מהאנושות במשך מאות שנים, אצלי באתר. ישנם גם הרבה חומרים מתורגמים לעברית ואנחנו מוסיפים בכל שבוע עוד ועוד חומרים מדהימים ומתרגמים כמה שאנו יכולים.

  • קישור לתגובה רביעי, 07 פברואר 2018 23:34 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    מתן:
    אינני יודע אם שמת לב אבל גם אותך לא רואים בסרטונים האלה.
    אגב, ראיתי היום סרטון שלם שבו הראו את ביבי ואפילו בסרטון זה אינך מופיע.
    האם אתה חושב שעלי להסיק שאתה לא קיים?

  • קישור לתגובה רביעי, 07 פברואר 2018 21:44 הוסף ע״י עדי אביר

    מתן,

    זה באמת לא יאומן. זה אפילו מתיש. אנא קח את מרכולתך למקום אחר. אני לא מתכוון לנהל דיון על זויות צילום. נתתי במה לדעותיך שוב ושוב למרות שברור לחלוטין שאינך יודע על מה אתה מדבר. בבקשה הרפה. את שלך אמרת. תן לאחרים להחליט בעצמם.

    אני אתן לך להגיב פעם אחרונה ואחריה אתחיל למחוק כל תגובה שבמקום לתרום לידע האנושי רק גורעת ממנו.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 07 פברואר 2018 21:30 הוסף ע״י מתן גורודיש

    זה פשוט לא יאומן - תפסיק לערב את הדת או הרבנים. אמרתי לך שזה לא מעניין אותי.

    אני מאמין שיש פה מאות אנשים שרואים את הדו-שיח בינינו ומעניין אותם גם לשמוע תשובה לא מתחמקת.

    האם ראית איזשהו לווין מאחורי הטסלה? ואם כן אשמח שתסמן איפה.

    מתן

  • קישור לתגובה רביעי, 07 פברואר 2018 20:54 הוסף ע״י עדי אביר

    מתן,

    שאלות מצויינות בבית דין תורני. בבית דין אזרחי היו בועטים אותך החוזה על בזבוז זמנו של בית המשפט ועוד מטילים עליך הוצאות.

    אם יש לך בעיות בהבנת הנצפה הייתי מציע שתפנה את שאלותיך למי שצילם את הסרטון.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 07 פברואר 2018 17:24 הוסף ע״י מתן גורודיש

    מעגלתו של חילוני ועדי,
    אני אשאל כמו בבית משפט.

    תובע:
    להלן מונח לפני בית המשפט מוצג א' – סרטון מיוטיוב שצולם בחלל על ידי חברת SpaceX. שמו של הסרטון הוא Starman - SpaceX/Tesla
    https://www.youtube.com/watch?v=w7TgwrBbW3k

    במשך 25 דקות רואים את המכונית של טסלה מרחפת מסביב לכדור הארץ.

    -ימשיך כבודו.

    תובע:
    תודה, השאלה הנשאלת לטובת 2 העדים (רק עדים, לא נאשמים אז אל תדאגו.....), עדי וחילוני (מעגלתו של):
    האם אתם רואים בסרטון לוויינים כלשהם מרחפים, או אפילו רק החזרי אור של הלוחות הסולריים?

    עדי וחילוני (מעגלתו של):
    " אני ראיתי במו עיני לווינים חולפים בשמי הלילה פעמים רבות."
    " כאמור, אשמח אם תחזור אלי לאחר שתלמד קצת יותר על משמעות המושג 'מדע'."

    התובע:
    2 העדים, שאלתי שאלה פשוטה ואנא תענו לי ואל תסטו מהנושא: האם אתם רואים בסרטון לוויינים כלשהם מרחפים, או אפילו רק החזרי אור של הלוחות הסולריים?
    האם "כן" – אתם רואים לווינים או החזרי אור?
    והאם "לא" – אז אתם יודעים להסביר לי למה לא?

  • קישור לתגובה רביעי, 07 פברואר 2018 16:30 הוסף ע״י עדי אביר

    רני,

    כמי שמרשה לעצמו להתנשא על אחרים, מדוע שלא תוכיח לנו שאתה בוא זה שיודע על מה אתה מדבר? במאמר הזה אני טוען מספר טענות ומגבה אותן ב-41 אסמכתאות. אם נראה לך שסילפתי, עיוותתי, שיקרתי, הוספתי או העלמתי אז בבקשה, חשוף את טעויותיי וסילופיי. אני אשמח לקבל כל ביקורת בונה שמתבססת על עובדות ואסמכתאות. מאידך, אם אינך מסוגל להפריך את מה שכתבתי אז גם אתה, כמו כל הצעירים חסרי הידע שחשים צורך להגן על הדת שלהם על ידי השפלת מי שטוען נגדה, לוקה בשטחיות שמונעת ממך להתמודד עם הטענות ומאלצת אותך לתקוף את הטוען.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 07 פברואר 2018 15:12 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    מתן:
    אני ראיתי במו עיני לווינים חולפים בשמי הלילה פעמים רבות.
    לא ברור לי מה אתה מנסה לומר אבל אני מרגיש בחברה טובה כי נראה לי שגם לך לא ברור.

  • קישור לתגובה רביעי, 07 פברואר 2018 12:34 הוסף ע״י מתן גורודיש

    האם ראיתם אתמול את השיגור הבכורה של "Falcon-Heavy"?
    האם ראיתם את הטסלה שמרחפת מסביב לכדור הארץ?
    תגידו לי 2 דברים – למה לא רואים לוויינים או נצנוצי החזר-אור של לוויינים שרואים את המכונית על הרקע של כדור הארץ הרי יש אלפי לווינים מסביבנו, לא?
    ושאלה שנייה, שרואים את החלל העמוק על רקע המכונית – למה לא רואים כוכבים? רואים רק הכל שחור?
    ובנוסף על כך, למה שרואים את התמונות שתחנת החלפת משדרת גם לא רואים לווינים או נצנוצי החזר-אור של לוויינים?

    מחכה לתשובה

    (ועדי, את התובנה שלך - כן, המציאו 450 שנה ללא הוכחות, אבל עכשיו הדברים מסתדרים אז זה בסדר - אני לא מסכים איתה בעליל, אבל בוא נעזוב כי לא נגיע להסכמה)

    כן, למה לא רואים לווינים וכוכבים מאחורי הטסלה?

  • קישור לתגובה רביעי, 07 פברואר 2018 12:22 הוסף ע״י רני

    מתן,

    רק שתדע שהאנשים אשר עמם אתה מתנצח היו כמוך בעבר כיפה סרוגה ותראה כמה נמוך הם הגיעו. מבזבזים את זמנם על שנאה והסתה נגד עמם. (והרשימה של הסרוגים שהפכו לכופרים היא ארוכה תמצא כמה מהם בספסלי הכנסת והממשלה)

    תזהר שלא תלך בדרכם

  • קישור לתגובה שלישי, 06 פברואר 2018 23:35 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    עדי:
    חוסר ההבנה שהוא מפגין נראה לי כל כך עמוק שלא נראה לי שהוא יכול להיות סתם חוסר הבנה.
    נראה לי שמדובר בחוסר הבנה המונע על ידי אידיאולוגיה שמוכנה לרתום כל שקר כדי להצדיק את עצמה ודבר כזה אי אפשר לרפא על ידי הצבעה לקורסים ולמידע אמיתי.
    שים לב, למשל, לדבריו על ה GPS.
    הוא מתייחס למונח בדיוק כשם שהדתיים מתייחסים לכל מה שכתוב בכתבי הקודש ומנסה לפרש אותו באופן שיתמוך בעמדתו וממש לא איכפת לו שפירוש זה שגוי מן היסוד.
    הוא לוקח את המילה "סיסטם" מראשי התיבות כדי לפרש אותה כרצונו והתוצאה נלעגת להחריד.
    שים לב מה הוא כותב: "המדע טוען שמקבלים את האותות מהלווינים" מי אמר?"
    הוא שואל את זה כשאלה רטורית ומבליע בה את ההנחה המטומטמת שהמדע חוקר את הGPS ואיך שהוא הגיע למסקנה שהאותות מגיעים מן הלוויינים במקום שיקדיש לעניין ולו רגע אחד של מחשבה כדי להבין את העובדה שהמדע לא חוקר את ה GPS אלא בנה אותו והוא עשה זאת על ידי אותות שנשלחים מלוויינים ולא משום מקום אחר.
    התשובה לשאלה "מי אמר?" היא באופן טריביאלי "אמר מי שבנה את ה GPS ", אבל זה לא משרת את האג'נדה של מתן ולכן הוא ממציא סיפורי סבתא.

  • קישור לתגובה שלישי, 06 פברואר 2018 22:18 הוסף ע״י עדי אביר

    מתן,

    לצערי אינך מבין את תפקידו של המדע. למדע יש רק תפקיד אחד - לאפשר לקבוע מה 'נכון' ברגע זה. לא חשוב מה חשבו בעבר. אם מדעני העבר טעו תוכל להשמיץ אותם, לצחוק עליהם ולהתלונן עליהם בפני הגורמים המתאימימ אבל לטעויותיהם אין שום משמעות לגבי נכונות המדע העכשוי ולכן הייתי שמח אם תפסיק להעלות טענות לגבי המדע בשנים 1500-1950. כל טיעוניך לגבי טעויות העבר אינן רלוונטיות וחבל שהבנתך בתחום אינה מאפשרת לך לראות זאת.

    אני אשמח להפנות אותך לספרים וקורסים שיעזרו לך להבין את ההבדל בין המדע להיסטוריה של המדע ולפילוסופיה של המדע. למעשה כבר הפנתי אותךך לקורס מוסרט בעברית על ההיסטוריה של המדע והייתי ממליץ לך לראות את ההרצאות בקורס הזה לפני שאתה שב ומגיב בנושא:

    http://www.1vsdat.org/index.php/2015-08-06-10-20-21/2014-12-15-13-37-24/2016-09-06-13-41-31/item/1403-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2


    באוניברסיטה הפתוחה תוכל למצוא מגוון קורסים שיעזרו לך להבין טוב יותר את הסוגיות שהעלית, למשל, הקורס 'פילוסופיה של המדע':

    https://www.openu.ac.il/courses/20202.htm

    והקורס 'בעיות בפילוסופיה של המדע':

    https://www.openu.ac.il/courses/20914.htm

    תוכל לרכוש דרך האינטרנט את החוברות שנכתבו על בסיס הקורסים הללו:

    https://sheilta.apps.openu.ac.il/pls/dlamdal/lamda.main?search_by=6&p_value=20202

    קיים גם ספר של האוניברסיטה המשודרת שיעזור לך לרכוש מושגים בסיסיים בתחום:

    http://www.booksefer.com/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=45522&langpage=heb

    למיטב זכרוני לא קראתי את הספרים עליהם אני ממליץ, ולא צפיתי בקורסים שתיארתי, אבל כיוון שמאחוריהם עומדות הוצאות אקדמיות אני מבטיח לך שהחומר אמין ומקובל על כל מי שעוסק בתחום, ולבטח גם עלי.

    כאמור, אשמח אם תחזור אלי לאחר שתלמד קצת יותר על משמעות המושג 'מדע'.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 06 פברואר 2018 13:49 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    מתן:
    בכל תגובה שאתה כותב אתה חושף עוד ועוד מבורותך הבלתי נדלית.
    הצלחת לשכנע אותי בדבר אחד והוא שאין טעם להתווכח אתך כי אינך מבין מה אומרים לך.

  • קישור לתגובה שלישי, 06 פברואר 2018 12:32 הוסף ע״י מתן גורודיש

    הפרטים לא חשובים זה ללא מרכאות

  • קישור לתגובה שלישי, 06 פברואר 2018 12:31 הוסף ע״י מתן גורודיש

    עדי – אתה רק מתחמק. סליחה, "הפרטים לא חשובים"? אתה שומע על מה אתה מדבר? ההצלחות שהשגת כאיש עסקים 99.9% מהאנשים לא יגיעו לעולם (שצריך לפרגן אני מפרגן). גם בעסקים שלך הפרטים לא חשובים רק התמונה הכוללת?? החישוב של רווח הגולמי של כל פריט, הארנונה של כל מ"ר ומ"ר בעסק שלך, עליית חומרי הגלם – כל אלה גם לא חשובים? חשובה רק האסטרטגיה? אל תגיד לי שאתה מאמין למה שרשמת לי.

    אני תיקפתי את הנושא אותו בדקתי – המדע של ההליוצנטרי בשנים 1500-1950. הראיתי לך, ותאמין לי יש לי עוד דוגמאות רבות להראות, ששום דבר מהמדע הזה לא מוכח. שום דבר. רק הנחות. אז אני מטופש? אל תברח לי למחשבים, לטרנזיסטור ולGPS. אני שוב מציין שהמדע ההליוצנטרי עד לפני 50-60 שנה התפתח בתקופה של 400 שנה ללא הוכחות live .

    האם אתה מסכים עם זה או לא? שחור ולבן

    אני רק אראה לך דוגמה לנראטיב, ואני בכוונה משתמש במילה נארטיב.
    ה GPS - האות S משמעותה system (מערכת) ולא כמו שכולם חושבים satellite (לווין). המדע טוען שמקבלים את האותות מהלווינים? מי אמר? האם אתה יודע כאשר המשטרה רוצה לאכן סלולרי של מישהו האם היא משתמשת בלוויינים????? ממש לא! היא מאכנת על בסיס אנטנות סלולריות. צריך 3 אנטנות סלולריות כדי למצוא מיקום. אם כך, הראיתי לך שה GPS עובד גם על ידי אנטנות סלולריות. אז מי אמר שכאשר אתה משתמש ב waze אתה מקבל את המיקום שלך על ידי הלוויינים ולא על ידי אנטנות סלולריות?

  • קישור לתגובה שני, 05 פברואר 2018 22:19 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    מתן:
    בתגובותיך אתה בסך הכל מוכיח שאין לך מושג ירוק על מהות המדע.
    אתה מנסה להיכנס לפרטים (ובכלל לא חשובה העובדה שמה שאתה אומר לגבי פרטים אלה הן בסך הכל שטויות) מבלי להבין את התמונה הכוללת.
    אציין כאן כמה דברים טריביאלי ים שלדעתי ידועים לכל בר דעת אבל נראה שלך אינם ידועים:
    המדע הוא ניסיון לגבש תמונת עולם על אופן פעולתו של העולם.
    הישגיו נמדדים ביכולתו לחזות את תוצאותיהן של פעולות שאנחנו עושים בעולם זה.
    הישגים כאלה ניכרים בכל אשר תביט: אתה משתמש באינטרנט המבוסס על מחשבים שהומצאו על בסיס תורת הקוונטים ועצם פעולתם היא עדות ניצחת לכך שתורת הקוונטים אכן חוזה את תוצאות הפעולות שהיא עוסקת בהן.
    אתה בטח משתמש ב GPS שלא היה סיכוי שיעבוד אלמלא הייתה תורת היחסות לפחות קירוב מצוין של המציאות.
    סביר שעצם העובדה שאתה חי קשורה באופן כלשהו בהישגי הרפואה ועוד כהנה וכהנה.
    עכשיו אמור לי בבקשה: האם אתה יכול להדגים מסקנה לא טריביאלית אחת שאתה יכול להסיק מ"אמיתות" כתבי הקודש?
    האם יש מכשיר כלשהו שתוכנן על פי חוקי התורה?

    אגב: באמת שאין טעם להתעכב על הפרטים המטופשים שבדבריך אבל בעניין כדוריות כדור הארץ: אני מניח שאתה יכול למצוא מישהו בניו יורק ולדבר אתו בטלפון בשעה שאצלו לילה ואצלך יום או להיפך.
    דבר כזה לא יכול היה לקרות אילו היה כדור הארץ שטוח.
    זה שהוא לא שטוח לא אומר שהוא כדור אבל יש ממצאים רבים מספור המעידים על צורתו ונראה שכולם מחוץ לתחומי הבנתך.
    אם תעלה שוב את הטענה המטופשת שפעם לא היה טלפון ולא יכלו לבדוק את זה, אומר לך שני דברים:
    האחד הוא שאתה מוזמן לעשות את זה עם שתי קופסאות שימורים שמחוברות בחוט (לא תוכל אמנם למתוח את החוט הזה כי כדור הארץ הוא כדור אבל אני מניח שלא תנסה)
    השני הוא שברגע שהכלים המשוכללים יותר של ימינו (כמו המצלמה) מוכיחים דברים שכבר הקדמונים גילו באמצעים אחרים (ולגבי היקף כדור הארץ – ארתוסתנס הצליח לחשב אותו בדיוק מרשים), המסקנה המתבקשת היא שהקדמונים הללו אכן היו אנשים חכמים ואם אתה לא מצליח להבין שחישוביהם נכונים – הבעיה היא אצלך ולא אצלם.

  • קישור לתגובה שני, 05 פברואר 2018 21:41 הוסף ע״י מתן גורודיש

    שלום אדיר,
    על הסיפא של הדברים שלך יש לי מחלוקת מהותית:
    "אם לאמירות שהמדע מפיק היום יש מטען אמת גבוהה אז לא כל כך צריך לעניין אותנו מה אנשים חשבו בעבר. "
    אם בין השנים 1500 ועד 1950 ה"מדע" ההליוצנטרי בנקודות הקריטיות מתברר שנקבעו דברים ללא הוכחה כלל, רק השערות ללא הוכחות וללא מדידות, וחלק מההוכחות שניתנו אף בן-אנוש לא יכול לזהות באמת, אז יש פה בעיה חמורה.

    חקרתי בשנה האחרונה רק את המדע והניסויים בנושא העולם הליוצנטרי ורק בין השנים של 1500 ועד 1950 לפני כל ההמצאות הטכנולוגיות של מחשבים, לייזרים, GPS וכו.

    להלן חלק קטן מהדברים שלא מסתדרים:
    1. ניוטון פרסם את ספרו בשנת 1684 ובו הציג את עולם הגרביטציה ואת המשוואה F= G*m1*m2/r^2 . איפה הבעיה? הוא לא ידע את G הקבוע הקוסמולוגי והוא אף פעם לא מדד את כוח הגרביטציה. למעשה, עד שנת 1874 בו פורסם הניסוי של קוונדיש (לאחר 76 שנה שהניסוי נעשה בפועל), במשך כ- 200 שנה אף אחד לא ידע למדוד כלום כי לא היה את G. אף אחד גם לא מדד כוח בינינו ובין הכוכבים ואף אחד לא מדד כוח בין 2 עצמים בארץ. הכל היו השערות ללא הוכחות. גם היום, את הכוח הזה לא ניתן למדוד באף מכשיר. המדענים אומרים שהוא קיים, אף אחד לא יכול להוכיח זאת.
    ((הדבר היחידי הידוע שהיה ניתן למדוד פיזית הוא ה g התאוצה לכדור הארץ של 9.8 מטר בשנייה. את זה כמובן ניוטון ייחס לגרביטציה, אבל יש משתנה עיקרי למה דברים נמשכים לארץ או עולים למעלה – רק בגלל צפיפות החומר (!) ואין לזה קשר לגרביטציה – חומר שהמשקל הסגולי שלו קטן מ 1.2 ק"ג למ"ק (משקל סגולי של אוויר בגובה פני הים) – עולה למעלה באוויר (כמו בלון הליום), חומר שהמשקל הסגולי שלו גדול מ 1.2 ק"ג למ"ק יורד למטה. ))

    2. ניסוי קוונדיש בשנת 1798 למציאת מסת כדור הארץ ו-G הקבוע הקוסמולוגי – תיארתי לך בהערות הקודמות על אופן הניסוי, ואגיד לך מה הבעיות:
    א. קוונדיש עשה את הניסוי לבד. אף אחד אחר לא היה נוכח בניסוי, אף אחד לא ידע שהוא עושה את הניסוי, אף משרד מדעי רשמי לא נכח, כלום. אם הייתי בא אליך עם ניסוי שלי ונתונים ואף גורם רשמי או אדם אחר לא היה נוכח – היית מקבל את הנתונים שלי?
    ב. קוונדיש הסתכל על הניסוי עם הטלסקופ ממרחק מאות מטרים כי הוא לא רצה שמשיכת גופו תשפיע על התוצאות. ומה עם המוטות, ומה עם תשתית העץ שהחזיקה את הניסוי, זה לא השפיע? מספיק השפעה קטנה שכל המדידות לא יהיו רלוונטיות. מזכיר לך את בעיית שלושת הגופים (תיאור תנועתם ההדדית של שלושה גופים תחת השפעתו של כוח המשיכה) שאין לה פיתרון אנליטי אלא רק במקרים מיוחדים.
    ג. הוא לא הציג את הניסוי שלו בצורה רשמית או מדעית עם הסברים מעמיקים. רק 76 שנה אחרי הניסוי שלו מצאו את הרשימות שלהם ופורסמו ב- 1874.
    ד. במהלך ה-150 שנה אחרונות ניסו פעמים רבות לבצע את ניסוי קוונדיש ללא הצלחה. חלק מהאוניברסיטאות כן ניסו לעשות זאת אבל זווית θ Δ שבדקה את הזווית של הזזת המוט הייתה גדולה מאד יחסית לניסוי המקורי. וככל שהזווית יותר גדולה ככה פחות מדויקת.
    ה. אף פעם לא הצליח ניסוי של 2 גופים גדולים קרובים מעץ או פלסטיק (ללא חשמל סטטי או אלקטרומגנטיות) שהראה שיש תזוזה ביניהם או שנמדד כוח ביניהם.

    3. מדידת מהירות האור על ידי פיזו בשנת 1849 – כבר רשמתי על זה באריכות – אין סיכוי שפיזו זיהה בעינו שעל הטלסקופ שעברה 1 שן מתוך 18,744 בשנייה, או שעברה 0.000053 שניות. יש לזה חשיבות רבה שהמדידה הראשונית האמיתית שלא באמצעות כוכבים או פרלקסה לא הגיונית לזיהוי. ויש לזה חשיבות יותר גדולה כי איינשטיין ביסס את תורת היחסות על בסיס המדידות של האור שהיו ידועות לו ב-1900.

    4. מטוטלת פיקו 1851 – על פי המדע המטוטלת של פיקו נעה בצורה מסויימת בגלל ההשפעה של סיבוב כדור הארץ. להלן הבעיות:

    א. אם היא נעה בגלל סיבוב כדור הארץ, למה היה חובה לתת לה דחיפה ראשונית? למה אי אפשר היה לשים אותה במצב נייח ואז היא הייתה מתחילה לנוע בגלל סיבוב כדור הארץ?
    ב. לא היה אף עקביות לתנועה – פעם איטית, פעם מהירה, פעם בכיוון השעון, פעם נגד כיוון השעון.
    ג. והדבר הכי חשוב – המטוטלת הייתה תלויה על ידי חוט שהיה לו מתיחות. אולי המתיחות של החוט השפיעה על התנועה? ככל שהחוט יותר אלסטי, אזי התנועה יותר רחבה, מהירה וגדולה. מתברר שפיקו לא דיבר על זה בכלל. (חשוב להשוות זאת לקוונדיש שהשווה את "הגרביטציה" לפיתול של המוט עם הכדורים הקטנים, ולמעשה התנועה של המוט (θ Δ) זזה וחזרה זזה וחזרה. אז איך פיקו ואף אחד אחר לא התייחס למתיחות של החבל?)

    5. מדידת מרחקים לכוכבים על ידי האבל 1923 – כבר רשמתי על זה בהערה הראשונה – האבל מדד את המרחקים לכוכבים על בסיס היחס בין בהירות נראית ובהירות מוחלטת. הבעייה היא שהוא עשה זאת באמצעות לוח צילום שחור לבן. איך הוא ידע לזהות מלוח שחור לבן הבדלים בבהירות, איך? מזכיר כי הקפאיד שבחר היה פי 7,000 מבהירות מוחלטת מהשמש שלנו.

    לסיכום, ככל שאני נובר בדפי ההיסטוריה על המדע בנושא העולם ההליוצנטרי, אני רואה שאין שום הוכחה, ואם יש הוכחה אז אין סיכוי שהיא קרתה לבן-אנוש (פיזו זיהה 0.000053 שניות, האבל זיהה פי 7000 בהירות בלוח שחור לבן).

    בברכה
    מתן

  • קישור לתגובה ראשון, 04 פברואר 2018 09:17 הוסף ע״י עדי אביר

    מתן,

    הרשה לי להסביר שוב את דעתי:

    המדע, בשונה מהדת, אינו מעוניין בדבריהם של סמכויות עבר וגם לא בשאלות 'מה אם?'. המדע עוסק רק ב'אמת' ולכן עלינו לשאול את עצמנו האם האמירות שהמדע מפיק (למשל, חוקי טבע, תיאוריות וכדומה) הם בעלי 'מטען אמת' גבוה – או לא? אנחנו כבר יודעים שאף אמירה כללית (חוק, תיאוריה) אינה יכולה להיות נכונה בצורה וודאית ומוחלטת אבל ככל שחולף הזמן והאמירה אינה מופרכת כך גדלה אמינותה. בנוסף, ניתן לערער את אמינות האמירה רק על ידי הפרכתה באמצעות ניסויים, סתירות לתורות אמינות אחרות או חישובים מתמטיים שסותרים הצגות מתמטיות של תורות אחרות.

    כשזה יקרה לבטח יעלה בי ניצוץ של ספק אבל עד שלא תפריך, כמוסבר לעייל, את התיאוריות המקובלות אני, ברשותך, אפנה את הספקנות שלי לכיוונים אחרים.

    באשר לטענותיך:

    1. מי אמר לך ש'אין מדידה מדעית למהירות של כדור הארץ, למרחקים לכוכבים, לגרביטציה, להכל. כלום.'? מבלי לבדוק, אני יכול להבטיח לך שכל ההנחות המדעיות נבדקו פעמים רבות באוניברסיטאות ומכוני מחקר והם מבטאות את הקונצנזוס המדעי. עליך תמיד להניח שלא כולם טפשים והחכמה לא התרכזה רק בישיבות דתיות לאומיות ואתרים של פונדמנטליסטים. אם היה מקום להטיל ספק בהנחות והממצאים של המדע, עלינו להניח שמדענים רבים כבר היו מעלים אותו ומנסים למצוא אמירות יותר מדוייקות.

    2. אף מדען רציני אינו חושב שמדע ללא הוכחות נחשב לרציני. כדאי להפוך אמירות מדעיות לרציניות עליך לנסחן בשפה מתמטית ולהראות שההצגה המתמטית היא עקיבה ואינה סותרת הצגות מתמטיות של תורות אחרות. התורה ההליוצנטרית עולה בקנה אחת עם כל ההצגות המתמטיות של חוקי של המכאניקה הניוטונית ותורות היחסות של איינשטיין. האם תוכל להראות לי על איזו תשתית מתמטית אתה מסתמך.

    3. נראה לי שנדמה לך שיש קונספירציה בינלאומית להעלים את העובדה שטילים נתקלים ברקיע קשיח בגובה 100 ק"מ מעל פני הארץ, שהרי האנושות כבר שיגרה מספר רב של טילים לחלל החיצון. אני לא יודע מה קרה לטיל עליו אתה מדבר אבל כבר הבטחתי לך שאם הטיל היה נתקל ברקיע כלשהו כל העולם המדעי היה מזדעזע. העולם המדעי לא הזדעזע והחזית הזאת שקטה מאד.

    4. אם 'נניח שהאדם לא היה ממציא את המצלמה, ולפיכך לא היה צילומים מהחלל, לא היה צילום של כדור הארץ, לא היה צילום של טילים' וכו' אז יכול להיות שעדיין היינו חיים בימי הביניים. למזלנו המדע מתקדם והיום אנחנו כבר יודעים דברים שלא ידענו בעבר. אם לאמירות שהמדע מפיק היום יש מטען אמת גבוהה אז לא כל כך צריך לעניין אותנו מה אנשים חשבו בעבר.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 01 פברואר 2018 10:23 הוסף ע״י מתן גורודיש

    בוקר טוב
    אני מצטט מתוך האתר שלך:
    "ודי לי אם בקורא זה או אחר יתעורר ניצוץ של ספק והוא או היא יתחילו לפקפק באמיתות המוחלטות של רבניהם ויחליטו לרדת בעצמם לשורשי הסוגיות".
    אני שואל אותך – כמו שיצאת למסע של פקפוק באמיתות של רבנים, האם אתה רוצה לצאת למסע איתי של פקפוק באמיתות המוחלטות של רבני המדע (=המדענים) בנוגע למודל ההליוצנטרי. כפי שרשמתי, אין מדידה מדעית למהירות של כדור הארץ, למרחקים לכוכבים, לגרביטציה, להכל. כלום. הכל עבר בין רבני המדע (=המדענים) בין דור אחד למשנהו.
    נתתי לך את הדוגמה הקטנה איך פיזו הבחין בעין שלו בטלסקופ בזמן של 0.000053 שניות שעברו ועל בסיס זה איינשטיין ביסס את תורת היחסות. אתה מבין מן הסתם שאף אדם לא יכול להבחין בעינו בזמן של 0.01 השנייה (פוטו פיניש של ריצת 100 מטר) ובטח לא ב 0.00053 שזה פי 200 יותר! איינשטיין לא התבסס על GPS, לייזר, או כלי מדידה אחר היום – הוא ביסס את התיאוריות שלו על טכנולוגיית מדידה מלפני 100-150 שנה.
    אל תדאג – אני פועל בעוד כמה מישורים חוץ ממך. פשוט חושב שעם הידע, הניסיון חיים שלך, והאמונה שלך (בין באלוהים ובין בטבע) תרצה לקחת את הגלולה האדומה ולטעום קצת מהמדע-ללא-הוכחות-אבל-נחשב-מדעי.
    ובנוגע לטיל Mapheus 6 – אני מצאתי זאת לבד לאחר שראיתי איזה 50-60 שיגורים. ולמרות שאני כיפה סרוגה ומאמין כמובן באלוקים, אני מנסה לבחון את הנושא רק בכלים מדעיים והוכחות מדעיות ולא אגדות וסיפורים.
    דבר אחרון – נניח שהאדם לא היה ממציא את המצלמה, ולפיכך לא היה צילומים מהחלל, לא היה צילום של כדור הארץ, לא היה צילום של טילים, אבל כל שאר הדברים האחרים היו ללא שינוי, האם היית מאמין שכדור הארץ עגול אם אני אומר לך שאין בדל הוכחה לעקמומיות, לגרביצטיה, למהירות כדור הארץ ועוד?
    בברכה
    מתן

  • קישור לתגובה רביעי, 31 ינואר 2018 16:17 הוסף ע״י עדי אביר

    מתן,

    ברצוני להודות לך על התייחסותך המפורטת. אנסה לענות עליה בצורה הברורה ביותר.

    1. ההיסטוריה של המדע היא נושא מרתק אבל אין לנושא זה שום קשר עם המדע עצמו. המדע עוסק במה שנכון כאן ועכשיו והוא אינו מחוייב לטעויות שאולי נעשו בעבר. לפיכך כל טענותייך לגבי טעויות העבר אינן רלוונטיות לגבי החוקים שמקובלים היום על אנשי המדע.

    2. המובן של המילה 'תיאוריה' בהקשר המדעי אינו דומה למובן שניתן למילה זאת בשיחות חולין. תיאוריה מדעית נחשבת לנכונה עד להפרכתה ולכן עליך להתייחס למושג 'תיאוריה' כמו שאתה מתייחס למילה 'תורה'. גם זו גם זו תחשבנה לנכונות עד שיוכח אחרת.

    2. כעיקרון, המדע מתפתח לפי הסכמה הבאה:

    א. כל מי שרוצה רשאי להעלות כל 'תיאוריה' שעולה בדעתו.

    ב. תיאוריות זוכות באמינות רק אם הן מתפרסמות בכתבי עת מדעיים שנחשבים כרציניים ואמינים. כתבי העת הללו מפרסמים תיאוריה חדשה רק אם היא צולחת מבחן עמיתים, היינו, ביקורת של מומחים בתחום.

    ג. לאחר פירסומה, התיאוריה תחשף לנסיונות הפרכה בלתי פוסקים. בניסיונות אלו מדענים אחרים ינסו לערוך ניסויים שתוצאותיהם יפריכו את הניבויים של התיאוריה.

    ד. אם התיאוריה תופרך היא תרד מסדר היום וזכרה ישמר, אם בכלל, רק בספרים שעוסקים בהיסטוריה של המדע. אם התיאוריה לא תופרך היא תמשיך לשרת את עולם המדע עד שמישהו יצליח להפריכה. תיאוריה ששורדת הרבה נסיונות הפרכה תחשב לאמינה וככל שהיא תשרוד יותר נסיונות הפרכה כל תעלה אמינותה. עם זאת אף תיאוריה אינה יכולה להפוך ל'נכונה בצורה וודאית ומוחלטת' כי תמיד קיימת האפשרות שמישהו עוד יימצא דרך להפריכה.

    ה. לכל תיאוריה פיזיקלית חייבת להיות הצגה מתמטית ולכן לא תמיד צריך להפריך את התיאוריה עצמה ודי אם מפריכים פרמוטציה כלשהי של הצגתה המתמטית. באותו אופן, כל תיאוריה חדשה אינה יכולה לעמוד בסתירה לתיאוריות אמינות אחרות ולכן אם מתגלה סתירה בין התיאוריה החדשה לתיאוריות/תורות קודמות, התיאוריה החדשה תדרוש עיון נוסף.

    3. על בסיס הדברים שכתבתי עד כה ברצוני להתייחס לטענות שלך:

    א. אתה מעלה את 'תיאוריית העולם השטוח' וכנהוג לגבי כל תיאוריה עליך להורידה מסדר היום ברגע שתימצא דרך להפריכה. ובכן, התיאוריה הזאת כבר הופרכה לפני אלפי שנים והיום אין כל טעם להתייחס אליה. האנושות כבר שיגרה מאות רבות של חלליות שהקיפו את כדור הארץ וצילמו אותו מכל אבריו. תוסיף לכך את העובדה שגם מטוסים שטסים רק עשרה קילומטר מעל לפני הארץ מבחינים בעקמומיותו וגם אתה תגיע למסקנה ש'לתיאוריית העולם השטוח' אין שום בסיס ועל כולנו לאמץ את 'תיאורית העולם הכדורי' (למעשה גם תיאוריה זאת הופרכה כי אנחנו כבר יודעים שהעולם אינו נראה כמו כדור אלא כמו תפוח פחוס או אולי אפילו אגס פחוס אבל ההבדל בין עולם שנראה כמו אגס פחוס לעולם הכדורי הוא כמעט זניח).

    ב. כפי שהסברתי לעייל, הטעויות של ארמן פיגו אינן רלוונטיות. מה שרלוונטי לצורך העניין היא התיאוריה העדכנית ביותר שקובעת שהאור נע בואקום במהירות של 299,792,458 מטר לשנייה. אני מניח שממצא זה מסתמך על הרבה נסיונות ומן הסתם רבים גם ניסו להפריכו ללא הצלחה. למעשה, על המהירות הזאת מתבססות טכנולוגיית רבות דוגמת ה-GPS, ה-רדאר המשטרתי שמודד מהירויות של כלי רכב, המכ"ם שמזהה ומנחה מטוסים וכדומה. להערכתי, הראשון שיוכיח שהאור נע במהירות ששונה מהותית מ-300,000 קילומטרים בשנייה יהיה מועד לקבלת פרס נובל בפיסיקה אבל נראה לי שאיש לא ינסה כי אף אחד אינו רוצה לעשות צחוק מעצמו.

    ג. אתה מונה סדרה ארוכה של טעויות היסטוריות אבל כאמור הן אינן מלמדות דבר. אם נראה לך שיש דרך להפריך את התיאוריות המקובלות היום לגבי כח הכבידה, המרחקים של גרמי השמיים, גודלם, מהירותם וכדומה, מבלי להסתמך על העובדה שאומדניהם של דמויות היסטוריות אלו או אחרות היו שגויים או מפוקפקים, אז כדאי שתכתוב מאמר שמוכיח את טענותייך ותנסה לפרסמו בכתב עת מדעי כלשהו.

    ד. אני לא הייתי מודע לשכיחותו של המספר 666 ולהערכתי כל הממצאים שמצאת בנוגע למספר זה הם לא יותר מתולדה של המקריות. עם זאת, יכול להיות שעלתי על משהו וגם כאן הדרך הנכונה היא לנסח תיאוריה ולכתוב מאמר שמנסה להוכיחה. את המאמר הזה אינך חייב להגיש לכתב עת מדעי ותוכל לנסות להפיצו גם באמצעות אתרי אינטרנט, מגאזינים פופולריים וכדומה.

    ה. קיומם של חורים שחורים אכן מעוגן רק בתיאוריה אבל מדובר בתיאוריה שמסבירה הרבה תופעות אותה איש עדיין לא הצליח להפריך. 'תיאוריית החורית השחורים' אינה סותרת את 'תיאורית המפץ הגדול' שאם לא כן המדע היה זונח את אחת התיאוריות כבר לפני שנים רבות. באופן כללי, 'תיאורית המפץ הגדול' מדברת על יקום שמתרחב ואין כל סיבה שהיקום המתרחב לא יסחף עימו גם חורים שחורים לצד הגלקסיות.

    ו. אני מתאר לעצמי שקראת על הטיל Mapheus 6באתר של דתיים פונדמנטליסטים. אני, באופן עקרוני, מציע לך לא להיכנס לאתרים מעין אלו מלכתחילה כי הם תמיד יבלבלו אותך בטיעוני סרק ודוגמאות חסרות משמעות. לחלל כבר שוגרו מספר רב של טילים ואף אחד מהם לא נתקל באיזו שהיא כיפה במרחק 100 קילומטר מהארץ. אני לא שמעתי על התופעה שתיארת ואני מבטיח לך שאם הטיל הזה היה מתנגש באיזה שהוא רקיע אני, וכל העולם המדעי, היינו נדהמים, נרעשים ולא מפסיקים לדבר על כך. כיוון שלא תמצא זכר לסיפור על הטיל השה באף אתר רציני עליך להניח שמי שפרסם את הסיפור ניסה לקדם אינטרסים דתיים ולא אינטרסים מדעיים. כל טיל שנשלח לחלל מפריך את 'תיאוריית הרקיע בגובה 100 ק"מ מעל ראשינו' וחבל להאחז בה רק משום שגילדת הרבנים החליטה לאמצה לפני למעלה מאלפיים שנה.

    ז. אני מניח שאף אחד לא ראה את הירח בעת ליקוי החמה כי הירח אינו מאיר בזכות עצמו והוא רק משקף את אור השמש. בעת ליקוי החמה הירח מחזיר את אור השמש בזוית שמונעת מאיתנו לראותו ולכן נראה לנו שהוא מגיח משום מקום וחוזר לשום קום. זאת אשליה אופטית שאינה מצריכה תיאוריות על הקרנות מיסתוריות. למעשה, כל תיאוריות הרקיעים של חז"ל הופרכו זה מכבר ולא נראה לי שיש טעם לשוב ולדון בהם.

    לסיכום, מתן, המדע המודרני הוא לצנינים בעיני מאמינים, ובמיוחד הפונדמנטליסטים שבהם, ולכן הם יעשו כל שלאל ידם כדי לגמדו ולקעקעו. אנחנו צריכים להבין את טיעוניהם בהקשר זה ופשוט להתעלם מהרעשים שהם עושים. זה לא קשה – מיליוני מדענים עושים זאת יום אחר יום ושעה אחר שעה.

    תודה על הקומפלימנטים.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 30 ינואר 2018 21:56 הוסף ע״י מתן גורודיש

    שלום עדי
    התגובה הזאת מתייחסת ל-2 המאמרים: "הקוסמולוגיה המסורתית של הרבנים" ו"הרקיע שנופל על ראשי הרבנים".

    להוציא את הפרשנות שלך, שעליה תכף אדבר, מציאת דברי חז"ל, ההקשר ביניהם, התרגום וההסבר שלך הם פשוט מאלפים! במשך כשנה חיפשתי במקורות שלנו אודות נושא הרקיע ואודות הארץ והכוכבים, והנה ב-2 המאמרים שלך הסברת מנקודת מבטם את דברי חז"ל בצורה מדהימה. ועל כך יישר כוח.
    ובנוגע לפרשנות שלך שכל דברי חז"ל לא מחוברים למציאות - נסתרות דרכי האל (או הקרמה לאלה שלא מאמינים), ואולי תראה בסוף (בין אם זה חודשים או שנים) שבסוף יצאת מברך (!), ואולי כן הרבנים צודקים.
    ואסביר.
    לפני 11 חודשים וחצי השחקן קיירי אירווינג מה NBA אמר "עובדים עלינו – העולם שטוח". מי לא לגלג עליו. גם אני.
    אבל, לאחר שהשקעתי מאות רבות של שעות, ימים ולילות בנושא העולם השטוח, לאחר קריאת ספרים מלפני 150 שנה, קריאת מאמרים מדעיים, צפיית סרטונים מדעיים, וצפיית סרטונים של אנשי העולם השטוח, פתאום אני קורא את דברי חז"ל עד מלפני 2000 שנה שהבאת, והכל פשוט מתחבר!

    לפני שאמשיך אראה לך כמה דברים במדע שאתה (וגם אני הייתי כך עד לפני שנה) וכל שאר האנושות הולכים לאורו, אבל מתברר שרוב המדע הוא – פרשנות ללא הוכחות מדעיות!!!

    כל המדע זה מגדל קלפים:
    מהירות האור – קבוע G קוסמולוגי שקובע את הגרביטציה – עקמומיות כדור הארץ – מהירות כדור הארץ – המרחק לכוכבים. מספיק ערערת קומה אחת – הכל אמור לקרוס.

    לפני הכל, אראה לך קושייה קטנה ובו נראה אם תמצא הסבר שמניח את הדעת – מדידת מהירות האור.
    מהירות האור כידוע היא 300,000 ק"מ בשנייה – הראשון ש"מדד באמת" הוא המדען הצרפתי ארמן פיזו – מתוך ויקיפדיה:
    "בשנת 1849 הוא היה האדם הראשון לחשב את מהירות האור על כדור הארץ. הוא העביר קרן אור דרך גלגל שיניים, הקרן עברה 8 ק"מ עד שהגיעה למראה שהחזירה אותה, אז הקרן חזרה אותם 8 ק"מ עד לגלגל השיניים שבמשך זמן התנועה הסתובב מהר מספיק כדי שהקרן תחלוף בפער הבא של השיניים ותגיע לעינו של הצופה. באמצעות חלוקת המרחק שעברה הקרן בזמן שלוקח לגלגל השינויים "לעבור" שן אחת, חושבה מהירות האור להיות 315,000 ק"מ בשנייה, סטייה של כ-5% מהערך הנכון (כ-300,000 ק"מ בשנייה). לאחר מכן הוא פרסם תוצאות ניסיוניות ראשונות שחושבו בשיטה שפיתח למדידת מהירות האור "
    איפה הבעיה?????? קרן האור עוברת 16 ק"מ בזמן של 0.000053 שניות!!! שוב 0.000053 שניות!!! לפני הניסוי, הוא שם 720 שיניים בגלגל וסיבב אותו במהירות של 1562 סיבובים לדקה (1562 RPM ).עכשיו בוא ותגיד לי איך הוא מדד 0.000053 שניות? אפילו היום קשה למדוד זאת. ואז מסבירים שהוא שם לב ש-1 גלגל שיניים הסתובב וזה היה בדיוק הזמן של מהירות האור. עכשיו, בוא נחשב כמה גלגלי שיניים עוברים בשנייה – 720 * 1562 / 60 שניות = 18,744 שיניים עברו בשנייה אחת! אז איך הוא שם לב שעבר גלגל שיניים אחד? או איך מדד 0.000053 שניות? זכור – בשביל למצוא מהירות חייבים לדעת דרך וזמן. לא ניתן לקבוע מהירות ללא מדידת הזמן. אשמח אם תבדוק את הנושא ותאיר את עיני. אני מחפש הוכחה מדעית ולא תיאוריה.

    ולעניינו, כפי שאמרתי, לאחר שבחנתי את נושא העולם השטוח, בוא ארשום לך את מקצת הבעיות בנושא (אני מצאתי כ-50 אנומליות בנושא):
    1. הכל התחיל עם ארטוסתנס שבמאה ה-3 לפני הספירה עשה את הניסוי המפורסם שלו ומדד את היקף כדור הארץ. בגלל שקרני השמש הם קווים מקבילים, הוא מדד ביום מיוחד את הזווית שבין 2 מקומות באסואן ובאלכסנדריה וככה מדד את היקף כדור הארץ בסטייה של 15% בלבד. איפה הבעיה? יש פה פרדוקס. איך הניח שקרני השמש מקבילים? אנחנו "יודעים" שקרני השמש מקבילים כי השמש פשוט ענקית בקוטר של 1.4 מיליון ק"מ לעומת כ-12.8 אלף בלבד של הארץ. אבל בעולם המושגים של אז, איך יכל להסיק בכלל שזה מקביל? זה לא היה בכלל במערכת התפיסה וההבנה שלו (זה כמו שתסביר למישהו מהמאה ה-15 על אייפון). ואפילו ש-300 שנה לפניו שפיתגורס ואפלטון שהסיקו שאולי העולם כדור, גם הם לא הבינו את הגודל העצום של השמש ושקרני השמש מקבילים. לכן איך בכלל ארטוסתנס הניח שקרני השמש מקבילים? ללא הנחה זאת כל הבדיקה שלו לא רלוונטית.
    2. אין אף מדידה במכשיר מדידה שנעשתה על גבי הארץ שאנו נעים 1,600 קמ"ש בתנועה סיבובית.
    3. אין אף מדידה במכשיר מדידה שנעשתה על גבי הארץ שאנו נעים 107,000 קמ"ש מסביב לשמש.
    4. אין אף מדידה במכשיר מדידה שנעשתה על גבי הארץ שאנו נעים 500,000 קמ"ש עם השמש מסביב לשביל החלב.
    5. אין אף מדידה במכשיר מדידה שמדדה את הגרביטציה בינינו ובין השמש, בינינו ובין הירח.
    6. אין אף מדידה במכשיר מדידה שמדדה את הגרביטציה בין 2 גופים שנמצאים בעולם.
    7. אין אף מדידה במכשיר מדידה שמדדה את המרחק של הארץ והירח שלנו (רק 380 אלף ק"מ)(ואלה שאומרים שמדדו עם לייזר זה פשוט לא נכון כי גם הלייזר הכי משוכלל הקרן שלו תתבזר בזמן מוקדם מאד).
    8. ניוטון קבע בשנת 1684 ללא הוכחה את הגרביטציה (f=G*m1*m2/r^2), אבל ה- G הקבוע האוניברסלי "נמצא" רק בשנת 1874 לאחר 200 שנה !!! אז איך אפשר לקבוע תיאוריה שהמשתנה המרכזי שלו לא נמצא בכלל?
    9. בשנת 1798 קוונדיש עשה את ניסוי המפורסם שלו וככה מצא את מסת הארץ ואת קבוע ה- G. אבל, את הניסוי הוא עשה לבד ללא אף אדם נוסף שהיה נוכח או יכול להעיד, וכל זאת באמצעות מדידת התקרבות של 2 כדורי עופרת אחד לשני, ושהוא מסתכל בטלסקופ ממרחק מאות מטרים. וככה הגיע ל G בקירוב של 6.67*10^-11. רק כ-80 שנה אחרי זה מצאו את כתבי הים שלו ופרסמו.
    (המשך) אף אחד לא הצליח לשחזר את ניסויי קוונדיש שהראה שיש משיכה בין 2 גופים. אף אחד לא הצליח להוכיח באף ניסוי שקיימת משיכה אפילו קטנה. כל מי שעושה ניסוי ומראה שיש כדורים שנמשכים זה לזה, זה מכדורי מתכת שיש ביניהם חשמל סטטי או קרינה אלקטרומגנטית. לעולם לא היה ניסוי שנעשה על גבי הארץ שהראה שיש משיכה בין 2 גופים מעץ או פלסטיק (ומי שיגיד שצריך גופים גדולים - קוונדיש הראה שיש משיכה בין גוף של 200 ק"ג ו-200 גרם ושוב ככה קבע את הקבוע הקוסמולגי).
    10. המרחק לכוכבים חושב לראשונה על ידי האבל בשנת 1923 שהוא הסתכל על כוכב משתנה קפאידי (כוכב שהבהירות שלו משתנה במחזור וחוזר חלילה). על בסיס עבודה של הנרייטה כמה שנים לפניו שחישבה נוסחה למציאת בהירות מוחלטת ובהירות משתנה, הוא הסתכל על כוכב קפאידי בגלקסיית אנדרומדה שהבהירות המוחלטת שלו היא פי 7000 (!) מהשמש וכך קבע מה המרחק שלנו לשם. מה הבעייה??? הוא חישב את הבהירות של כוכב על בסיס......צילום שחור לבן של הטלסקופ. עכשיו איך ניתן לזהות בהירות בכלל מתצלום שחור לבן. קח כל דף נייר – האם אתה יכול לקבוע שהבהירות של הלבן בפינה אחת בדף גדולה יותר פי 100 או 1000 מהצבע הבלן בפינה השנייה?
    11. כל אבל כל התיאוריה של איינשטיין הייתה ניסויים מחשבתיים ללא אף הוכחה מדעית. אני עדיין מנסה להבין איך מדדו פיזית 0.000053 שניות את מהירות האור כי איינשטיין הסתמך על כך.
    12. פאי הוא מספר חשוב בטבע. פי הוא חיתוך הזהב. אבל יש עוד מספר חשוב בטבע של ההליו-צנטרי והוא....666. צא ולמד:
    א. המהירות של כדור הארץ סביב השמש היא.....66,600 מייל לשעה.
    ב. כדור הארץ נוטה על צידו 24.4 מעלות. אם תחסיר זאת מזווית ישרה 90 מעלות תקבל.....66.6 מעלות.
    ג. נוסחת העקמומיות היא על כל 1 מייל drop של.... 0.666 רגל
    ד. המרחק של כוכב הצפון פולאריס מאיתנו הוא בין 333 לבין 434 שנות אור (פעם הכי קרוב ופעם הכי רחוק) או 1,938,000,000,000,000 לבין 2,604,000,000,000,000 מיילים. ההבדל בין הנקודה הרחוקה לנקודה הקרובה..... 666,000,000,000,000 . (אמיתי – גם אני לא האמנתי ובדקתי בעצמי את המספרים).
    ה. וה-G הקבוע הקוסמולוגי הוא רק 6.67 * 10^-11 - לא היה כבר נעים להם אז קבוע קרוב ל 6.66........
    לא מוזר שהמספר 666 מופיע בעולם ההליוצנטרי של שיטת המדידה האימפריאלית?
    13. כולם מדברים על חורים שחורים. חורים שחורים לא זוהו אף פעם. זה רק תיאוריה. יתר על כן, היקום של החורים השחורים סותר (!) את היקום של המפץ הגדול, לדוגמה במפץ הגדול היקום מתפשט ויקום של החורים השחורים.....לא. אז איך 2 התיאוריות, ושוב הלוא מוכחות מסתדרות?



    כפי שציינתי, יש לי עוד 50 אנומליות שונות בנושא האם העולם שטוח או עגול, ולא דיברתי פה כלום על נושא החלל הקרוב, אבל אקנח ב-2 דברים מעניינים:
    1.
    בשנת 2017 שבדיה שיגרה את הטיל Mapheus 6לחלל באמצעות החברה הגרמנית DLR. זה הטיל היחידי בעולם שבו רואים את כל הסרטון ללא חיתוכים מההמראה, ההגעה למעלה והנחיתה. מטרת הטיל הייתה לבדוק מיקרו-גרביטציה.
    https://www.youtube.com/watch?v=WLYCbJEtDNw&t=615s
    לאחר דקה הטיל הגיע למהירות של מאך 6 ולמרחק של 100 ק"מ (קו קרמן).
    שומעים צליל מוזר.
    במשך כ-3 וחצי דקות הטיל עולה מעלה מעלה (כבר ללא אש במנועים) בצורה קבועה (רואים שהאדמה מתרחקת)
    לאחר מכן, במשך כ-3 וחצי דקות הטיל יורד מטה מטה בצורה קבועה (רואים שהאדמה מתקרבת)
    שומעים צליל מוזר.
    ואז הטיל מתחיל בירידה מבולגנת למטה תוך כדי שהוא מטלטל מצד לצד עד שהוא נוחת עם מצנח.

    ושאלתי הפשוטה היא – מה ההסבר המדעי שהטיל ירד בצורה קבועה 3.5 דקות מטה? ברגע שהוא הגיע למאך 6, והמשיך בעלייה למעלה ללא מנועים, המהירות שלו קבועה והוא היה אמור להתרחק מהארץ לכיוון החלל העמוק ולא לחזור. המהירות היא קבועה ואין התנגדות ושום דבר לא מעט אותו. בנוסף, בוא נעשה חשבון בעלייה – אם התחיל במאך 6 וסיים ב-0 במשך 3.5 דקות, המהירות שלו הממוצעת היא 3 מאך (נניח 3000 קמ"ש), והוא התקדם 0.05 שעה ובמרחק זה 150 ק"מ. כלומר, אחרי שהגיע לנקודת העצירה הוא כבר הגיע למרחק של 250 ק"מ. מה גרם לו לעצור? מה גרם לו לרדת למטה? מה גרם לו לרדת למטה בצורה קבועה? למה היו הצלילים בכניסה וביציאה?

    האם רואים בסרטון הזה (ושוב – זה הסרטון היחיד הרציף מכל המאות שיגורים שלא רואים חיתוכים) שאולי הטיל פגע....ברקיע? סוג של חומר שהאט אותו עד לעצירה? ושלאחר מכן הוא נפל נפילה מסודרת כי הוא נמצא בתוך הרקיע? ורק לאחר ששמעו את הצליל ויצא מהרקיע רק אז הוא התחיל לרקוד ולהתבלגן?

    2.
    ב-21 באוגוסט 2017 היה את הליקוי החמה המפורסם בארה"ב. עשרות מיליונים צפו וצילמו. מה הבעייה? אף אחד לא ראה את הירח בשמיים מתקרב לשמש, אף אחד לא ראה את השמש מקרינה אור על הצד של הירח זמן קצר לפני שהירח הגיע, אף אחד לא ראה את השמש מקרינה אור על הצד של הירח זמן קצר לאחר שהירח עזב, ואף אחד לא ראה את הירח בשמיים מתרחק מהשמש. מה ראו כולם? גוף שחור לאט לאט חוסם את השמש עד לחושך מלא, ואז הגוף השחור לאט לאט עוזב. היו הרבה ספקולציות למה לא ראו את הירח, ורק אחד הגיע עם הרעיון הבא – למעשה מה שאנחנו רואים זה את ההקרנות של הירח והשמש ולא את האור האמיתי שלהם. בדיוק כמו במסך קולנוע שהמקרן נמצא מלפני המסך – אתה לא רואה את המקרן, אתה רואה את התמונה שיוצאת ממנו. ואם לפני המסך תסתיר את המקרן נניח עם כדור, אזי אתה כצופה לא תראה את הכדור שמסתיר את המסך, אלא תראה על המסך גוף שחור לאט לאט המסתיר את אור המקרן עד לחושך מוחלט. וככה עם השמש והירח. למעשה הירח הסתיר את השמש מעבר לרקיע, ולכן אנו לא יכולים לראות בכלל את הירח, אלא רואים את הגוף השחור מסתיר את השמש.
    מי שחשב על זה זה נוצרי חילוני. ולמה זה מדהים? מה אמרת שרבותינו חשבו עד המאה השנייה לספירה? שיש 2 רקיעים, ברקיע השני נמצאות המסילות של השמש והירח שמאירות על הרקיע הראשון, ורק את הרקיע הראשון אותו אנחנו רואים (כמו וילון). מדהים לא? איך הכל מתחבר?

    לסיכום, המדע שאתה ורוב האנושות סומכת עליו רובו לא מוכח ורובו תיאוריות.
    אדרבה – אשמח לקבל פידבק מדעי ותראה לי במה אני טועה במהירות האור ובשאר הדברים המדעיים שלא הוכחו.
    ושוב עדי, אתה כותב מדהים וכמו שאמרתי בסוף אולי יתברר שהרבנים צדקו ויצאת מברך.
    בברכה

    מתן גורודיש

התגובות האחרונות