חדש ומומלץ

נבואות הסרק של נביא השקר ירמיהו

ירמיהו הוא מגדולי הנביאים שקמו לעם ישראל אבל אם מנסים לאמת את נבואותיו באמצעות העובדות ההיסטוריות מגלים שרבות מנבואותיו לא התממשו בפועל ולכן הוא היה 'נביא שקר' ולא 'נביא אמת'.

המאמרים החשובים האחרונים

נבואות הסרק של נביא השקר ירמיהו

המאמינים רואים בירמיהו את אחד מנביאי האמת הגדולים שקמו לעם ישראל אבל לא נראה שהעובדות ההיסטוריות נוטות לגבות את אמונתם. במאמר זה אני סוקר את הנבואות שירמיהו ניבא על הגויים ובודק אם כל דבריו אכן התגשמו בעולם הריאלי או שחלקם זכה להתממש רק בתירוציהם של רבנים תמימים שחיו הרבה מאות שנים אחריו. לאחר שאני מגלה שרוב נבואותיו של ירמיהו לא התממשו כלשונן תוך פרק זמן סביר, אני נאלץ לאמץ את דבריו של הרמב"ם 'אם לא יבואו ואפילו נפל דבר קטן בידוע שהוא נביא שקר' ולקבוע שבלא מעט מקרים ירמיהו ניבא ממאוויי נפשו ומהרהורי ליבו ולכן כל מי שמסיק, או דורש, מדבריו אמתות אלוהיות אינו מבין את נבואותיו, את המציאות ההיסטורית או את שתיהן.

כל הנביאים רק מנחשים

אף אל לא מגלה לנביאים את צפונות העתיד. הם מנחשים את הבאות ומנסחים את 'נבואותיהם' בעמימות שתאפשר לחסידיהם לפרשן בהתאם לאירועים שיתרחשו בפועל. ניחושים מושכלים פוגעים פה ושם במטרה אבל ברוב המקרים ה'נביאים' טועים ומטעים. אני מצליח לנחש את העתיד רק לעיתים מאד רחוקות. גם אחוזי הקליעה של ה'נביא' ירמיהו אינם מהמשובחים. עולה על שנינו הרבי מליובאוויטש ז"ל/שליט"א שכישלונותיו הנבואיים מעולם לא הפריעו למעריציו לראות בו את גדול הדור, נביא, מלך ומשיח. מאמר זה מציג את אחד מכשלונותיו המביכים ביותר ושואל אם חברי כת פולחן האישיות שקמה סביבו באמת  צריכים להקריב את עתידם עבור הזיות שכנראה לעולם לא תתגשמנה. 

ברוך בן נריה ורציפות המסירה של התורה שבעל פה

חורבן בית המקדש השני והתמוטטותו של הממסד הרבני אפשרו לפרושים להמציא דת חדשה שהתאימה בדיוק לצרכיהם. הרבנים, ממשיכיהם של הפרושים, החלו לטעון שברשותם נמצאת תורה בלתי כתובה שהאל מסר למשה יחד עם התורה הכתובה ששירתה את צרכיהם של הכוהנים. תורה זאת, לטענתם, עברה בעל פה מדור אחד למשנהו באמצעות שרשרת ארוכה של מוסרים מהמנים עד שרבי יהודה הנשיא העלה אותה על הכתב כאלף וחמש מאות שנים לאחר ההתגלות על הר סיני. הרבנים רצו להבטיח את אמינותה של תורתם החדשה ולכן הם המציאו שרשרת מסירה דמיונית בה גדול דור אחד לימד את התורה שבעל פה לגדול הדור שאחריו, החל ממשה שלמד את התורה שבעל פה מאל עצמו ועד לאנשי הכנסת הגדולה שמסרוה לרבנים. למרבה הצער, לא נמצאו בתנ"ך מספיק גדולי ישראל שיכלו להבטיח מסירה רציפה של התורה שבעל פה (תושב"ע) ולכן הרבנים נאלצו להתעלם מכל תכתיבי ההיסטוריה וההיגיון ולחפוף בין שני ענקי רוח שמעולם לא היו מסוגלים להכיר האחד את השני. כך אנו מוצאים את ברוך בן נריה מוסר את התורה שבעל פה לעזרא הסופר, אף שברוך נולד כמאה שנה לפני לידתו של עזרא. לאחר שנוודא שברוך בן נריה לא יכול היה להיות מורו של עזרא הסופר נשאל איזה תוקף יש לתורה שבבירור לא עברה ברציפות מדור אחד למשנהו.